ניתן לצפות שבית המשפט יעניש בחומרה את שני התוקפים. ישנו אפילו סיכוי שבית הדין של התאחדות הכדורגל יגלה אומץ ויטיל עונש של ממש על מכבי פ"ת. אך שינוי ממשי בתרבות הכדורגל הישראלי יוכל להתבצע רק לאחר שנשתחרר מעולה של משפחת לוזון

מאת שי דלל

התקרית האלימה בסיומו של משחק הכדורגל בין מכבי פתח תקווה להפועל חיפה שברה שיא חדש במגרשי הכדורגל שלנו בכל מה שנוגע לאלימות.

במהלך קטטה בין מספר שחקנים נגח עמי גניש, מאמן השוערים של מכבי פתח תקווה, בפניו של שחקן הפועל חיפה, עלי חטיב. בזמן שזה היה שרוי על הקרקע הגיע יגאל ממן, עסקן מקומי שקשור לקבוצה, ובעט בפניו. חטיב פונה ואושפז בבית חולים בילינסון על ידי צוות מד"א שנכח במקום.

הטיפול בפרשה חייב להתבצע בשלושה מישורים נפרדים:

1. המישור הפלילי: מעשיהם של שני החשודים, עמי גניש ויגאל ממן, נקלטו במצלמות הטלוויזיה ובעדשות הצלמים שנכחו במגרש. שניהם מוחזקים במעצר, הודו במעשיהם והתנצלו על התנהגותם. העובדה שיש למשטרה עדויות מצולמות של האירוע אמורה להוביל להגשת כתב אישום מהיר. ברור לחלטין שאין כאן עילה להגנה עצמית. מעשיהם חמורים ומעוררים חלחלה. בתי המשפט חייבים להתייחס ברצינות רבה יותר לאלימות במגרשי הכדורגל, וזוהי הזדמנות להטיל עונש מאסר בפועל על שני החשודים. בספורט הישראלי בכלל ובכדורגל הישראלי בפרט, ישנה הרגשה שהחוק הוא בגדר המלצה בלבד. ענישה מחמירה וגישת אפס סובלנות מצד רשויות אכיפת החוק תגרום למתפרעים עתידיים לחשוב פעמיים לפני שהם מפירים את החוק.

2. המישור המשמעתי: ניתן להתווכח על הערך הספורטיבי וההגינות בעונשים הכוללים הפחתת נקודות בבית הדין של התאחדות הכדורגל. ישנה בעייתיות רבה בכך שגורלה של קבוצה ייקבע מחוץ למגרש. אך שיוויון בפני החוק הוא ערך עליון. כרגע בליגת העל יש ארבע קבוצות שנענשו בהפחתת נקודות. להפועל פ"ת ובני סכנין הורדו נקודות בעקבות התנהלות כלכלית של הנהלותיהן. לבית"ר ירושלים והפועל ת"א הורדו נקודות עקב התפרעות האוהדים. המקרה הנוכחי חמור יותר מאלה שבגינם הורדו נקודות לבית"ר ירושלים והפועל ת"א, משום שהתקיפה החמורה התבצעה על ידי נושאי תפקידים במועדון. לכן על פניו מכבי פ"ת אמורה לספוג עונש הפחתת נקודות. האם כך יהיה? בכלל לא בטוח. וזאת מכיוון שבעלי הקבוצה הם גם האנשים החזקים בכדורגל הישראלי. מה שמוביל אותנו למישור השלישי והבעייתי ביותר.

3. התנהלות משפחת לוזון: במשפחת לוזון כנראה חושבים שהם מעל החוק. ציות לחוקים ושמירה על נורמות מקובלות לא ממש חלים עליהם. הם הרי חכמים וחזקים יותר מכולם. כך היה במהלך עונת 2005-6, כאשר מכבי פתח תקווה נאבקה נגד הירידה ובמהלך בזק הוחלט על הגדלת הליגות מ- 12 ל- 16 קבוצות בתוך עונה אחת. כך היה גם לפני כשנתיים כאשר בארוחת יום שישי במשפחת לוזון הוחלט למנות את גיא למאמן הנבחרת הצעירה. העובדה שהנבחרת הייתה במהלך קמפיין ומוטי איוניר עדיין תחת חוזה בהתאחדות לא הפריעה ליו"ר לסדר עבודה לאחיין. כשהתנועה לאיכות השלטון איימה לעתור לבג"ץ כנגד המינוי הגיבה המשפחה בזלזול. את אבי לוזון לא מעניינת העובדה שהוא כבר לא יו"ר מכבי פ"ת, ולכן אמור לשמור על אובייקטיביות לפחות כלפי חוץ. יו"ר ההתאחדות הולך לכל משחקי מכבי פ"ת, כולל למחלקות הנוער. מלבד לעודד את הקבוצה, כשצריך הוא גם מפעיל לחץ על השופטים. לפני מספר שנים קילל שופט במשחק נוער שבו אימן בנו ייטב את קבוצת הנוער של המועדון. גם האחיין גיא מאמן הנבחרת הצעירה נוכח במשחקי הקבוצה, ובמשחק האחרון אף נקלט בעיני המצלמה כאשר הוא צועק "שלנו!" בעקבות כדור חוץ.

למרות הודעה רשמית של המועדון המגנה את האירועים יום שבת, כבר ביום ראשון התייצבו ראשי המועדון ושוב תקפו את כל העולם. איציק לוזון הכריז שהם "ינצחו את כולם". הבעלים עמוס טען שעלי חטיב בעצם מתחזה, שאף אחד לא פגע בו ובכלל מי שצריכה לקבל עונש היא הפועל חיפה.

יותר מכל מטרידה עדותה של הדס גרינברג, אשת הקווים במשחק ביום שבת. לדבריה, בתום המהומה על הדשא ועם ירידתו של שופט המשחק, אסף קינן לחדר ההלבשה, טען קינן באוזניה שראה את כל המהומה. כלומר את הנגיחה וגם את הבעיטה בפניו של חטיב. כאשר ליוותה אותו לחדר ההלבשה של השופטים סגר בפניה את הדלת לא אחר מאשר אבי לוזון. במתחם נכחו גם עמוס לוזון והיועץ ליו"ר איגוד השופטים, דני קורן. מה נאמר בחדר ההלבשה ניתן רק לנחש, אך כאשר ניגש קינן לכתוב את דו"ח השיפוט לא ציין את מקרה הבעיטה.

ניתן לצפות שבית המשפט יעניש בחומרה את שני התוקפים. ישנו אפילו סיכוי שבית הדין של התאחדות הכדורגל יגלה אומץ ויטיל עונש של ממש על מכבי פ"ת. אך שינוי ממשי בתרבות הכדורגל הישראלי יוכל להתבצע רק לאחר שנשתחרר מעולה של משפחת לוזון. העובדה שמכבי פ"ת עלולה להיענש ולרדת ליגה מתקבלת בשמחה רבה אצל חובבי הכדורגל הישראלי. ציבור אוהדי הכדורגל סולד מהתנהלות המשפחה ומשווע לשינוי. הבעיה היא שדעת הקהל לא מעניינת את עסקני ההתאחדות, ובטח שלא את משפחת לוזון. הם הרי תמיד צודקים.