"יש מישהו בבית?", באוצרותם ויוזמתם של אביטל בר-שי ובלו סימיון פיינרו, היא שאלה הבודקת את ההנחה, ש"בית" הוא מקום יציב של שייכות, מחסה, מקלט וביטחון, של זהות, מקום המגן על יושביו. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר פרצה את הגבולות התוחמים של המרחב היומיומי הבטוח הזה, ועתה הם מטושטשים יותר מתמיד. השקט והבטחון הריגשיים המוכרים לנו במרחבי הבית, הופרו ברגע אחד על ידי אלמנטים של כאוס וחוסר ביטחון, ויצרו חוויה של שיבוש הנורמליות. ה"בית" הפך למקום טראומטי יותר משהוא מקום מנחם. תערוכת הביאנלה הים תיכונית החמישית החדשה מספרת את סיפור ההרס והחורבן הן הריגשי והן הפיזי של "הבית" של כולנו.

בתערוכה משתתפים האמנים אלמגרין ודרגסט, קרלוס אמורלס, גיא בן נר, משה גרשוני, אורי גרשט, ג'ני הולצר, מירב הימן, פבל וולברג, מריה זיקיניה, יגאל טומרקין, זיוה ילין, צ'יפריאן מורישן, אלכס מירוציו, שחר מרקוס ונזקט אקצ'י, בלו-סימיון פיינרו, עדל עבדסמד, יניס קונליס, מינרד שחאדה, אנג'ליקה שר, חנאן אבו חוסיין, לילה אחמדזאי , אביטל בר-שי, בורק דליאר, אלמגול מנלביבה, אור פיינרו, היסר קירוגלו, בועז קייזמן.

העבודות מזמינות את הצופה לחשוב על חוויות הניתוק הרגשי, על חוסר האונים והמצוקה, ולהזכיר את חשיבות העזרה, האמפתיה וההבנה בתוך כאוס החיים. יצירות אמנות הן ביטוי לרוח האדם ולכוחה של האמנות להפיח תקווה גם ברגעים קשים, בצל מלחמה; לחזק ולרפא, להוות משענת ומזור לרוח ולנשמה, לספק אנושיות, תקווה, סולידריות וחוסן חברתי במרחבים פתוחים ובטוחים להתכנסות, לשיתוף בצער, לשיח כן ולשאיפה לעתיד טוב יותר ושליו.

מקומות תצוגה:

המרכז האקדמי ויצו חיפה (התערוכה המרכזית), רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה

קפה ארומה, שד' בן גוריון 8, המושבה הגרמנית, חיפה

קניון סיטי סנטר, שד' בן גוריון 6, המושבה הגרמנית, חיפה

קפה קפה, שד' בן גוריון 31, המושבה הגרמנית, חיפה

מרכז התיירות, שד' בן גוריון 48, חיפה

צפון רוסטר, קפה גלריה, רח' הנביאים 17, חיפה

בית הארחה וגלריה, מדרגות הנביאים 7, חיפה

בבל חיפה, אמנות וספרים, רח' חטיב 10, חיפה

עבודת הווידאו "חלומות ומשאלות" היא עבודת ווידאו השתתפותית שנערכה במסגרת פעילות עם פליטים מיישובי הדרום שפונו ב-7 באוקטובר. הסדנא התקיימה עם מפוני קיבוץ כרמיה ומפונים נוספים והתמודדה עם המצב האישי בעקבות הטראומה. ההבטחות, המשאלות והתקוות המובעות בעבודת הווידאו "חלומות ומשאלות" מעוררות בנו מתח ייחודי. הן מעוררות רצון לשינוי, התנגדות לאי-ודאות עתידית ואומץ להתגבר על מכשולים בלתי צפויים. החלומות שמלווים אותנו בשנתנו או בחזיונות שלנו הם אישיים ועמוקים. הבטחות לעיתים נכשלות ומשאלות לרוב משקפות רצונות אישיים הפכפכים, אך תקווה מבקשת מאתנו משהו שונה. אנו נקראים לזמן את העתיד.

במאבק אין מנצח ומנוצח. אמורלס טוען שמסקרנים אותו בו־זמנית התחושה של המאבק הפיזי, הקושי המחובר לפחד, הצורך להגן על עצמך ובה בעת לתקוף את היריב.

נוף קיבוץ בארי: ברקע האדום יש סימן לסכנה, לאיום, למלחמה ולדם, אך כשהוא חובר לנוף הפסטורלי של הקיבוץ הוא מקבל משמעות עמוקה בעיקר לאחר ה-7 באוקטובר כאשר בציורים ניכרים סימני כדורים של מחבלים הפוצעים את הקנבס כעדות למאורעות.

בסדרת הצילומים 'שירת דבורה' מושפעת שר מהיצירה 'הסעודה האחרונה' של האמן לאונרדו דה וינצ'י. בניגוד ליצירות מתולדות האמנות בהם הדמויות המרכזיות הם גברים שר בוחרת בדמויות המרכזיות כנשים, חיילות.  שר מתייחסת לדימוי החילות בהקשר אסוציאטיבי של עוצמה, גבורה והקרבה למען הקולקטיב מצד אחד וכקורבן מהצד השני. כל הסצנות מתמקדות בדמות האישה ומתייחסות למעמדה ועוצמתה תוך שיבוש המוכר והמקובל.

הביאנלה הים תיכונית מתקיימת אחת לשנתיים בחללים ציבוריים במרחב העירוני ומבקשת לחבר את הקהל הרחב לאמנות עכשווית במרחבים אלטרנטיביים ולקדם את החשיפה לאמנות באמצעות יצירת במה לתצוגת אמנות בינלאומית עכשווית בעיר שתעודד חילופים תרבותיים לכינון מרחב לדיון בנושאים חברתיים בוערים. התערוכה המרכזית מוצגת במרכז האקדמי ויצו חיפה.