Skip to content

ערב אמנות מיוחד ברמלה בשיתוף מסעדת סמיר

זה קורה בסוף הקיץ... שיח גלריה בתערוכה "כנף אדומה" שיצר האמן מידד אליהו עם האוצרת ד"ר סמדר שפי באותו ערב, לאחר מכן, ייערך גם מפגש בבריכת הקשתות במיצב המהפנט "בבואה" עם האמן דור זליכה לוי ועם האוצרת שיזמה את המיצב. איפה? ומתי? זה קורה ביום חמישי ה-18.8.2022 בשעה 17:00במרכז לאמנות עכשווית ברמלה.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR יוצא בערב אמנות מיוחד בשיתוף מסעדת "סמיר ברמלה".

ביום חמישי ה-18.8.2022, בשעה 17:00, תיערך שיחה עם האוצרת ד"ר סמדר שפי על התערוכה הנפלאה "כנף אדומה" שאצרה ד"ר סמדר שפי של האמן מידד אליהו בגלריה של המרכז לאמנות עכשווית.  מייד לאחר מכן, בשעה 18:30, ייערך בבריכת הקשתות שיח על המיצב בבואה עם האמן היוצר דור זליכה לוי והאוצרת שיזמה את המיצב ד"ר סמדר שפי.

"כנף אדומה" – הודו אשר ברמלה: פרוייקט אמנות חברתי של מידד אליהו יחד עם קהילת יוצאי הודו בעיר.

"כנף אדומה", פרויקט אמנות חברתי של מידד אליהו בשיתוף קהילת יוצאי הודו  ברמלה, הוא מסע למרחבים תרבותיים מודחקים במרחב הישראלי ובקהילה עצמה.  אליהו, שנולד בארץ, מטמיע ביצירתו את סיפורי דור ההורים שהיגר מהודו וחלק מקבוצה צעירה של בני הקהילה החוצבים מקום לסיפורה ולתרבות שהביאה עימה. התערוכה והפרויקט החברתי עם הקהילה, מעלה לתודעה הליכי מחיקה והדחקה של התרבות היהודית-הודית שחלו בעקבות ההגירה לישראל.  אביו, שהיה איש ציבור הלך לעולמו לפני חדשים ספורים והתערוכה מוקדשת לזכרו.

אם תרצי שאראה לך את העיר בירוק

הרושם הראשון בכניסה לחלל היפה של הגלריה הוא ירוק בעיניים. הקירות הצבועים בירוק מהדהדים ומתכתבים עם הצבע הירוק הנשקף מן החלונות. כיפת המסגד הירוקה. העצים המוריקים שבפארק.

הירוק בתוך הגלריה מהדהד ומתכתב עם כיפת המסגד הירוקה והעצים הירוקים המלבלבים שנשקפים דרך חלונות הגלריות של המרכז לאמנות עכשווית ברמלה.    צילום: סיגל גליל

צינור חלול ומחוספס מפעולת הריקוע, מוצב במרכז החלל ומדמה גזע המוביל למרחבים אחרים, דמיוניים
אפילו. האובייקט העשוי חוליות חוליות שואב השראה מגזעי עצי הדקל הגבוהים והעתיקים של העיר רמלה
כמו גם מעצי הקוקוס של קרלה להם מעמד מיתי ואיקוני בתרבות הודו.

הגזע העשוי נחושת מהדהד את הגזעים של עצי התמר המיתמרים ברמלה.     צילום: סיגל גליל

בין העבודות הפזורות בשני החללים של הגלריה מושך את הלב מפל הדמעות / מפל האגוזים המהפנט.

ים של דמעות…  מפל אגוזי הקשיו, וילון מתנועע, מסך של געגוע וזכרון משנה תודעה

העיצוב של החלל מכמיר לב ביופיו המעודן. השילוב של העבודות בחלל על רקע ציור הקיר המרתק נושא את המבקר למחוזות של עבר וגעגוע. הכוריאוגרפיה של התנועה בגלריה הקדמית, מוליכה את העין הלוך ושוב בין האובייקטים לבין הרקע הירוק, לבין הנוף הנשקף מן החלון, ויוצרת חווייה מדיטיבית של שלווה עמוקה, המתעצמת עם הריקוד האיטי של וילון הקשיו, או מפל הדמעות עם כל משב רוח שחולף , או עם ההדף באוויר שנוצר מתנועת האנשים בסמוך למפל.

מפל הדמעות . וילון אגוזי קשיו . מדיטציה בתנועה. אמנות קינטית.  מיצב פיסולי מהפנט.    צילום: סיגל גלילשמייצג אגוזי קשיו מתובלים. זהו מאכל נפוץ בהודו שהביא אביו של אליהו מאחת החנויות ההודיות ברמלה ששימשו השראה להצבה התלויה מגג המרכז. מאות גזרי נחושת המרכיבים אותו נחתכו ביד בפעולה מדיטטיבית וחזרתית במשך חודשים. הם יוצרים מפל המשתנה ונע תדיר עם החשיפה לאויר ולרוח, ונושא משקל של געגוע. המפל גם מזכיר צמח הצומח בעיקשות מתוך סדק בקיר וממשיך ללבלב.

ים של דמעות…    מפל הדמעות או וילון הקשיו.                 צילום: סיגל גליל
קערת פירות הקשיו. העשויים נחושת וגזורים בעבודת יד, הרכיבים היוצרים את וילון הדמעות .         צילום: סיגל גליל

צינור חלול ומחוספס מפעולת הריקוע, מוצב במרכז החלל ומדמה גזע המוביל למרחבים אחרים, דמיוניים
אפילו. האובייקט העשוי חוליות חוליות מנחושת שואב השראה מגזעי עצי הדקל הגבוהים והעתיקים של העיר רמלה
כמו גם מעצי הקוקוס של קרלה להם מעמד מיתי ואיקוני בתרבות הודו.

הגזע העשוי נחושת מהדהד את הגזעים של עצי התמר המיתמרים ברמלה.     צילום: סיגל גליל

מחברת שהיא מפתח לקודים תרבותיים. מושגים, כתובות ומתכונים עושים עליה. מהודו לרמלה 

לוח נחושת יפהפה מייצג כפולת עמודי מחברת. דפי המחברת מנוקבים בטקסטים בעברית, אנגלית ומלאיאלאם (השפה המצויה של מדינת קרלה בהודו) שואבת את השראתה ממחברת שנחשף אליה אליהו כשביקר משפחה ממוצא קוצ'יני בעיר.

במחברת נאספו מושגים, כתובות ומתכונים המתעדים את המעבר שחוותה בעלת המחברת, מתרבות ושפה של מקום
אחד לאלו של מקום אחר והם עדות למאמץ להבין ולהשתלב במקום החדש.

כפולת המחברת שאליהו יצר על לוח נחושת, מאזכרת את הכרזת זכויות היהודים שניתנו על ידי המהרג'ה
בקרלה בסביבות שנת 1000 לספירה. הלוחות נחשבים לאובייקט החשוב ביותר של הקהילה, עדות לשוויון
ממנו הם נהנים כבר מעל אלף שנה. מקום הימצאם של הלוחות המקוריים אינו ידוע וכיום יש מספר רפליקות
מוכרות .שאלת האוטנטיות של הלוחות המוצגים כיום במספר מקומות שנויה במחלוקת.

כפולת המחברת שאליהו יצר על לוח נחושת המאזכרת את הכרזת זכויות היהודים שניתנו על ידי המהרג'ה בקרלה בסביבות שנת 1000 לספירה.             צילום: סיגל גליל

 בשונה מקהילות רבות אחרות, הגירת הקהילה ההודית לארץ לא  נבעה מרדיפה בארץ המוצא. אנשי הקהילות היו משולבים היטב בחברה הרב תרבותית והסובלנית של הודו במאה הקודמת והעלייה לארץ נעשתה מתוך רצון להצטרף לתחייה היהודית המיוחלת ולעצמאות שהתרחשה בסמיכות לשחרור הודו מהקולוניאליזם הבריטי. לקליטה בארץ התלוו קשיים רבים שנבעו משילוב של גזענות נגד הקהילה, אי הבנות והבדלים תרבותיים.

כפולת המחברת מהצד האחורי שלה, יצירת אמנות יפהפיה בזכות עצמה.     צילום: סיגל גליל

פרויקט "כנף אדומה" מורכב מתערוכת עבודות של מידד אליהו ומארכיון אמנותי מקומי-קהילתי שאליהו ייצר יחד עם אנשי העיר. הארכיון מוצג לצד התערוכה ויתרחב במהלכה בעבודות שיעשו בסדנה במרכז. העשייה מבוססת על אוסף גלופות פיסוליות עשויות נחושת שנוצרו ונאספו בעיר לצד עבודות ציור, פיסול ורישום.

אוסף עבודות נחושת .   פרוייקט קהילתי שמחבר  זכרונות של יחידים ושל קבוצה .           צילום: סיגל גליל

הארכיון  נאסף במהלך השנה החולפת בה האמן שהה בעיר ונפגש עם תושביה,  יחד אספו זכרונות של יחידים ושל קבוצה, מהם יצר מידד הדפסים ואף 'דגימות' – אובייקטים שתושבים הביאו כדי לחלוק ולהמחיש חוויות . האובייקטים הללו עברו שינוי ומטמורפוזה ונעים בין חפצי עדות למוליכי כאב.

נחושת אדומה היא חומר מרכזי בעבודות של אליהו בתערוכה , ובעבודות שיצר עם קהל החומר משמש בטכניקות ההדפס וריקוע. בעבר שימש ביצור מטבעות ברמלה, בדומה לאלו שמוצגים במוזיאון רמלה.

ירוק על ירוק. נחושת אדומה שהפכה לירוקה עם הזמן… כריכת המחברת על רקע רישום הענק על קיר הגלריה. צילום : סיגל גליל

הצגת כנף אדומה ברמלה היא חלק בלתי נפרד ממהותו: בעיר מתרחש מפגש נרטיבים מגוונים ומרובדים, נוכחיות היסטוריות ועכשוויות מקבילות . רמלה מכילה חווית יסוד של הקיום הישראלי המקומי.

הקהילות ההודיות של רמלה מורכבות ממספר קבוצות ולכל אחת מאפיינים תרבותיים משל עצמה. קהילת בני ישראל, הקהילה הגדולה מקהילות הודו בישראל הגיעה לעיר החל משנות ה-50 מאזורי צפון ומרכז. קהילת יהודי קוצ'ין הקטנה יחסית הגיעה בשנות ה-60 וה70 של המאה ה-20. קהילת בני המנשה התיישבה ברמלה  החל משנות -80.

נרטיבים מגוונים ומרוובדים. ההיסטוריה של רמלה בוקעת מן הקיר. פרט מן הרישום היפהפה על הקיר בלבן על ירוק.       צילום: סיגל גליל

העיר רמלה מכירה בחשיבות מנגנוני קהילה תומכים, ושימור זיכרון קהילתי משותף כאבן יסוד לבניית חוסן ולכידות חברתית. כנף אדומה מציפה שאלות מורכבות ורלוונטיות של קהילתיות וזהות מקומית, רב תרבותיות ועיבוד אישי וקבוצתי של הקשר למקום. היא גם מאירה את הפער בין התפיסה החסרה, החד ממדית לא פעם  של התרבות ההודית  שהתגבשה בקרב מטיילים ישראלים לבין העושר התרבותי אותו הביאו הקהילות של יוצאי הודו איתם לארץ, ונשאר עד היום בשולי התרבות הישראלית.

כמה מילים על המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR

המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR הוא אתר להצגת אמנות עכשווית ולדיון פתוח ובטוח בשאלות תרבות וחברה. CACR נפתח ב 2019. מייסדת ואוצרת המרכז היא ד"ר סמדר שפי והוא פועל במתחם מוזיאון רמלה שבראשו עומד מנהל המוזיאון רון פלד .

חזון המרכז, וערכי היסוד לאורם הוא פועל, מושתתים על  הכרה בחיוניות של תרבות ואמנות בחברה אזרחית פתוחה המכבדת את כלל הקהילות המרכיבות אותה. הפעילות ב CACR מהדהדת את הרב תרבותיות והסובלנות הדתית המאפיינות את רמלה, עיר עם מורשת מפוארת ומורכבת. לעיר רמלה מסורת ארוכה כמקום של מפגש ומעבר כעיר שחיברה בין יפו לירושלים, תחנה למנוחה לעולי רגל, חולמים וסוחרים.

ה CACR, שיוצר אקלים של הבנה וסובלנות הוא מקום בטוח לדיון בנושאים מעוררי מחלוקת או כאב, להתעמת עם אתגרי ההווה ולדמיין את העתיד.

 במסגרת כל תערוכה נערכים מפגשים עם קהל ודיונים עם יוצרות ויוצרים, הוגי והוגות דעות מקשת רחבה ככל הניתן.

 

המרכז לאמנות עכשווית רמלה  CACR

כתובת : הרצל 112, רמלה

שעות פעילות : א-ה 10:00-15:30

יום שישי – בתיאום מראש .

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן