Skip to content

"מה את מבינה" בתיאטרון קליפה: הזדמנות שהוחמצה

במקום אירוע חדשני, יצירתי ופורץ דרך קיבלנו מופע טעימות חביב ושיטחי של הבינה המלאכותית. בשלב זה אני עדיין מעדיף תיאטרון עוצמתי, שמבוסס על הבינה האנושית
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

בעוד שנים לא רבות הבינה המלאכותית תנהל את חיינו. היא לא תשמש אותנו רק כדי להשיג מידע ולהשתמש בו. היא "תשתמש" בנו.  זה מה שמנסה להראות לנו המופע "מה את מבינה", שמתיימר להתמודד מול ההשלכות והסכנות של הבינה המלאכותית, שמתפתחת בקצב מסחרר ואמורה להשתלט על חיינו ואפילו לשנות את העולם.

פחד מהלא נודע. צילום באדיבות תיאטרון קליפה

המופע נוצר בשיתוף בינה מלאכותית והקהל לוקח חלק פעיל באירוע. אין ממש עלילה, אלא דוגמאות איך החיים שלנו אמורים להתמזג עם הבינה המלאכותית. איך היא תסייע למדע ולרפואה, איך עושים אהבה עם בינה מלאכותית, איך היא מטשטשת את הגבולות בין שקר לאמת, ובסיום המופע יש אפילו סיאנס עם בינה מלאכותית.

אבל התחושה העיקרית שהמופע מייצר היא פחד מהלא נודע. היכן יעבור הגבול בין הבינה המלאכותית, שעוזרת לאנושות, לבין הבינה המלאכותית שתשתלט על סדר היום. ובעיקר זה עוד מופע אגו טריפ של אריאל ברונז, שכתב, ביים ומנחה את האירוע. אגו טריפ זה בסדר. בתנאי שהבסיס שלו בנוי על עומק ומשמעות. זה לא המקרה. לצידו של ברונז צוות מצומצם של שחקנים, שמדגימים מצבים מסוימים, שמזכירים תרגילי משחק בחוג דרמטי.

אגו טריפ. צילום באדיבות תיאטרון קליפה

"מה את מבינה" אינו מופע חדשני, מרגש או יצירתי במיוחד כפי שצריך היה להיות. יש כאן הזדמנות שהוחמצה ללכת עד הסוף עם הרעיון. לא מדובר בתיאטרון נועז או פורץ דרך, כפי שתיאטרון "קליפה" מתיימר להיות (ולעיתים הוא באמת כזה). לכל היותר צפיתי במופע טעימות חביב של הבינה המלאכותית. בשלב זה אני עדיין מעדיף תיאטרון עוצמתי, שמבוסס על הבינה האנושית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן