Skip to content

"ארוחה עם אידיוט" בתיאטרון באר שבע: ככה לא עושים קומדיה

הבטיחו לנו קומדיית טעויות. הטעות הגדולה היתה להעלות אותה על הבמה. כדי להצליח עם הפקה כזו לא צריך אידיוט מושלם, אלא משחק מושלם. זה לא קורה, מלבד אבי דנגור בתפקיד האידיוט, שמדי פעם סוחט צחוקים מהקהל

"ארוחה עם אידיוט" בתיאטרון באר שבע: ככה לא עושים קומדיה

הבטיחו לנו קומדיית טעויות. הטעות הגדולה היתה להעלות אותה על הבמה. כדי להצליח עם הפקה כזו לא צריך אידיוט מושלם, אלא משחק מושלם. זה לא קורה, מלבד אבי דנגור בתפקיד האידיוט, שמדי פעם סוחט צחוקים מהקהל

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

אידיוט או לא אידיוט, זו השאלה שעומדת במרכזה של הקומדיה "ארוחה עם אידיוט". זהו סיפור על חבורה של סנובים צרפתים, בני העשירון העליון, שנפגשים פעם בשבוע לארוחת ערב.

בצרפתית זה נשמע יותר טוב. צילום: מעיין קאופמן

כל אחד מהם, חייב, לפי התור, להזמין לארוחה אידיוט תורן כדי שכולם יוכלו לרדת עליו ולהשפיל אותו. מי שיזמין את האידיוט המושלם, יזכה בפרס. אבל, כמו בכל קומדיית מצבים, הכל משתבש.

"ארוחה עם אידיוט" אמורה להיות קומדיית טעויות נוגעת ללב. הטעות הגדולה היתה להעלות אותה על הבמה. ההצגה של תיאטרון באר שבע היא קומדיה בינונית, שבקושי מצליחה לגעת. הטקסט של הצרפתי פרנסיס וובר לא מבריק בלשון המעטה ולמרות התרגום של יוסף אל דרור, הוא נשמע מיושן ולא רלוונטי. בצרפתית זה נשמע יותר טוב. לכך יש להוסיף את הבימוי הצפוי והשמרני של מולי שולמן. הכל "בסדר" בהצגה הזו חוץ ממה שלא עובד.

העיקר שיש הפי אנד. צילום: מעיין קאופמן

כדי להצליח עם הפקה כזו לא צריך אידיוט מושלם, אלא משחק מושלם. זה לא קורה, מלבד אבי דנגור בתפקיד האידיוט, שמדי פעם סוחט צחוקים מהקהל. אמיר קריאף בתפקיד המו"ל, לא מפסיק לצעוק ובשלב מסוים זה אפילו מעצבן. ובטח לא מוסיף לאמינות שלו. שאר השחקנים משתלבים היטב בבינוניות על הבמה.

גם המסר שמסתתר מאחורי הצחוקים, שבעצם מדובר בסיפור אנושי על חברות ויהירות, בגידה ובדידות, עובר בצורה פשטנית ולא אמינה. חבל, כי מדובר בשחקנים טובים ובבמאי מבטיח. הצוות המוכשר הזה יכול היה לעשות מטעמים מהטקסט של פרנסיס וובר.

העיקר שיש הפי אנד, האידיוט מתגלה כלא אידיוט, האשה שעזבה את הבית חוזרת לבעלה ואנחנו מקבלים שיעור ביחסי אנוש.

 

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

אידיוט או לא אידיוט, זו השאלה שעומדת במרכזה של הקומדיה "ארוחה עם אידיוט". זהו סיפור על חבורה של סנובים צרפתים, בני העשירון העליון, שנפגשים פעם בשבוע לארוחת ערב.

בצרפתית זה נשמע יותר טוב. צילום: מעיין קאופמן

כל אחד מהם, חייב, לפי התור, להזמין לארוחה אידיוט תורן כדי שכולם יוכלו לרדת עליו ולהשפיל אותו. מי שיזמין את האידיוט המושלם, יזכה בפרס. אבל, כמו בכל קומדיית מצבים, הכל משתבש.

"ארוחה עם אידיוט" אמורה להיות קומדיית טעויות נוגעת ללב. הטעות הגדולה היתה להעלות אותה על הבמה. ההצגה של תיאטרון באר שבע היא קומדיה בינונית, שבקושי מצליחה לגעת. הטקסט של הצרפתי פרנסיס וובר לא מבריק בלשון המעטה ולמרות התרגום של יוסף אל דרור, הוא נשמע מיושן ולא רלוונטי. בצרפתית זה נשמע יותר טוב. לכך יש להוסיף את הבימוי הצפוי והשמרני של מולי שולמן. הכל "בסדר" בהצגה הזו חוץ ממה שלא עובד.

העיקר שיש הפי אנד. צילום: מעיין קאופמן

כדי להצליח עם הפקה כזו לא צריך אידיוט מושלם, אלא משחק מושלם. זה לא קורה, מלבד אבי דנגור בתפקיד האידיוט, שמדי פעם סוחט צחוקים מהקהל. אמיר קריאף בתפקיד המו"ל, לא מפסיק לצעוק ובשלב מסוים זה אפילו מעצבן. ובטח לא מוסיף לאמינות שלו. שאר השחקנים משתלבים היטב בבינוניות על הבמה.

גם המסר שמסתתר מאחורי הצחוקים, שבעצם מדובר בסיפור אנושי על חברות ויהירות, בגידה ובדידות, עובר בצורה פשטנית ולא אמינה. חבל, כי מדובר בשחקנים טובים ובבמאי מבטיח. הצוות המוכשר הזה יכול היה לעשות מטעמים מהטקסט של פרנסיס וובר.

העיקר שיש הפי אנד, האידיוט מתגלה כלא אידיוט, האשה שעזבה את הבית חוזרת לבעלה ואנחנו מקבלים שיעור ביחסי אנוש.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן