Skip to content

כלב השמירה המסורס של הדמוקרטיה

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה? בישראל? בדיחה עלובה. או שאין כאן עיתונות כזאת, או שזו לא ממש דמוקרטיה. מאת טובי פולק
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה? בישראל? בדיחה עלובה. או שאין כאן עיתונות כזאת, או שזו לא ממש דמוקרטיה. כי אם לעיתונות היה הכוח שמייחסים לה, חיינו כאן היו נראים לגמרי אחרת

מאת טובי פולק

אז למה בעצם עוד עיתון? מה יוסיף עוד עיתון לשיח הציבורי-תקשורתי-דמוקרטי של ישראל בזמנים אלה? שאלות כאלה ודומות להן עולות מדי פעם, ככל שאנחנו מתקדמים במיזם העצום הזה שנקרא מגפון. התשובה האוטומטית היא: עיתון עצמאי. אנחנו עיתון עצמאי. אבל זה כמובן רק חלק קטן מהתשובה. בשביל להבין את הצורך, החשיבות והחיוניות של עיתון בלתי תלוי, צריך לרדת לעומקו של שוק התקשורת הישראלי. להבין לאן הגיעה והיכן נמצא היום העיתונות הישראלית.

כלב נובח
השיירה אפילו לא סופרת את הכלבים (צילם: עמית מנדלזון)

מדינה דמוקרטית זקוקה לתקשורת עצמאית? אמיצה? נושכת? נמרצת? מבחינת השלטון בוודאי שלא. אבל נראה שגם הציבור חושב ככה. מבחינת הציבור ההדיוט, מסתבר שאין שום הבדל בין חינמון שממומן על-ידי טייקון הימורים שלא חי כאן, לעיתון ליברלי עם מסורת וניסיון של 80 שנה, לעיתון שהיה פעם חשוב והיום נהפך לצעצוע של בעלי הון מתחלפים, לעיתון שהוא אימפריה תקשורתית בהיקף של מדינה טוטליטארית.

וזה לא רק ישראל היום מול ידיעות אחרונות, מעריב או הארץ. מגפון הוא (ויהיה) עיתון אינטרנטי עצמאי ראשון, ובינתיים יחיד בארץ, שבה כל הנוכחית העיתונאית ברשת שייכת לאותה מפת אינטרסים כמו מקורותיה המודפסים. והשמות ידועים.

או שזו לא ממש עיתונות – או שאין כאן דמוקרטיה

האם העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה? בישראל? בדיחה עלובה. או שאין כאן עיתונות כזאת, או שזו לא ממש דמוקרטיה. כי אם לעיתונות היה הכוח כפי שמייחסים לה, חיינו כאן היו נראים לגמרי אחרת. מצד אחד, נראה שלא היו כאן התנחלויות; מצד שני – אולי כבר לא היתה מדינה. כי אם העיתונות היא אכן שמאלנית כפי שטוענים לגביה, היא כבר מזמן היתה יוצאת מכל השטחים ומפנה את כל המתנחלים; אבל אם העיתונות אכן שמאלנית ותבוסתנית כפי שקובל הימין – המדינה כבר היתה מושמדת כמה וכמה פעמים. התשובה היא כמובן לא מיניה ולא מקצתיה. התקשורת הישראלית פשוט חלשה ומדוכאת. בקושי נובחת, ממש לא נושכת,  והשיירה לא סופרת אותה.

למרות מה שמקובל לחשוב, העיתונות בישראל כמעט שאינה משפיעה על סדר היום הציבורי. גם כאשר מתפרסם תחקיר מסמר שיער דוגמת תחקיר השחיתות (גם אם היא רק "ציבורית" ולא "פלילית"), תראו באיזו קלות ניתן להסיט כאן את תשומת הלב לעניינים אחרים. פיגוע או מלחמה, חטיפה או פיצוץ, חיסול פלילי או נאום שלא היה ולא יהיה, כתב אישום צפוי שהתעכב שנים, תאונת רכבות, אסון אווירי קטן, תביעת דיבה מופרכת, מה שתרצו. אם אתה מחזיק בפוזיציה שלטונית – תשומת הלב הציבורית היא פלסטלינה בכפות ידיך. כמה עלוב, כמה מביך, כמה עצוב. וכך, לא חשוב כמה שחיתויות ייחשפו, כמה חזירות תזעק לשמיים, כמה חשדות ייחקרו, כמה נזק בינלאומי ודיפלומטי חסר תקנה יצטבר – לאף אחד אין באמת יכולת להשפיע על מהלכם של הדברים. מיטב הפובליציסטים נושאים את כתוביהם לריבונו של עולם, ועולם כמנהגו נוהג, כמו לא נכתבו הדברים מעולם.


ללא השפעה אמיתית על סדר היום הציבורי

נבחרי הציבור מבזים את הציבור שהביא אותם לשלטון; חברי כנסת ושרים מועלים בתפקידם הציבורי ולא משלמים שום מחיר; אף אחד לא בא חשבון עם ראש ממשלה (בסך הכל נבחר ציבור שהתמנה לתפקיד ציבורי מרכזי), שמשוכנע שהוא קיסר רומאי, שהוא ורעייתו הנסיכה הקסומה ירדו משמיים ורק עושים לנו טובה ומשפיעים עלינו מנדיבותם ומכשרונם האינסופי. ומי אשם בחזירות הבלתי נתפסת של הזוג המרנין הזה? העיתונות, כמובן. כי מה פתאום לשאול, מה פתאום לחקור ומה כאן בכלל הבעיה. מספיק שאיזה דובר עלוב נפש ייצא למיקרופונים ויכריז שמדובר ב"הכפשה" – והנושא נעלם מסדר היום כלא היה.

העיתונות, אלא מה, גם אשמה בכך שיש כאן שר ביטחון שמפרק כל מה שנקרה בדרכו ולא משאיר אבן על אבן, במרץ בלתי נדלה שכל כולו מוקדש לשימור כסאו שלו ועל המיליונים שהוא עושה, השד יודע מאיפה; העיתונות אשמה בכך שיש כאן שר חוץ כזה, שאפילו פיל בחנות חרסינה לא יעשה נזק בהיקף שהוא גורם בכל יום שהוא איתנו; העיתונות אשמה בכך שנחטף חייל; בכך שהוא לא משוחרר; בכך שכאשר הוא ישוחרר יהיו כאן אלפי רוצחים בכל פינת רחוב; בכך שנעלמה זקיפות הקומה של המדינה הזאת; בכך ששליש משטח המדינה מופצץ ומופגז על בסיס יומי. בכל אשמה העיתונות.

העיתונות גם אשמה בכך שיש כאן מערכת משפט חלשה ומבולבלת, שמושכת החלטות במשך שנים, לא מסוגלת לקבל החלטות הגיוניות בזמן סביר; העיתונות גם אשמה כמובן בפשעי המין של הנשיא לשעבר, בריחוף של הנשיא הנוכחי, באווילות של חברי וחברות כנסת, בריכוזיות של בעלי ההון, בשערוריית הרכבת, בהפקרות הפושעת בתעופה האזרחית, בבזבוזי הצבא, בקיפאון המדיני, בהתמוטטות מערכת הרווחה, בהרג הבלתי פוסק של נשים חסרות ישע, בהשתוללות הפשע, בנטל המיסים… כולנו אשמים.

וכאשר כולם אשמים – אף אחד לא אשם.

ובדיוק בשביל זה צריך שיהיה עיתון, לפחות עיתון אחד, שלא ממומן ונשלט על-ידי אינטרסים כלכליים ולא ממומן ונשלט על-ידי אינטרסים פוליטיים.

במידה מכרעת, מגפון יכול וצריך להיות הפה של הציבור. זה שלא סופרים אותו. העיתון של הציבור. ובשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים את הציבור – את כל הציבור – שיתמוך בנו ויהיה שותף שלנו.

לפרסום במגפון

לתמיכה במגפון

 

13 Comments

  1. יוסי
    6 באפריל 2012 @ 6:01

    וואו, מתקפה על טובי פולק משמאל… את זה לא חשבתי שאזכה לקרוא. ישי – כל הכבוד על שהצלחת להידחק לרווח הצר כמחט בין מר פולק לבין הקצה השמאלי של הקשת הפוליטית. אבל זהירות: עוד מילימטר שמאלה ואתה נופל לעולם ההזיות הקסום.

  2. טובי פולק
    31 במרץ 2012 @ 18:10

    ברור. הכל גלוי. החברה שלי קיימת יותר מעשר שנים ומספקת וסיפקה שירותי תוכן ליותר מאלף גופים ציבוריים, משרדי ממשלה, בתי חולים, חברות וארגונים. הכל גלוי וידוע. ובמה בדיוק זה מפריע לך? האם זה הפריע לי לכסח את הממשלה כאוות נפשי? האם יש לך איזו עדות לכך שכעורך עיתון או ככותב נמנעתי או מנעתי ידיעה כלשהי על גוף כלשהו – ממשלתי או אחר?

    אז ככה: המציאות היא שאנחנו (יותר ממאה עיתונאים ואני בראשם) עובדים ללא שכר כבר 7 חודשים. ללא שכר וללא תמורה. ברי המזל שבינינו הצליחו להקים עסקים קטנים שמספקים להם פרנסה צנועה. אם היתה כאן עיתונות או מו"לים שהיו יכולים לפרנס אותנו, היינו שמחים לעסוק רק בעיתונות. האם היית מצפה שמי מאיתנו יוותר גם על הפרנסה הצנועה הזאת? ומי ישלם את המשכנתא שלנו?

    אגב, אני יכול לגלות לך (בסוד, בינינו) שעשרות ואפילו מאות עיתונאים פעילים, בכל העיתונים, בטלוויזיה, ברשות השידור – עושים חלטורות ומשלימים הכנסה בכתיבה, עריכה, קופירייטינג, הזנה וכו' עבור גופים ציבוריים, ממשלתיים, קונצרניים ועוד. ולמה? כי הם צריכים להתפרנס. כי בעיתונות משלמים פרוטות (אם בכלל משלמים). ואני? אני מתפרנס ומפרנס כמה אנשים. העבודה שלנו עבור "הממשלה" (כהגדרתך) אינה פוליטית, ערכית או כלכלית – אלא טכנית בלבד. אנחנו דואגים שהתכנים באתרי של לקוחותינו יוצגו ברמה הכי מקצועית שאפשר. הכל גלוי, הכל ידוע, הכל מפורט בקורות חיי, קורות הפירמה שלי ופרוס לעיני כל בחיפוש פשוט בגוגל.

    יש לך בעיה עם זה? תמיד תוכל להסתפק בעיתונים אובייקטיביים כמו ישראל היום (זה שממומן במלואו על-ידי פטרונו של המנהיג ואחד הפרשנים הבכירים בו מקבל שכר על כתיבת נאומים עבור המנהיג).

    ומבחינתי הדיון הזה הסתיים

    • yshai kalmanovitch
      31 במרץ 2012 @ 18:30

      yes, Tovi, i do have a problem with this – and you made the impression you have a problem with it as well. this is exactly what bothers me about this whole pretending – in the end you are not more free than any of the papers you mentioned. these were your words – not mine: ובדיוק בשביל זה צריך שיהיה עיתון, לפחות עיתון אחד, שלא ממומן ונשלט על-ידי אינטרסים כלכליים ולא ממומן ונשלט על-ידי אינטרסים פוליטיים.
      so where is this independence you are talking about? and sorry – as mentioned – i had a look at your FB-page – you do have some solid and critical views – where were are they on the paper? why can you hint about the israeli government openning a war not because there is any danger, but because it serves its financial interests – and do it only on you FaceBook – but not in your paper? as said – the easiest thing is just to ignore critic – but this would leave you in the end without even the small amount of readers that do bother still to read your paper – and possibly earn you money on the banner-space you wish to sale.

      • זיו טרנר
        31 במרץ 2012 @ 23:58

        ישי, תקרא כאן את מה שטובי פרסם. כעורך, הוא לא מחוייב לספר את דעותיו המלאות לעולם כל רגע נתון, הוא מפרסם דעות של אחרים, מכל קצה של קשת מחשבתית לקצה האחר. הנה מה שכתבתי על ההסלמה בעזה, ופורסם.
        http://megafon-news.co.il/asys/archives/30183

        • yshai kalmanovitch
          1 באפריל 2012 @ 1:46

          thank you ziv for your comment and your article. this is indeed a relevant point, and i can just be sorry, that Polack was unable to be as respective and chose personal attack instead. still doesn't explain, why Megaphon should be regarded as better than other papers – after all, Ha'Aretz publishes such views (and more radical) as well, and so does even Yediot. my point was at the end, that with all respect to personal aspirations and wishes, this paper is no more independent than other papers Polack chose to criticize, and the fact some of its writers are connected in business relations with government-institutions – or serve as spokespersons for global firmas such as Intel – makes it even less independent. i do agree with what polack says, i.e. thatbthere is a need for a paper free of interests – but sadly so far i can't say this is what i see here. the paper was lauched during the great social protest of the summer, and pretended to bring change in the spirit of the change called for – but concentrates on trivial issues. as one that became a reader because of this hope, i do think i have a right to be disappointed, especially when the editors tend to reject any criticism in such a disrespectful way.
          in any case, thanks again for your comment, and sorry i didn't see your article – probably because it was not one of those posted on the FB-Page (but i may be wrong here again).

          • זיו טרנר
            1 באפריל 2012 @ 22:37

            טובי יכול להסכים איתך או שלא לגבי תגובות. אני לא צד בעניין שכן הוא העורך וזה תפקידו כמו כל עורך בכל מערכת אחרת. לגבי עצמאות העיתון, כן בוודאות מוחלטת יש עצמאות גדולה יותר מכל עיתון אחר בשוק, שכן שוק העיתונות בישראל אינו שוק חופשי ונתון לשליטת בעלי עניין ואינטרסנטים, ע"ע החשדות הפלילייים הכבדים מאוד נגד אחד מבעלי הארץ. לטוב ולרע לעיתון הזה אין ספונסר והוא מחוייב לפרסם רק את מה שהוא מחליט לפי שיקוליו העיתונאים או המסחריים, שוב, ללא חובת ציות לבעל המאה, לגביר.

            בכל מקרה אתה מוזמן גם לפייסבוק שלי, שם מתפרסמות גם הכתבות שלי במגפון. כך לא תפספס.

          • yshai kalmanovitch
            1 באפריל 2012 @ 23:49

            Ziv – it is not a question of agreeing with me or not – Tovi seems to seimply ignore any criticism. its his right, he is of course not obliged to answer, but its a bit hypocritic, i would say, especially when he is criticizing others. instead of making an argument like you did, he simply chose to make some disrespectful personal remarks – and not for the first time, sadly, and not only towards me. in fact, at least once he chose to simply delete comments which he didn't seem to like to much (not mine, just to make it clear).
            but this is a different question. the main issue was the freedom and the independence of the paper. i son't think there is real free media in Israel (though there are certainly some very brave journalists working in it). the problem is, that i can't say this paper stands in a different position. when hournalists are connected in business relations with the government, they would confront a conflict of interests when criticising the bodies that pay their bills – especially when their occupation has to do with – directly or indirectly – with PR work for such bodies (and this is for sure valid for official spoke-person of firmas such as Intel). doesn't say they won't take the right decision in the end, but it would be for sure more difficult. under such circumstances Megaphon is not different than the papers Polack criticizes. the fact that owners of a certain paper seem to be involved in criminal activity doesn't make their paper less free – what makes it less free is the fact those owners have financial interests foreign to the work of journalism.
            i would be in any case happy to visit your FB.
            all the best.

          • זיו טרנר
            2 באפריל 2012 @ 0:24

            ישי, ברגע שלבעלי העיתון, כל עיתון-מדיה חדשותית, יש עבר פלילי עשיר מורשע או בדרך לשם, אין לעיתון חופש פעולה, וזה אחד החיבורים הקשים בין הון לשלטון כי בעל העניין בהארץ מאוד מחובר לשלטון. חמור מכך הם בעלי עיתונים טייקונים עם אחזקות בחברות מסחריות רבות אחרות. לעולם לא יחקרו את המעשים שלהם, החברות שלהם, ותלונות עובדים שלהם לא יגיעו לציבור. יש להם את את היכולת לייצר לחץ כלכלי עצום על המתחרים שלא יחקרו אותם או לכופף בעלי עניין אחרים להתנצלויות ארוכות ומבזות בשידור חי על תחקירים אמיתיים.

            השלטון מאוד מחבר להון הזה והלוואי ויום אחד יעידו העיתונאים הרבים על מערכת הלחצים שהם מקבלים מבעלי העיתונים לכתוב ולא לכתוב כתבות פולטיות על זה או אחר.

            מערכת יחסים עם יחסי ציבור שונים חשובה לכל עיתון באשר הוא, ולא מחייב את העיתון, אם כי לא ממש הבנתי את הנקודה שלך בנושא. מגפון עיתון צעיר מדי, בן יום בחיי עיתונאות, ומוקדם מדי לאפיין אותו כמוטה ולא חופשי. כמו שכתבתי קודם, החופש כאן הוא שיקול עיתונאי כי אין בעלי עניין (שאני יודע).

          • yshai kalmanovitch
            2 באפריל 2012 @ 23:29

            Ziv – the fact Megaphon is still yloung is not really relevant – Israel Hayom is also relatively young, and i don't think anyone has any illusions about him. and an owner of a privet business would not like his business to be investigated even if he has no criminal record, so a clean criminal record is also not an argument in my eye.
            the point i made, is that the same system of pressures working on those papers Polack criticizes in his article work also on him and on others in Megaphon. can the spokewoman of Intel say she is free to criticize the body she represents in public? is Polack completely free of interests when he would have to expose negative facts about the ministry of tourism , with it he works and which he is helping promoting? or all the many municipalities he is working with? perhaps he will be strong enough to risk his income for the truth – i can't really say – but then, why does he think others won't? at least shoken is not writing in his newspaper himself.
            we saw already journalists that risked their jobs and their normal life for their work – lately those were Raviv Drucker, Uri blau and others. we saw how others stood on their legs and protested when they felt they are being limited by their employers in their journalist work – as hapenned in channel 10 – but also in Maariv and other medias. i would like to remind you, that Kav 300, Baron-Hebron, Bibi-tours, the Olmert-affairs etc. – those were all exposed by journalists in the bodies Polack is criticizing.
            once more – i do think that Polack is right in his critic. but as long as there is Megaphon is not being ran by journalists that devote themselves only to that, it can't pretend to be better. i also admit, i am not sure any other way is currently possible, and i can't really see Polack or any other risking their future and leaving their current jobs and businesses for such an uncertain future – but it is also wrong then to pretend something other than reality.

  3. טובי פולק
    31 במרץ 2012 @ 17:44

    סליחה, אנחנו מכירים מאיזשהו מקום? כמובן שהתגובות האלה אוויליות לגמרי, אבל אני מכבד את חופש הביטוי ואת זכותו של כל אחד לדבר שטויות. גם אני, לפעמים, גם אתה עכשיו

    • yshai kalmanovitch
      31 במרץ 2012 @ 17:50

      i just bothered to visit the webpage of your company – you are connected in business relations with the ministry of tourism, with the ministry of health, with the municipalities of Ashkelon, Natanya and others, with "Taam-Teva" – not too much work to find everything out. but of course, saying "its all nonsense" is just expected when you can't really contradict anything. everyone can have a look at the content of the paper and see for himself, i guess. you could as well, before you start telling stories – but of course, if it is just business for you rather than journalism – the truth is no interest to you anyway.

  4. yshai kalmanovitch
    31 במרץ 2012 @ 17:09

    with all respect – where were you,when the israeli government intentionallys escalated the situation in Gaza 2 weeks ago? one of your articles described how the missiles destroy his sex-life, the other one – the spokeswoman of Intel, just top remind you, when you are talking about "journalism free of interests" (please…) – wrote a very banal article about not willing to accept "missiles-routine" – not even one word on who caused the whole thing, using unproved in the better case and completely false accusations in the worse case – and this, when all the information was there for those who wanted to see it. the reason you are not gathering more readers is because so far you didn't seem to get closer to what you promised, and are not yet even getting closer to the courage shown by journalists such as Uri Blau or Raviv Drucker, that put their jobs – and sometimes even their normal life – at risk in the name of their proffession. can you truely tell, you are willing to go that way as well? and if so, why didn't you do it so far?when you had so many chances in the last weeks? you were not even able to quote the foreign-media, which supplies planty of information, the israeli media usually prefers to ignore and not bring to its audience, because it would bring crimes done in the name opf the israeli state into the light.
    the only non-comformist article i saw so far was that aufull, shameless article, accusing women that "show too much flesh" in the eyes of the primitive writer for being raped or sexually hurrassed. if this is your idea of "free media", i guess i am better with the other papers – surely not in a worse situation.

    • yshai kalmanovitch
      31 במרץ 2012 @ 17:30

      oh, not to mention of course, that you, mr. Polack, are doing business with government institutions – how does this goes with being "free of interests"?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן