Skip to content

פסיקה דרמטית בעליון: בניגוד לעמדת שרת הפנים אזרחי אוקראינה פטורים מויזה לישראל

פליטים אוקראינים יוכלו להגיע ל-3 חודשים מבלי למלא טופס מקוון. התווה של אילת שקד בוטל. לפי בג"ץ, הנתונים מראים שחששות המדינה לא התאמתו, ואלפי אזרחים שנמלטו מהמלחמה שבו לארצם. זלנסקי בירך: "זו דמוקרטיה אמתית"

פסיקה דרמטית בעליון: בניגוד לעמדת שרת הפנים אזרחי אוקראינה פטורים מויזה לישראל

פליטים אוקראינים יוכלו להגיע ל-3 חודשים מבלי למלא טופס מקוון. התווה של אילת שקד בוטל. לפי בג"ץ, הנתונים מראים שחששות המדינה לא התאמתו, ואלפי אזרחים שנמלטו מהמלחמה שבו לארצם. זלנסקי בירך: "זו דמוקרטיה אמתית"

בית המשפט העליון ברכב שלושה שופטים פסק היום (ראשון) כי אזרחי אוקרינה המגיעים לישראל ומבקשים להיכנס למדינה לתופה של עד שלושה חודשים, פטורים מהגשת בקשה ואישורה על ידי משרד הפנים. מדובר בפסיקה דרמטית שהתקבלה פה אחד בניגוד לעמדת המדינה ושרת הפנים איילת שקד.  פסק הדין מעניק פטור מוויזה לאזרחי אוקראינה שרוצים להיכנס לישראל חל גם בזמן המלחמה במדינה. המשמעות: כל הטריקים שבהם השתמש משרד הפנים על מנת לערום קשיים בפני זרחי אוקראינה שמבקשים משלט בישראל, בוטלו. אחד מ"התכסיסים" היה מילוי טופס בקשה לאשרת כניסה בשפה האנגלית עוד בשדה התעופה בחו"ל, כל עוד לא מולא הטופס, הוגש ואושר, לא הייתה ניתנת לאזרח האוקראיני אפשרות לעלות על טיסה לישראל וכך מנעה המדינה את הלחץ בשדה התעופה בלוד. מילוי הטופס בשפה האנגלית בלבד גם הוא היווה מכשול לאלו שאינם דוברי אנגלית. הלכה למעשה החלטת משרד הפנים שהגבילה את כניסת האזרחים האוקראינים שנמלטים לישראל למכסה של עד 5,000 אנשים, בוטלה. משרד הפנים אמנם עדיין יוכל להגביל הגעת אזרחים אוקראינים לישראל, אך הדבר יצריך שינויים בצו שמסדיר את היחסים בין המדינות ואת אישור ועדת הפנים של הכנסת. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בירך על החלטת בג"ץ ואמר כי "שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם הם בדיוק מה שמייחד דמוקרטיה אמיתית ומפתחת".

עורך דין תומר ורשה (צילום: יח"צ מפרופיל המשרד)

שלושה שופטי בית המשפט העליון, הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, פסקו כי העתירה שהגיש עורך הדין תומר ורשה מתקבלת. לפי צו הכניסה לישראל, אזרחי אוקראינה פטורים מהחובה לקבל אשרה מסוג ב/2 לביקור בארץ לתקופה של עד שלושה חודשים.
בעקבות המלחמה שפרצה בין רוסיה לבין אוקראינה, קבעה שרת הפנים מתווה כניסה לישראל לאזרחי אוקראינה, שבמסגרתו נקבעה, בין היתר, מכסה של 5,000 אזרחי אוקראינה שיורשו להיכנס לישראל (שלא תכלול את אזרחי אוקראינה שהם זכאי שבות, או את מי שהוא קרוב משפחה של אזרח ישראלי או תושב קבע שקיבל הזמנה להתארח מקרוב משפחתו). עוד נקבע במתווה כי הגשת בקשה באמצעות טופס מקוון (כפי שציינו בתחילה), ואישור הבקשה על ידי הגורמים הרלוונטיים, מהווים תנאי להמראתם של אזרחי אוקראינה לישראל. העותר טען כי המתווה האמור סותר את הוראות צו הכניסה לישראל, שלפיהן אזרחי אוקראינה שמבקשים להיכנס לישראל לתקופה של עד שלושה חודשים פטורים מאשרת כניסה. המשיבים מטעם הממשלה (להלן: המשיבים) טענו כי הצו לא חל על אזרחי אוקראינה שנכנסים לישראל בנסיבות הנוכחיות, שבהן מתנהלת מלחמה באוקראינה. זאת מאחר שלדבריהם הצו נועד לחול בזמני שגרה ובעיקר לקידומה של תכלית תיירותית, ומאחר שלא ניתן לדעת מראש אם אזרחי אוקראינה ישהו בישראל למשך שלושה חודשים או פחות.
בדחותו את טענות המשיבים (מדינת ישראל, משרד הפנים), עמד בית המשפט העליון על כך שכעולה מנתוני המדינה, 4,409 מאזרחי אוקראינה שנכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה ועד יום 8.5.2022, עזבו את המדינה. נקבע כי נתון זה סותר את הנחת היסוד שעליה התבססו המשיבים לפיה בתקופת מלחמה בכלל, ובפרט בנסיבות של המלחמה באוקראינה, ניתן לקבוע באופן גורף כי אזרחי אוקראינה שייכנסו לארץ לא יצאו ממנה בחלוף שלושה חודשים.

בית המשפט העליון (צילום: הרשות השופטת)

בית המשפט הוסיף ודחה את הפרשנות המצמצמת שהציעו המשיבים לצו הכניסה לישראל, וקבע כי לשונו של הסעיף המקנה פטור מאשרה היא כללית וגורפת וכי היא אינה כוללת סייג כלשהו שנוגע לטיב או לתכלית הביקור. כמו כן, לשון הצו אינה כוללת החרגה של עתות "חירום" או קביעה כי תחולתה מוגבלת לעתות "שגרה". עוד קבע בית המשפט כי גם התכלית של סעיף הפטור אינה מצדיקה את הפרשנות המצמצמת אותה הציעו המשיבים, וכי פרשנות זו תביא לפגיעה בפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה, נוכח חובת ההיוועצות בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הנחוצה לצורך תיקון הצו.


ברכתו של נשיא אוקראינה

כמו כן דחה בית המשפט את טענת המשיבים שלפיה לעותר אין זכות עמידה בהיותו עותר ציבורי, ודן כאמור בטענותיו לגופן. זאת, בשל כך שבעתירה עלו טענות נכבדות לפעולה בחוסר סמכות של רשויות השלטון, בנושא שיש לו השלכות רוחב, ובנסיבות שבהן מרבית הפרטים שנפגעו ממתווה הכניסה לישראל אינם נמצאים בישראל – כך שהימנעות מלדון בעתירה בשל היעדר זכות עמידה עלולה הייתה להקנות מעין חסינות להחלטת הרשויות.

בית המשפט קיבל את העתירה, אך הבהיר כי המסקנה אליה הגיע אינה גורעת מסמכות שרת הפנים להכריע מי יבוא בשערי המדינה, בהתאם לאפיקים החוקיים שעומדים לרשותה, ובכללם סמכותה לסרב כניסתם של אזרחי אוקראינה שיגיעו לארץ על בסיס שיקול דעת פרטני, לפי הוראות הצו; או לחלופין, תיקון הצו תוך היוועצות בוועדת הפנים.

 

 

 

 

 

 

בית המשפט העליון ברכב שלושה שופטים פסק היום (ראשון) כי אזרחי אוקרינה המגיעים לישראל ומבקשים להיכנס למדינה לתופה של עד שלושה חודשים, פטורים מהגשת בקשה ואישורה על ידי משרד הפנים. מדובר בפסיקה דרמטית שהתקבלה פה אחד בניגוד לעמדת המדינה ושרת הפנים איילת שקד.  פסק הדין מעניק פטור מוויזה לאזרחי אוקראינה שרוצים להיכנס לישראל חל גם בזמן המלחמה במדינה. המשמעות: כל הטריקים שבהם השתמש משרד הפנים על מנת לערום קשיים בפני זרחי אוקראינה שמבקשים משלט בישראל, בוטלו. אחד מ"התכסיסים" היה מילוי טופס בקשה לאשרת כניסה בשפה האנגלית עוד בשדה התעופה בחו"ל, כל עוד לא מולא הטופס, הוגש ואושר, לא הייתה ניתנת לאזרח האוקראיני אפשרות לעלות על טיסה לישראל וכך מנעה המדינה את הלחץ בשדה התעופה בלוד. מילוי הטופס בשפה האנגלית בלבד גם הוא היווה מכשול לאלו שאינם דוברי אנגלית. הלכה למעשה החלטת משרד הפנים שהגבילה את כניסת האזרחים האוקראינים שנמלטים לישראל למכסה של עד 5,000 אנשים, בוטלה. משרד הפנים אמנם עדיין יוכל להגביל הגעת אזרחים אוקראינים לישראל, אך הדבר יצריך שינויים בצו שמסדיר את היחסים בין המדינות ואת אישור ועדת הפנים של הכנסת. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בירך על החלטת בג"ץ ואמר כי "שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם הם בדיוק מה שמייחד דמוקרטיה אמיתית ומפתחת".

עורך דין תומר ורשה (צילום: יח"צ מפרופיל המשרד)

שלושה שופטי בית המשפט העליון, הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, פסקו כי העתירה שהגיש עורך הדין תומר ורשה מתקבלת. לפי צו הכניסה לישראל, אזרחי אוקראינה פטורים מהחובה לקבל אשרה מסוג ב/2 לביקור בארץ לתקופה של עד שלושה חודשים.
בעקבות המלחמה שפרצה בין רוסיה לבין אוקראינה, קבעה שרת הפנים מתווה כניסה לישראל לאזרחי אוקראינה, שבמסגרתו נקבעה, בין היתר, מכסה של 5,000 אזרחי אוקראינה שיורשו להיכנס לישראל (שלא תכלול את אזרחי אוקראינה שהם זכאי שבות, או את מי שהוא קרוב משפחה של אזרח ישראלי או תושב קבע שקיבל הזמנה להתארח מקרוב משפחתו). עוד נקבע במתווה כי הגשת בקשה באמצעות טופס מקוון (כפי שציינו בתחילה), ואישור הבקשה על ידי הגורמים הרלוונטיים, מהווים תנאי להמראתם של אזרחי אוקראינה לישראל. העותר טען כי המתווה האמור סותר את הוראות צו הכניסה לישראל, שלפיהן אזרחי אוקראינה שמבקשים להיכנס לישראל לתקופה של עד שלושה חודשים פטורים מאשרת כניסה. המשיבים מטעם הממשלה (להלן: המשיבים) טענו כי הצו לא חל על אזרחי אוקראינה שנכנסים לישראל בנסיבות הנוכחיות, שבהן מתנהלת מלחמה באוקראינה. זאת מאחר שלדבריהם הצו נועד לחול בזמני שגרה ובעיקר לקידומה של תכלית תיירותית, ומאחר שלא ניתן לדעת מראש אם אזרחי אוקראינה ישהו בישראל למשך שלושה חודשים או פחות.
בדחותו את טענות המשיבים (מדינת ישראל, משרד הפנים), עמד בית המשפט העליון על כך שכעולה מנתוני המדינה, 4,409 מאזרחי אוקראינה שנכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה ועד יום 8.5.2022, עזבו את המדינה. נקבע כי נתון זה סותר את הנחת היסוד שעליה התבססו המשיבים לפיה בתקופת מלחמה בכלל, ובפרט בנסיבות של המלחמה באוקראינה, ניתן לקבוע באופן גורף כי אזרחי אוקראינה שייכנסו לארץ לא יצאו ממנה בחלוף שלושה חודשים.

בית המשפט העליון (צילום: הרשות השופטת)

בית המשפט הוסיף ודחה את הפרשנות המצמצמת שהציעו המשיבים לצו הכניסה לישראל, וקבע כי לשונו של הסעיף המקנה פטור מאשרה היא כללית וגורפת וכי היא אינה כוללת סייג כלשהו שנוגע לטיב או לתכלית הביקור. כמו כן, לשון הצו אינה כוללת החרגה של עתות "חירום" או קביעה כי תחולתה מוגבלת לעתות "שגרה". עוד קבע בית המשפט כי גם התכלית של סעיף הפטור אינה מצדיקה את הפרשנות המצמצמת אותה הציעו המשיבים, וכי פרשנות זו תביא לפגיעה בפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה, נוכח חובת ההיוועצות בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הנחוצה לצורך תיקון הצו.


ברכתו של נשיא אוקראינה

כמו כן דחה בית המשפט את טענת המשיבים שלפיה לעותר אין זכות עמידה בהיותו עותר ציבורי, ודן כאמור בטענותיו לגופן. זאת, בשל כך שבעתירה עלו טענות נכבדות לפעולה בחוסר סמכות של רשויות השלטון, בנושא שיש לו השלכות רוחב, ובנסיבות שבהן מרבית הפרטים שנפגעו ממתווה הכניסה לישראל אינם נמצאים בישראל – כך שהימנעות מלדון בעתירה בשל היעדר זכות עמידה עלולה הייתה להקנות מעין חסינות להחלטת הרשויות.

בית המשפט קיבל את העתירה, אך הבהיר כי המסקנה אליה הגיע אינה גורעת מסמכות שרת הפנים להכריע מי יבוא בשערי המדינה, בהתאם לאפיקים החוקיים שעומדים לרשותה, ובכללם סמכותה לסרב כניסתם של אזרחי אוקראינה שיגיעו לארץ על בסיס שיקול דעת פרטני, לפי הוראות הצו; או לחלופין, תיקון הצו תוך היוועצות בוועדת הפנים.

 

 

 

 

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן