Skip to content

משרד הבריאות חויב להכיר בפיזיותרפיסטית שהגישה באיחור בקשת תעודה

ביהמ"ש הורה למשרד הבריאות להעניק לה תעודה בלי לחייב בבחינה מחודשת וקבע: למשרד הבריאות יש סמכות להאריך מועדים של הוראות המעבר הנוגעות להסדרת מקצועות הבריאות, גם אם החוק אינו מסמיך אותו מפורשות לעשות כן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ביהמ"ש הורה למשרד הבריאות להעניק לה תעודה בלי לחייב בבחינה מחודשת וקבע: למשרד הבריאות יש סמכות להאריך מועדים של הוראות המעבר הנוגעות להסדרת מקצועות הבריאות, גם אם החוק אינו מסמיך אותו מפורשות לעשות כן

מאת אורלי ממן

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע  בפסק דין עקרוני, כי למשרד הבריאות יש "סמכות טבועה" להאריך מועדים של הוראות המעבר הנוגעות להסדרת מקצועות הבריאות, גם אם החוק אינו מסמיך אותו מפורשות לעשות כן. פסק הדין ניתן בעתירה שהגישה פיזיותרפיסטית מוסמכת, העוסקת כ-20 שנה במקצוע, שאיחרה להגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה על פי חוק "הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008" ונדרשה לעבור בחינה בכדי לקבל את תעודת ההכרה.

החוק האמור נכנס לתוקף ביום 31.1.09 ועל פי הוראת המעבר שבו, כל מי שהייתה בידו תעודת הכרה במקצוע הבריאות עד לכניסת החוק לתוקף, זכאי היה לקבל תעודה ממשרד הבריאות ללא צורך בבחינה, ובלבד שהגיש את הבקשה בתוך שנה מיום תחילת החוק. החוק חל על מקצועות פרא -רפואיים כגון: ריפוי בעיסוק, תזונאות, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וכד'.

 העותרת, שעבדה כעצמאית באותה תקופה,  לא ידעה כלל על החוק וגם לא קיבלה כל הודעה על כך מהגופים המוסמכים. הדבר נודע לה רק לאחר שהמועד האחרון להגשת בקשות חלף, ולכן בקשתה נדחתה על ידי משרד הבריאות בנימוק כי הוראות המעבר עליהן התבססה הבקשה כבר אינן בתוקף. משמעות הדחייה מבחינת העותרת הייתה הצורך לעבור את בחינת הרישוי הממשלתית בפיזיותרפיה, וזאת למרות שהיא עוסקת בתחום כ-20 שנה, והיא בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותעודת הכרה במעמדה, אשר הוענקה לה בעבר על ידי משרד הבריאות עצמו.

באמצעות עוה"ד בועז אדלשטיין ורחלי כרמון ממשרד גולדמן, ארליך, אדלשטיין ושות' הגישה הפיזיותרפיסטית עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטענה שמדובר ביישום נוקשה ודווקני של הוראות המעבר, וכי הדבר עומד בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק. לטענתה, הגבלת הזמן בהוראות המעבר הינה שרירותית ויש לאמץ מבחן שיהיה מידתי ופחות פוגע בחופש העיסוק. לתשובת משרד הבריאות כי לא קיימת למנהל סמכות לחרוג מן המועדים הקבועים בחוק, השיבה העותרת כי קיימת לו סמכות טבועה להארכת מועדים במקרים המצדיקים זאת.

השופט יוסף שפירא קיבל את העתירה ובניגוד לעמדת משרד הבריאות קבע, כי למשרד יש סמכות כללית להאריך מועדים. בית המשפט ציין, כי גם אם החוק אינו מסמיך במפורש להאריך מועדים, הרי שמדובר בסמכות טבועה. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט, שיהיה זה מוצדק להאריך את המועד, שכן העותרת הייתה עצמאית ולא ידעה על חובות החוק החדש כפי שעובדי קופות חולים למדו על כך ממעסיקיהם (שקיבלו תזכורת ממשרד הבריאות). כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת העותרת, לפיה לחייב אותה לעבור מבחן לאחר 20 שנות פעילות, זו תוצאה קשה מבחינתה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן