Skip to content

הקשר בין שאמן מהאמזונס לאמנות עכשווית מתקיים במוז"א

"אמנות מכשפת", התערוכה החדשה במוזיאון ארץ ישראל, מקשרת בין עבר, הווה לעתיד, באמצעות יצירות, מיצבים ומיצגים העוסקים בפולחנים ומסורות טקסיות עתיקות. במרכז התערוכה תוכלו לחוות טקס שמאני בתוך אוהל שהוא מיצב עכשווי פיסולי של האמן החזותי ארנסטו נטו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

התערוכה "אמנות מכשפת" שפתחה את העונה הבינלאומית של מוז"א, חוותה לא מעט קשיים בדרך למימושה. התערוכה הופקה בזמן שיא, בתנאי משבר תעופתי בינלאומי שגרם לחשש רב לנחיתתם בזמן של המוצגים מרחבי העולם. העבודות המוצגות הושאלו מאוספים פרטיים וממוזיאונים וכן מהאוסף מוז"א עצמו.

האמנים הבינלאומיים העכשוויים, שנבחרו להציג בתערוכה, הולכים בעקבות אבותיהם הקדומים וגם הם יוצרים מעין מרחב מקודש כדי ליצור שינוי של מודעות, יצירת הבנה, ביטוי של מחאה. השילוב בין העתיק והמסורתי לבין העכשווי, מחזיר את הקסם לאמנות, בכך שהוא יוצר חוויה, חלל שמעביר את הצופה דרך זמנים ותרבויות. באמצעות היצירות חוזרים היוצרים והצופים אל שורשי הפעולה האמנותית: טרנספורמציה, ריפוי, שינוי בתודעה ובמציאות האנושית.

בלב התערוכה מוצג מיצב הענק "פאשפה – יש יער קסום בתוכנו", עבודה עכשווית הנטועה במסורת אותנטית מהאמזונס, שבה השמאן טוען בכוחות את המרחב המקודש של השבט, וחולק את הידע הקוסמי והמעשי של אבותיו עם הקהילה. מדובר במיצב עכשווי של רשת זוהרת שבה מרחפים אלמנטים פיסוליים, החל מטוטם מגולף על כנף מטוס צרפתי, ועד פסלי אבות אפריקאיים נדירים. כולם יחד יוצרים חוויה פולחנית בת זמננו. פאשפה, בשפתם, היא צפרדע צבעונית זעירה שגופה מכוסה בהפרשה רעילה המשמשת גם לריפוי. הרשת זוהרת בצבעי גופה, ובתוכה מרחפים אלמנטים פיסוליים, מלאים בגבישי אמזונייט ובגבישי הרים, שנראים כמו כיפת עצים, צומחים מתוך רשת נוירונים. חלל פיסולי החובק את הגוף והרוח ויוצר, לפי אמונתם, אחדות בלתי ניתנת לחלוקה.

היצירה היא מתחם מקודש, חי, המבטא את החזון והחלום של האמן הברזילאי ארנסטו נטו ואמני האמזונס, אמני הצמחים והפאז'ה (שמאנים) בני השבט הוני קון – ליצור יחד מקום של טרנספורמציה, אזור של מפגש וביטוי, ואתר ריפוי, גם במרחבים רחוקים מארצות אבותיהם.

ארנסטו נטו Ernesto Neto, מהאמנים החזותיים הבולטים בעולם כיום, ידוע ביצירת מיצבים ופסלים מחומר דמוי רשת שהוא ממלא בחפצים שונים כמו תבלינים, חול וקונכיות. ארנסטו משלב צורות וחומרים אורגניים המערבים את כל חמשת החושים, ומייצר תפיסה חדשה של הגבולות בין יצירת אמנות ובין הצופה. נטו שואב מעושר הטבע, ומאמין כי מיקרוקוסמוס עוצר נשימה טבוע בכולנו. בהשראת בית הגידול של בני ההוני קון, היער והידע המסורתי, הם יוצרים יחד מכלול ומחיים אותו.

במהלך התערוכה יתקיימו במיצב פעילויות מיוחדות בהתאם לחזונם של השניים, נטו ובאנה.

העבודות המוצגות הן מהמדינות מקסיקו, יפן, מלזיה, אפריקה, גאנה, אוסטרליה, קנדה, קובה, גואטמלה, ברזיל, ארה"ב, קנדה:

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

מעגלי חיים ומוות

מיצבי הענק של בטסבי רומרו המקסיקנית, המושפעת ממיתוסים ומפולחנים של מעגלי חיים ומוות של תרבותה, מזמינים את הצופים לחוות את יצירותיה המשמשות לטרנספורמציה אישית ולביקורת על עוולות חברתיות. עבודותיה, שהוצגו ב־100 תערוכות בחמש יבשות, כולל במוזיאון הבריטי, בגראנד פאלה, במוזיאון MARCO ועוד, מוצגות לראשונה בישראל.

אמנים בעקבות מורשתם

מורשתם הטקסית של האמנים ניכרת גם בריקודי המכחול והדיו של טומוקו קוואו המשתמשת בקנג'י, סימני הכתב היפני, ובגופה, להעצמת נשים.

אל אנאצוי, שנולד בגאנה, יוצר אריג "קנטה" אפריקאי קסום אך מתעתע, והופך אותו לקינה על תרבות וסביבה.

האמן האבורג'יני (שבט ילידים אוסטרלים) גוטינג'ררה יונופינג'ו מצטבע בצבע אדמה מקודש, בפעולה שקושרת אותו לעולם הרוחות, המסורת והמיתוסים של בני הקבוצה שלו, ומאחדת אותם יחדיו.

דנה קלקסטון הקנדית, בת הלקוטה (שבט ילידים אמריקאי), יוצרת רעשן פולחני בטקס טרנס היפנוטי, שצליליו משמשים כפסקול התערוכה כולה.

האמן האמריקאי הנודע ג'ימי דורהאם, שעסק בדו־קיום וביחס של חברות ותרבויות אל הטבע, יצר את "חיות העוצמה".

ג'פרי גיבסון, גם הוא יליד אמריקאי, יוצר קסדות טקסיות מעוטרות, בהשראת טקסים חברתיים-דתיים של לבוש וקישוט, ומשלב את המורשת שלו בנושאים מהתרבות הפופולרית והקווירית העכשווית.

נשים ופולחנים

מרטין גוטיירס, אמנית טרנסית, המושפעת ממורשתה הגואטמלית, מגלמת שדות ואלות אצטקיות, שמייצגות מודלים פולחניים של נזילות מגדרית.

אנה מנדייטה, ילידת קובה, מקריבה קורבנות בהשראת פולחני סנטריה (גרסה מרכז אמריקאית של וודו).

ויקטוריה חנה הישראלית (האמנית המוזיקאית, החרדית לשעבר), יוצרת קמע חי, סשן קולי של מאגיה המתממשת בגופנו.

קאמי אנרו מציגה גרסה פוסט-קולוניאלית לטוטם ממלזיה, מגולף בסמלי האבות המסורתיים על כנף מטוס ספורט צרפתי.

השורשים המקוריים

לצד כל אלה מוצגים בתערוכה פסלים אתנוגרפיים נדירים המפגישים אותנו עם השורשים המקוריים או סוג של אבות רוחניים, שנתנו השראה לאמנים מודרניים, ומציבים מראה מול כפיליהם העכשוויים. פסלים אלה, שחלקם נשמרו בגניזה ביער קדוש, נוצרו בידי גדולי האמנים המסורתיים שפעלו במאה ה־20 במערב אפריקה. רבי האמנים, שהיו בקיאים ברזי הפולחן ופעלו על פי כללי המסורת, הוסיפו להם לעיתים חומרים שהעניקו להם כוחות על־טבעיים. עם מסירת היצירה לקהילה, היא עברה תהליך של הקדשה: הפסל, שצורתו אנושית, הפך לכלי קיבול לאל או לרוח. היצירות מנכיחות לצופים את הרוחות המגינות של האחווה הסודית של הנשים.

עתיקים ונדירים

עוד בתערוכה, כלי פולחן עתיקים מאוספי המוזיאון, שהתגלו במקדש הפלישתי בתל קסילה שבגן המוזיאון, ועוצבו לפני אלפי שנים על ידי אמנים כוהנים מקומיים, ו"מקדשי מעט" שנחשפו בגניזה באתר פלשתי יבנה ים. על חלק מהכלים נמצאו לאחרונה שרידים של סם משנה תודעה ושל חומרים מעוררי הזיות, שהגבירו את הנופך המיסטי של הטקסים שבהם שימשו, והעניקו למשתתפים חוויה אקסטטית.

אוצרת: ד"ר דבי הרשמן

נעילה:  15.11.22

מוז"א, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב: רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן