תיאטרון חיפה מפנה זרקור אל אחת הנשים המסקרנות מאחורי הקלעים בפוליטיקה הישראלית – סוניה פרס, רעייתו של שמעון פרס.
ב27 בדצמבר, יעלה התיאטרון את "סוניה" מחזמר מקורי שנכתב על ידי גיא פרטי ושחר שמאי ומביא לראשונה את סוניה פרס לקדמת הבמה, אישה אמיצה שבחרה לחיות הרחק מאור הזרקורים. בתוך סיפורה של סוניה שזור סיפורה של מדינת ישראל מהמפעל הציוני עם הקמת קיבוץ אלומות, דרך מרוץ ההתחמשות של המדינה הצעירה וכלה במאבקים פוליטיים, הסכמים מדיניים ואתגרים כלכליים וביטחוניים. המחזמר חושף גם נקודת מבט אינטימית על מערכת היחסים שלה עם שמעון פרס. תזמורת המהפכה בניצוחם של רועי אופנהיים /ניר כהן שליט, תלווה את השחקנים על הבמה עם מוזיקה מקורית. את סוניה תגלם מיקי קם, ולצדה ספיר באמוול המשחקת את סוניה בצעירותה וזוהר בדש המגלם את דמותו של שמעון פרס.

מיקי קם מגלמת את דמותה של סוניה פרס. מקור הצילום ויקיפדיה.ניצה בן צבי מנכ"לית תיאטרון חיפה:" תיאטרון חיפה ממשיך לעסוק בנושאים חברתיים ומשמעותיים הנוגעים גם לימינו אנו ולהשמיע את קולן של נשים בהיסטוריה ובמורשת של החברה הישראלית. הסיפור של סוניה מרתק, ושזורה בו עוצמה של אישה שורשית, ששמרה על זהותה ולא הסתנוורה מאור הזרקורים"
משה נאור המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה: "לפני כשלוש שנים, שני יוצרים צעירים שלחו לי חומר שלא יכולתי לעמוד בפניו. החומרים היו מקבץ של שירים, דואטים בין סוניה לשמעון פרס. מיד זיהיתי את החומרים כמדוייקים, איכותיים ומרגשים במיוחד. לשמחתי, גם מנכ"לית תיאטרון חיפה, ניצה בן צבי, חשבה כמוני ומיד ניגשנו לעבודה. יצרתי חיבור בין הבמאי, עידו רוזנברג והשחקנית והזמרת המעולה, מיקי קם, לבין היוצרים המוכשרים, שחר שמאי וגיא פרטי (שעוד נשמע עליהם רבות ונתמלא וודאי גאווה). ולאחר ליווי ושכתובים מסוימים, נולדה ההפקה המקסימה והיפה הזאת – "סוניה", שעולה כעת על במת תיאטרון חיפה. אני מאד גאה ביצירה הזאת. אני חושב שבתקופה האחרונה, דרך האירועים שהזוג הזה עובר במחזה, החומר הפך להיות רלוונטי מתמיד, והקהל שיגיע לצפות במחזמר הנפלא הזה, יבין בדיוק למה."
עידו רוזנברג במאי המחזמר סוניה: "במיוחד בתקופה הזו אני מאוד מתרגש להעלות הצגה שעוסקת בארץ ישראל היפה והטובה ובאנשים שהקדישו את כל חייהם למדינה. במחזמר, מתמזגים נגני תזמורת המהפכה, כשהתזמורת והשחקנים הם למעשה יחידה אחת המספרת את הסיפור בדרך לא שגרתית"
שחר שמאי כותב המחזמר ומילות השירים: "נשות פוליטיקאים רבות הרבו להתראיין וחלקן אף חטף מטחי ביקורת על המעורבות שלהן בקריירות הפוליטיות של בעליהן (לאה רבין, מלאניה טראמפ, הילרי קלינטון), אבל סוניה פרס תמיד היתה חידה. אומרים שהראיון היחיד שנתנה היה לעיתון בית הספר של נכדתה ובו מתכון לאחד ממאכליה. כתיבת המחזמר אפשרה לי להפליג בדמיון אל שאלות כמו איזו מין אישה היא הייתה? מה היה תפקידה של סוניה בחייו המקצועיים? ומה המחיר אותו נאלצו לשלם שניהם בחייהם הפרטיים?
המחזמר מספר את סיפורה של מערכת היחסים בין סוניה לשמעון פרס, מערכת יחסים בה שזורה ההיסטוריה של מדינת ישראל – מלפני קום המדינה ועד למותה של סוניה לפני כעשור. סיפור על אהבת הארץ, על ערכים ועל אהבה גדולה. מדהים לראות איך שירים שכתבתי בהתייחסות לתקופות אחרות כל כך רלוונטיים גם למצב היום"
גיא פרטי מלחין ומנהל מוזיקלי של המחזמר: "כשפגשתי את הטקסטים של שחר לראשונה, ליד הפסנתר, לא יכולתי שלא להיסחף ברוח הפיוטית בה נשזרו המילים.
נקודות הזמן בחייהם של סוניה ושמעון עוררו בי, כמעט באופן אינטואיטיבי, השראות מוזיקליות: ניגוניו של וילנסקי בתקופת היכרותם בכפר הנוער בן שמן ולבלוב אהבתם, או מחווה לפרנק סינטרה ותזמורת הביג בנד בזמן השליחות בניו יורק, המתכתבת גם עם הגא'ז המקומי שלנו. טנגו אחד מאד מיוחד שאפשר לשמוע בו את רחל אטיאס וגם את אחת מהאופרות הכי מוכרות שנכתבו. כשאני חושב על העטיפה כולה, מתקבל לו מחזמר לירי וצבעוני המצליח לייצר שפה שהיא מסוגננת אמריקאית ובו בעת גם מאד ישראלית".
סוניה עם שמעון במחנה קיץ של תנועת הנוער העובד בזכרון יעקב, אוגוסט 1939. מקור הצילום ויקיפדיה. מארכיון לשכת העיתונות הממשלתית.