החללים הנפלאים של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית נתפסו הפעם ע"י תערוכה קבוצתית שהיא תוצר החממה לאמנות של מפעל הפיס. האמנים הצעירים שנבחרו לפרויקט, מציגים עיסוק בפנטזיה, מיסטיקה ומטאפיזיקה.

התערוכה "מֵעֵבֶר לאֵי שָׁם", באוצרותה של סאלי הפטל נוה, מציגה שבע עבודות המבקשות "לאתגר את חוקי המציאות באמצעות פעולות של הזרה והסטה, בדרכים שונות, המיצבים שומטים את האחיזה במוכר ומציעים להתרחק מהיום־יומי,  על מנת לשוב, בסיבוב חד, חזרה אל כדור־הארץ, אל קרקע המציאות רבת הסתירות".

האמנים.יות נועה יפה, אורי זמיר, רעות קרן, טל גפני, שיר הנדלסמן, דניאלה מרוז, מאיה ארוך, מציגים מיצבים מרשימים, פרי מחקר מדעי סוציולוגי, וידיאו ארט ומרחבים שבהם פריטים סימבוליים מבקשים מהצופה לנסות ולהבין את המעל ומעבר.

תערוכה מרשימה נוספת ומכובדת, שאצרו איה לוריא ואורי דרומר, מוצגת בחלל ירוק ומוקדשת כולה לבתיה אפולו שהיתה בת זוגו של דן בן אמוץ ואיירה את ספריו. בתערוכה "בדלת אמות" מוצגים ציורים פיגורטיביים, המרמזים על עולם סגור של פנטזיה פנימית. זהו עולם בעל אפיונים סימבוליסטיים, הממזג ספרות וחזיונות ושופע דימויים בדיוניים מוצפנים בעלי גוון מיתי, רדוף, אפל וסוער. אפולו נהגה לצייר בקנה מידה קטן ולעיתים אף זערורי, עם מכחולים דקיקים, בקו מוקפד, תוך התעמקות בתיאורי טקסטורות ופרטים. אפולו מיעטה לצייר ויצרה תוך מאבק פנימי וקושי נפשי כבד. היא עמלה זמן רב על כל ציור וציור והתקשתה להשלים יצירות בשל ביקורתיות עצמית ותובענות פרפקציוניסטית. לעיתים השמידה את ציוריה, ובציורים הנותרים נהגה בחרדת קודש, שמרה עליהם ועטפה אותם בקפידה יתרה. מנהגיה אלה תרמו לביסוס המעמד המיתי של עבודותיה והפכו אותן בפועל לנדירות ביותר. הרוכשים המקוריים של ציוריה, שנמנו לרוב עם חוג מכריה הקרובים, שמרו עליהם בקנאות לאורך השנים.

אפולו נולדה בגרמניה בשם ברברה כריסטינה. כשהייתה בת שלוש מסרה אותה אמה לאימוץ והיא הועברה לידי זוג חשוך ילדים מפולין, משה ושושנה אפולו. משפחת אפולו עלתה ארצה ב-1950 ושמה של ברברה שונה לבתיה. מגיל צעיר הפגינה אפולו כישרון אמנותי. היא למדה אמנות ועיצוב טקסטיל בתיכון ויצ"ו צרפת ולאחר מכן במכון אבני בתל-אביב. בגיל 19 הכירה את דן בן אמוץ (1924–1989), שהיה סופר ותסריטאי, שחקן ופובליציסט, דמות שנויה במחלוקת ומאושיות הבוהמה בארץ. ב-1966 עברו השניים להתגורר יחד ושנה לאחר מכן נולדה בתם היחידה, נעמי. בין 1965 ל-1971 הציגה אפולו מציוריה בארבע מתערוכות קבוצת "עשר פלוס". ב-1971, לאחר שנפרדה מבן אמוץ, נסעה להולנד לשנה, שם למדה אנימציה. לאחר שחזרה ארצה, בחרה להתרחק מהמרכז והשתקעה בצפון הארץ. בשנותיה האחרונות התגוררה בעמוקה. היא הלכה לעולמה בגיל 72, והניחה אחריה בת, שלושה נכדים וקבוצה נאמנה של חברות וחברים המוקירים את זכרה.

נעילה: 3.12.2022

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית רח' הבנים 4, הרצליה