פיסת קרקע משולשת הוקצתה למבנה המרשים של הספריה הלאומית החדשה. מיקומה המדויק שוכן בין כנסת ישראל ובית המשפט העליון. בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, דרה לה בהיכל מרשים, ההיסטוריה הלאומית של החברה הישראלית. הספרייה נוסדה ב-1892 והיא שומרת כל דבר דפוס שיצא לאור הקשור ליהודים וליהדות. כאן נמצאים כתבי יד נדירים, ארכיונים של המדינה, ארכיונים אישיים, מפות, צילומים, אוסף מוזיקה ובימים אלה אוספת חומרים, צילומים ועדויות בנושא ה-7 לאוקטובר. מלבד אוסף היהדות, בחדרי הקריאה ניתן למצוא אוספים בינלאומיים בתחום איסלאם, מזרח התיכון, מדעי הרוח ואוספי ספרות בינלאומית ידועה.

הבניין החדש של הספרייה תוכנן בצורה ספיראלית ייחודית. התכנון מאפשר זרימה נוחה של אור טבעי לכל חלקי הבניין, וכן יוצר תחושה של מרחב פתוח ומזמין. המבנה הקעור יושב על בימת זכוכית כשבמרכז הקער, כיפת זכוכית השופכת אור פנימה. ליבת התכנון היא הספיראלה. מפלסים שונים מכילים מדפי ספרים אינסופיים והתנועה בהם היא במעבר דרכם. עיצוב רך של עץ בשילוב האור הטבעי, מייצר שלווה וריכוז.

קירות המבנה עשויות מאבן גזית ירושלמית מסותתת שהותקנה בטכנולוגית בניה חדישה. בין אבני הגזית עוצבו פתחים בצורות שונות בהשראת האבנים העתיקות של ירושלים. כוונת המתכננים בפתחים אלו היא ליצור קשר בין המורשת העתיקה לתפקידו הנוכחי.

הספריה הלאומית מצטיינת בבנייה ירוקה ובקיימות. מתקיימת בו אנרגיה מתחדשת עם ניצול מים אופטימלי. גג הבניין מכוסה בפאנלים סולאריים, המייצרים חשמל באופן נקי ומתחדש. מערכות התאורה בבניין הן יעילות וחסכוניות באנרגיה, תוך שימוש בטכנולוגיות LED מתקדמות. טכנולוגיה חדישה ביותר מספקת לבנין בקרת אקלים אקולוגית. כרבע מיליון סלעים שנחפרו ממעבה האדמה, סופגים את הקור הירושלמי בלילה ומותירים את חללי המבנה קרירים בימות הקיץ.

אחד המוטיבים המעניינים בבנין הם קירות הטקסטיל המצפים חלק מקירות הזכוכית הפונים אל החוץ. אלו הן כריות קיר המעוצבות בדיוק כצורת אבני הגזית ומדמים פרופיל של דפי ספרים דחוסים. זוהי עבודה מרשימה של האמנית גלי כנעני שעיצבה את הבדים בהשראת דפים כרוכים וצבעוניות נופי הארץ של הרי ירושלים ומכתשי הנגב. כריות הקיר סופגות רעש ומשרות שלווה.

גרם מדרגות ספיראלי מצופה בצבע כהה, מוביל אל מתחת לקרקע, לאגף "המטמון האוטומטי". 4 מיליון דברי דפוס מאוחסנים בארכיון רובוטי, ללא יד אדם. על מנת לשמור על טמפרטורה מתאימה לשימור, המקום נטול חמצן מה שמאפשר ניטרול לחות. הפריטים נשלפים על פי הזמנה מראש וממתינים למזמין באולם הקריאה.

מספר אמנים נבחרו להציג בחללים הציבוריים. אחד מהם הוא "זמן שבור 2009" של מיכל רובנר. זוהי אבן גדולה דמוית שעון שמש קדום סדוק, עליו מוקרנות צלליות אדם זעירות. במיקום אחר, במרכז פטיו, מוצג פסל של יחיאל שמי משנת 1966 עשוי משרידי שלדי אוניות המעפילים שניסו להגיע לחופי הארץ.

לבסוף, חובה לבקר ב"גן פסל אותיות האור" השוכן מחוץ ולצד המבנה. הפסל מיכה אולמן התבקש להגיב למיצב שלו שמוצב בברלין, המתאר מדפי ספרייה ריקה מספרים. אולמן חצב גושי אבן ממצפה רמון. כל גוש מייצר צל של אות עברית. במשחק של הריק והיש, נוצרת צורת אות המתעצבת בהתאם לכיוון השמש. מומלץ לבקר ביום שמשי.

אין צורך להזמין מקום מראש כדי להגיע לספרייה

כתובת: רחוב קפלן 1, קריית הממשלה, ירושלים

שעות פתיחה:

ימים ראשון-רביעי בשעות 9:00 עד 18:00

יום חמישי בשעות 14:00 עד 22:00

יום שישי וערבי חג בשעות 10:00 עד 13:00

הכניסה לספרייה משתי כניסותיה: רחוב קפלן 1 ורחוב רופין 36.

סיורים מודרכים בתשלום: יש להרשם באתר הספרייה.