גלי בהרב מיארה הודיעה לנתניהו כי קיים חשש גבוה לניגוד עניינים בשל מעורבותו ביוזמות החקיקה לשינוי המבנה המשפטי שמציע שר המשפטים

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עליו להימנע ממעורבות ביוזמות לשינויים במערכת המשפט, כך פורסם הבוקר (חמישי). לפי מכתב ששלחה היועצת לראש הממשלה, "קיים חשש סביר לניגוד עניינים" בין ענייניו האישיים של נתניהו, הנוגעים למשפט שבו הוא נאשם, "לבין רכיבים מהותיים ביוזמות". "הריני לפנות אליך בנושא יישום לוות הדעת למניעת ניגוד עניינים בכל הנוגע לשינויים במערכת המשפט הנדונים בימים אלה", כתבה היועצת לנתניהו והוסיפה כי "זאת בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו בלשכתי המעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותך ביוזמות האמורות ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא העומדות על הפרק". בהרב הוסיפה כי על נתניהו להימנע גם מ"מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות", והדבר חל לפיה גם על "התייעצויות ופעולות בלתי פורמליות". במכתב, שאליו צורפה חוות הדעת שחיבר המשנה ליועמ"שית גיל לימון, נכתב כי "השלמת יוזמות אלה ואף חלק מהן, תוביל למציאות משטרית ומשפטית המטיבה עם ראש הממשלה בהיבט של ניהול משפטו לעומת המצב הקיים, שכן עצמאותם של מוסדות החוק תיפגע אל מול הרשות המבצעת. ערובות חשובות ליכולתם של מוסדות אלו להבטיח שוויון הכל בפני החוק – ייפגעו, ועצמאותם של שומרי הסף אשר חיונית למניעת השפעות בלתי לגיטימיות על ההליך השיפוטי – תיחלש. לצד זאת, היכולת הקואליציונית לקדם חקיקה שתסייע לעניינו האישי של ראש הממשלה – תגבר". היועצת מביאה בפני נתניהו את תגובתו לבית המשפט העליון בעתירה שהוגשה נגדו התנועה לאיכות השלטון ונדונה בחודש מאי 2020 בהרכב של 11 שופטים שדחו פה אחד את תביעת התנועה שדרש למנוע מלהטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. בכתב התשובה שהוגש מטעמו של נתניהו נכתב כי "ראשית כידוע, הסדרי ניגודי עניינים נעשים חדשות לבקרים כלפי בעלי תפקידים שונים בשירות הציבורי, בכלל זה ביחס למשיב עצמו. למעלה מן הצורך יובהר, כי ככל שיתעורר חשש לניגוד עניינים ספציפי ביחס למשפטו של המשיב, הרי שהוא יפעל בהתאם להסדר ניגוד עניינים כפי שפעל עד היום".

בהתייחסו לשינוי המוצע בידי ממשלת נתניהו בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, כתב לימון כי "מעורבותו של רה"מ ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומד בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים. שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".
לפי לימון, השינוי בהרכב הוועדה עלול להשפיע במספר הקשרים על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים (שדנים בתיקי האלפים, ח.מ) ועל שופטי העליון – הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת משפטית על ההחלטות שמתקבלות במסגרת ניהול ההליך הפלילי נגד נתניהו, ובערעור על פסק הדין בתיק נתניהו ככל שיוגש כזה בעתיד. בהמשך מובאת בפני נתניהו חוות הדעת אותה גיבש היועץ המשפטי דאז לממשלה אביחי מנדלבליט ולפיה על ראש הממשלה להימנע מלעסוק בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפטו הפלילי.
מנדלבליט פירט מה אסור על נתניהו לעסוק – 1. החלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות ומשטרת ישראל. 2. פעילות הוועדה לבחירת שופטים, בהקשר של מינוי שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים. 3. החלטות הנוגעות לעדים ולנאשמים אחרים במשפטו של נתניהו. 4. חקיקה בעלת השפעה אפשרית על הליך הפלילי בעניינו של ראש הממשלה. 5. החלטות חריגות בתחומי הפעילות של משרד התקשורת(מודגש במקור)  כזכור, נתניהו כפר בסמכות היועץ המשפטי לממשלה להטיל עליו את המגבלות הללו. בחודש מרץ 2021 דחה בית המשפט את טענותיו של נתניהו ואישר את חוות הדעת למניעת ניגוד העניינים של מנדלבליט. באותה חוות דעת נאמר גם שנתניהו מצוי ב"השתק שיפוט", בנוגע לכפיפותו לחוות דעת היועץ המשפטי למניעת ניגוד עניינים ש"חוסם את ראש הממשלה מהעלאת טענות השוללות את סמכות היועץ לערוך את חוות הדעת שערך".
"זמן קצר לאחר הקמת הממשלה ה-37 החל שר המשפטים יריב לוין ובמקביל גם יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, לקדם צעדי חקיקה רחבי היקף ומשמעותיים הקשורים למערכת המשפט", כותבת היועצת, ומדגישה כי "האינטרס העומד על הפרק הוא אינטרס אישי הנוגע לקיומו של משפט פלילי, אשר עשויות להיות לו השלכות המרחיקות לכת על שמו של אדם ועל חירותו…לנוכח אינטרס זה ובשל יכולת ההשפעה של ראש הממשלה על קבלת החלטות בממשלה, הנגזרת ממעמדו כראש הראשות המבצעת וכמי במנווט את פעולותיה ויעדיה העיקריים ..לעומת ניגוד העניינים במקרה זה גבוהה". לימון מציין גם כי השינוי המוצע על ידי ממשלת נתניהו "יגביר את ההשפעה של הרשות המבצעת על זהות השופטים שייבחרו לערכאות אלו. הוועדה לבחירת שופטים מחזיקה בסמכויות בקשר להדחת שופטים מתפקידיהם, הוועדה תקבע את זהותו של נשיא ביהמ"ש העליון שבידיו סמכויות ניהול משמעותיות". לפי לימון, צמצום הביקורת השיפוטית על חקיקה ופסקת ההתגברות אותה מתכננת ממשלת נתניהו לחוקק יאפשרו "חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים המשפיעים על עצם ההליך הפלילי, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו". לפיו, מעורבותו של רה"מ ביוזמה סותרת את מגבלות ניגוד העניינים בעניינו של נתניהו.
בחוות דעתו כותב לימון כי כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים גם ביחס למהלך שמקדמת ממשלתו לביטול עילת הסבירות, שכן המהלך יסיר מגבלות שחלות היום על נתניהו. "כך למשל, אם תבוטל עילת הסבירות לא יוכל בית המשפט העליון לבקר את סבירות מינויים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק", כתב.

בהקשר לכך אמר היום שר המשפטים כי "היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי "היועמ"שית מנסה להלך אימים על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל. באיומים לא משנים מדיניות והממשלה לא תתקפל. אם רוצים שיח זה לגיטימי, אבל חייבים להבין שאיומים כאלו רק מדרבנים את הממשלה להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר".