Skip to content

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין מעריך: הבחירות יוקדמו. מזהיר מפני מלחמת תרבות, חרד מהפגיעה בעיתונות ובחופש הביטוי

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין מעריך, בראיון מיוחד ל"מגפון", כי הבחירות יוקדמו. "הקואליציה מורכבת מכוחות מנוגדים, ובעיתוי הזה, כבר טבעי שהמורכבות הזו תשאף להתפרק". יו"ר הכנסת מזהיר בראיון מפני הסכנה לחופש הדיבור ומדבר גם על המירוץ במשכן הכנסת. "איש אינו יכול להכריח אותי שלא לשבת ליד אשה – והדברים האלה צריכים לבוא לידי אמירה ברורה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין מעריך, בראיון מיוחד ל"מגפון", כי הבחירות יוקדמו. "הקואליציה מורכבת מכוחות מנוגדים, ובעיתוי הזה, כבר טבעי שהמורכבות הזו תשאף להתפרק". יו"ר הכנסת מזהיר בראיון מפני הסכנה לחופש הדיבור ומדבר גם על המירוץ במשכן הכנסת. "איש אינו יכול להכריח אותי שלא לשבת ליד אשה – והדברים האלה צריכים לבוא לידי אמירה ברורה וחד משמעית, מפי הרבנים החרדיים. כי אם הם רוצים ליצור מלחמת תרבות – אין בעיה. יש לנו הרבה פלטפורמות ליצירת מלחמת תרבות"


מאת צבי זינגר.
צילומים: רפי מיכאלי

ריבלין: "אני נגד כל כפיה דתית ונגד כל כפיה אנטי דתית". צילום: רפי מיכאלי

הבחירות יוקדמו – כך מעריך יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, בראיון מיוחד ל"מגפון". "למרות שהחוקה הבלתי כתובה מחייבת בחירות כל ארבע שנים, בחירות מוקדמות הן תוצאה בלתי נמנעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו", אמר אתמול ח"כ ריבלין ל"מגפון". "הקואליציה מורכבת מכוחות מנוגדים, ובעיתוי הזה, כבר טבעי שהמורכבות הזו תשאף להתפרק – ואני מעריך שכך יקרה. בעוד חודש תיכנס הכנסת ה-18 לשנתה הרביעית ולתקופה של גיבוש תקציב שהממשלה תבקש את אישורו מהכנסת.  אי אישור תקציב מביא ממילא לבחירות, והממשלה תעדיף להימנע מניסיון לאשר תקציב, ותחת זאת ללכת לבחירות באופן יזום.".

ח"כ ריבלין התייחס בדבריו גם לבחירת ארבעת השופטים החדשים, לבית המשפט העליון והביע שביעות רצון מהתוצאה.  "הצורך ברוב של שבעה חברים בוועדה לבחירת שופטים, מביא אותה להחלטות מאוזנות בבחירות השופטים בכלל, ובבחירה האחרונה בפרט. ההתחשבות זה בזה ובחינת המועמדויות של נציגים המרכיבים את פניה של החברה הישראלית, באו לידי ביטוי בהחלטה זו. לגבי רוב המועמדים לשיפוט בעליון, אין שאלה כלל לגבי יכולתם המקצועית. הצורך לקיים פסיפס שופטים של החברה הישראלית הוא חשוב, ואיננו רק כורח. כמעט לכל אדם בישראל יש אג'נדה, ומקבילית הכוחות הנוצרת בביהמ"ש העליון באמצעות כללי הוועדה לבחירת שופטים, מביאה את קשת הדעות לידי איזון ראוי. גם ביהמ"ש העליון כמו הכנסת, צריך שיהיה שלם הגדול מסך מרכיביו".

על יחסי חילוניים-חרדים אומר יו"ר הכנסת: "אני יודע שרובם של המנהיגים החרדיים בכל הזמנים הבחינו הבחנה יתרה בין המתחם הציבורי לבין המתחם הקהילתי ובוודאי המתחם הביתי-פרטי שלהם", אומר יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, בראיון מיוחד ל"מגפון". "רובם לא העלו על דעתם שבמתחם הציבורי יוכלו לכפות על נשים ללכת מצד ימין או ללכת מצד שמאל. אבל היום הפוליטיקה מעורבת בכל דבר, וכמובן גם צדדים אנטי ציוניים, שמזינים את עצמם בתוך המערכת החרדית, ע"י קבלת תרומות וע"י רכישת מעמד וכוח בכל מיני דרכים אחרות. הם משתמשים באותם קונפליקטים כדי לייצר כוח פוליטי".

ח"כ ריבלין לא חוסך שבטו מן הניסיון החרדי לכפות את אורח חייו על המרחב הציבורי החילוני, אבל מותח ביקורת מרומזת על הרמטכ"ל, שאינו משחרר חיילים דתיים, המבקשים זאת – משמיעת שירת נשים.

"אני חושב שחמור ביותר מצב שבו ידרוש פתאום הציבור החרדי לכפות את אורח חייו על הציבור", אומר ריבלין. "אוטובוס אגד הוא כלי רכב ציבורי, מסובסד ע"י הציבור, שעומד בתחנות – וכל מי שנמצא בתחנה יכול לעלות. אני לא הייתי מבקש מבתי או מרעייתי לעלות דווקא כדי להרגיז אותם. אבל אם הן צריכות – לא יאמר להם בנאדם היכן לשבת.

"אני הייתי בהחלט מעודד את היכולת של ציבור חרדי שדואג לעצמו ואינו רוצה להשתמש ברכב הציבורי, בלי לכפות על הציבור את הליכותיו, להקים מערכת הסעות חרדית. יכול להיות שצריך לתת את הדעת, אם יש ציבורים חרדיים גדולים באיזורים שמיועדים רק לחרדים, שתינתן אפילו סובסידיה לרכב שמיועד לאותו סקטור. אבל ליצור מצב שבו אתה תכפה – אני נגד כל כפיה דתית ונגד כל כפיה אנטי דתית. מקובל עלי שיהודי חרדי לא יכול לשבת ליד אשה, אבל הוא לא יכול להכריח אותי שלא לשבת ליד אשה – והדברים האלה צריכים לבוא לידי אמירה ברורה, חד משמעית, ע"י הרבנים החרדים. כי אם הם רוצים ליצור מלחמת תרבות – אין בעיה. יש לנו הרבה פלטפורמות ליצירת מלחמת תרבות.

"ברגע שאתה קובע את כללי המשחק, אתה מכבד את אמונתם של אחרים. אתה לא מכבד את רצונם לכפות את אמונתם עליך. כך הציבור לא צריך לכפות את אמונתו, דרכיו ונהליו על הציבור החרדי במקום שהציבור החרדי יכול לשמור על ייחודו. בוודאי שהציבור החרדי לא יכול להכנס לתחום הציבורי ולכפות (את אורח חייו)…"

בנושא שירת הנשים אומר ריבלין כי אינו רואה בכך בעיה ומבחינתו, – כל מי שלא רוצה לשמוע נשים, שייצא החוצה. "לו הייתי היום רמטכ"ל צה"ל, והיו לי חיילים חרדיים מעולים ומצוינים, שמבקשים רשות מתוך אמונתם והשקפת עולמם – הייתי מאפשר להם. שהרי לא יעלה על דעתנו, בעיקר בצד השמאלי של המפה הפוליטית או במחשבה האוניברסאלית – שנלך עם בקבוק עראק או וויסקי ליד מסגד בחודש הרמאדן. לא נרשה ליהודי לעלות להר הבית, למרות שזה מקום קדשנו, עם בקבוק יין – ואני מכבד את זה. אז מדוע שלא לכבד גם את אמונתו של חייל או צוער בבה"ד 1, ששומר תרי"ג מצוות. הוא לא אומר שלחיילות אסור לשיר כאן. כל מה שהוא אומר: 'עשו לי טובה, כשהן שרות תנו לי לצאת'. מה קרה? אני לא רואה בזה איזושהי דרמה. אפשר לחיות יחד והאמת היא שזה צריך להיות רצון הדדי והבנה שבתוך היהדות יש לנו זרמים שונים – וכל אחד צריך לכבד את הזרמים האחרים".

ומדוע אין מכירים במעמד הרפורמים בישראל?

ריבלין: "אם היו באים רפורמים לארץ במיליונים ומבקשים לממש את אמונתם  – היו בוודאי מגיעים לכנסת ויוצרים מצב שבו יש פלורליזם. מי שהלך לאושוויץ כי הוגדר כיהודי ע"י הנאצים – איפשרנו לו לעלות לארץ עפ"י חוק השבות. חוק השבות אינו חוק הלכתי. אבל כאשר אנחנו מדברים 'מיהו יהודי' – יכולה לפרוץ מהומה בארץ. אם יגיעו שני מיליון רפורמים ויאמרו כי הם מבקשים לחיות עפ"י יהדות שונה מהיהדות של ההלכה – בוודאי יהיה להם כוח פוליטי והם בוודאי יציגו את האפשרות, לקבוע שיהודי הוא מי שמגדיר את עצמו כיהודי"

את תופעת תג המחיר מגנה ריבלין במילים החריפות ביותר: "נושא תג המחיר הוא הסכנה הגדולה ביותר שלי, כמאמין באמונה שלמה שציון כולה שלנו", הוא אומר. "אני מוכרח לומר דבר אחד: יש הרבה אויבים, לקיומה של מדינת ישראל כמדינה ציונית. האויב הגדול ביותר הם אלה המבקשים לקרב את הקץ, אותה תנועה משיחית אשר לא עושה חשבון לאיש ויוצרת מצבים שפוגעים בדמוקרטיה. אני לא צריך שאחרים יכעסו עלי בגלל 'תג מחיר'. אני כועס על עצמי בגלל 'תג מחיר' ואני חושב שאנחנו צריכים לפעול בכל חומר הדין, כדי לדכא את העניין הזה – ומיד. אם יש סכנה לקיומה של ההתיישבות בארץ ישראל כולה, זוהי התנועה המשיחית הזאת, המופרעת לחלוטין שחושבת שיכולים לנצח את כולם – וכדי להשליט את דעתם הם מוכנים לנקוט בכל דבר, אשר בו יש סממנים לא פשוטים של טרור. הם פושעים".

ריבלין: "חופש הביטוי בסכנה". צילם: רפי מיכאלי

על הסכנה לחופש הביטוי אומר יו"ר הכנסת: "יש היום זרמים של חברים, גם בכנסת, שרוצים להשתמש בדמוקרטיה כדי לחסל אותה. חופש הביטוי הוא מאושיות הדמוקרטיה. הדמוקרטיה היא לא היכולת שלך לנהל עפ"י הרוב – אלא היכולת של הרוב לסגל לעצמו הבנה, שהמיעוט יכול לנסות להשפיע ולהפוך לרוב. אני זוכר את אותם ימים שבהם חלומנו התגשם, אבל היינו במרה שחורה כאשר אמר בן גוריון, מנהיג מדינת ישראל וראש הממשלה: 'בלי חרות ומק"י'.  אני הייתי בן למשפחה מתנועת החרות. הייתי בשכונת רחביה, בן של פרופסור, שהיו מנדים אותו משום שהוא לא הסכים עם תורתו ועמדתו של בן גוריון לגבי הדרך שבה תתנהל מדינת ישראל.

"אנחנו, תלמידיו של מנחם בגין, יכולים לסבול היום מצב שבו חופש הדיבור יהיה בסימן שאלה? אם אנחנו רוב – האם נוכל לדכא כל מי שקם נגד עמדותינו? אוי לו לאותו אדם אשר ייסד את התנועה של ז'בוטינסקי ובגין – אם היה קם ורואה מיהם האנשים אשר מתיימרים לדבר בשמו. אני אומר זאת חד וחלק, בצורה הברורה ביותר. לא באתי כאיזה טרמפיסט לליכוד. אני יודע מה זה הליכוד. הליכוד הוא מיסודה של תנועת החרות, של הארגון הצבאי הלאומי ושל תנוןעת ז'בוטינסקי – ואותי לא יכולים לשכנע שפתאום אנחנו צריכים לעשות היום את כל מה שביקשנו לבטל ולהעביר מן העולם, כאשר נגיע לשלטון. אני חושב שיש סכנה לחופש הביטוי, כאשר חברים חושבים שדמוקרטיה היא – שמה שהרוב רוצה, המיעוט צריך להתבטל מולו.

על הסכנה לסגירת ערוץ 10 אומר ריבלין כי מבחינה כלכלית, אין היום מקום לערוץ מסחרי שני – אבל באווירה הקיימת היום, אין לסגור אותו. "הייתי שר התקשורת כאשר ערוץ 10 קם, אבל לא אני הקמתי אותו. החליטו על הקמתו פואד בן אליעזר ולימור לבנת. אמרתי ביום שהתכבדתי בפתיחתו של הערוץ כי בתקשורת הישראלית אין מקום לעוד ערוץ – משום שהערוץ הזה הוקם על פלטפורמה של פרסום ועוגת הפרסום בישראל אינה מאפשרת קיומו של ערוץ נוסף. אמרתי גם שלהערכתי היכולת של הזכיין לממש את הבטחותיו לא עומדת בקנה אחד עם הכלכלה. ואכן, אשר יגורתי בא.

"אבל בזמן שהאווירה היום פוזלת לכיוון השתקה, סגירת ערוץ 10 היא דבר מאוד בעייתי במבחינתי. אם הייתי חבר ועדת הכלכלה והיו אומרים לי שיש משמעת סיעתית – הייתי מבקש שיחליפו אותי, או שהייתי מורד. אני לא רוצה כיושב ראש כנסת, לומר למישהו למרוד – אבל ההרגשה היא לא טובה".

ריבלין מודה כי, בסופו של דבר, הוא אינו פוסל התמודדות על בית הנשיא, בתום הקדנציה של שמעון פרס. "הנשיא פרס יסיים את מועמדותו בכנסת ה-14 ובוודאי יהיו מועמדים מצוינים", אומר ריבלין. "עד אז הוא נשיא מעולה ומצויין – ואני, בשלב זה, לא עוסק בנושא. הייתי כבר מועמד להיות נשיא. להיות מועמד פעם נוספת זה לא דבר גדול בשבילי. אבל להיות נשיא מדינה, זה בהחלט דבר חשוב ביותר שבהחלט יש לי אליו לא רק כבוד אבל גם איזשהו אתגר למלא אחריו".

–          אבל אתה לא פוסל את זה על הסף…

ריבלין: "איך אדם יכול לפסול על הסף דבר  שעליו הוא אומר לך שזה תפקיד חשוב ביותר הנושא לא רק כבוד, אלא גם אתגרים? הוא יכול לפסול דבר כזה? הוא לא יכול לפסול. אבל נער הייתי וגם זקנתי ואני יודע שכאשר פוליטיקאים הם אלה שצריכים לבחור אותך – מוטב לך לדבר כאשר הדברים יהיו  נחוצים".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן