כשמצא פייבל בו ובאשתו שישה סימנים למחשבה, למד שאהבה היא עין הרע. דרכה של עין הרע שהיא באה בהתחכמות – חושבים שהיא טובה ולא נזהרים ממנה

מאת אבינועם בן זאב

באותו לילה טיפס פייבל מעל אשתו, בראשונה מזה שש שנים, מאז שנכנסה ממנו להריון בפעם האחרונה וילדה את ילדם השביעי. כבר לא היה רגיל לטפס מעל לגופה הגרום, והתנועות שלו היו מרושלות. חיפש מעליה לשווא משמנים שאפשר לשחק בהם.

"מה אתה מחטט בי כאילו אני פח זבל", התלוננה.

התלוננה שהוא מסתובב סביבה בחוסר שקט ושהשמיכה נופלת בגלל זה וקר לה. התלוננה שהוא מיילל סביבה כמו כלב רעב. "אתה לא חייב להעיר את כל השכנים", רטנה.

התלוננה שהשעה מאוחרת ועליה לקום מוקדם למחרת בבוקר, לקחת את הילדים לבית ספר, ושאחרי זה יש לה תור בקופת חולים שהיא מחכה לו כבר שלושה חודשים.

צבט בכל זאת בישבנה הכחוש וסיפר שהוא אינדיאני שקופץ עליה מהעץ.

"יותר טוב שתסתכל על עצמך", התקשתה להסתיר את האכזבה ממנו, "איך אתה לא מתבייש, בגיל ובמעמד שלך, לספר על עצמך סיפורים כאלה?"

למרות זאת, התאמץ למצוא אצלה סימני חיים.

"אני לא מבינה מאיפה יש לך עדיין כוח לשטויות האלה", אמרה ברגע שאסף אל פיו את שדיה המרוקנים.

שאל בכל זאת אם נעים לה.

"אין לי זמן להתעסק בזה", אמרה, "אני לא יודעת עדיין איך אמצא זמן, אחרי קופת חולים, לבשל צהריים לילדים, ותראה במה אתה מתעסק".

נכנס אליה בכל זאת. היה נכנס גם אם היא אבן.

פייבל נוגע באשתו כמו שנוגעים במזוזה. אם נכנס אליה בלי שנישק לפני זה בין רגליה, כאילו נכנס אל בית בלי שנגע במזוזה. אם נגע בין רגליה והיא יבשה ובכל זאת נכנס אליה, כאילו נגע במזוזה פגומה. ואם לא נגע בה ולא נכנס אליה, הוא חושב על נשים אחרות כמו אדם מקולל.

האישה הצייתנית שלו 

בניגוד לתלונותיה, האישה שלו צייתנית. הוא משכיבה על בטנה והיא נשארת עד שיסובב חזרה. הופך אותה על הגב והיא משתתקת. פורש ידיה לצדדים, כאילו היא חשפנית בשבילו, והיא לא חוזרת לכסות מפניו את שדיה. מפשק את רגליה, והיא לא סוגרת. אולי סוגרת את עיניה, אבל, כעבור רגע, פותחת עליו עיניים מופתעות.

לכל היותר, היא מרגישה צלובה. הכניסה שלו אליה מכאיבה לה כמו מסמרים שנועצים על הצלב בידיים וברגליים, והיא נאנחת מכאב כמו אנחות של אדם תלוי שמתייבש מתחת לשמש וסובל בלילות מקור. הוא הלגיונר הרומאי שלה והיא היהודייה החטופה שלו, ועדיין היא לא מגרשת אותו ממנה.

בינתיים היא אישה צדיקה, שעושה את חובתה כלפי בעלה.

אלא שחזרה הביתה, למחרת בבוקר, אחרי שהשאירה את הילדים בבית ספר, ופייבל מצא בשניהם שישה סימנים לעין הרע.

סימן ראשון שהייתה צריכה ללכת לקופת חולים ולא הלכה. סימן שני שהיה עליו לצאת לעבודה, ולא יצא. סימן שלישי שהתנהגה כלפיו בפריצות. גררה אותו אחריה אל האמבטיה של הילדים, לשכב ערומים ביחד בתוך המים. סימן רביעי שבמקום שהוא יחפש אצלה סימני חיים, היא חיפשה אצלו. סימן חמישי שסיפרה לו על המחשבות שלה בדרך הביתה, שהוא אינדיאני שקופץ עליה מהעצים. וסימן שישי ששכח לקרוא פרק מהתורה.

משמצא שישה סימנים, למד שאהבה היא עין הרע. הנה האישה מסכנת את בריאותה ולא הולכת לקופת חולים; הוא מסכן את פרנסתו ולא הולך למסעדה, בה הוא משגיח כשרות, וייתכן שיהודים יאכלו בגללו אוכל לא כשר, והוא מוסיף חטא על חטא שהוא משקר בטלפון שהוא חולה ולא יכול להגיע היום. אם זה לא מספיק, אז הנה הוא מרגיש שהוא צעיר בדומה לאדם שמכר נפשו לשטן.

אהבה, חשב פייבל לעצמו, מתחזה למתת משמיים, לאמור שזו דרכה של עין הרע שהיא באה בהתחכמות. חושבים שהיא טובה ולא נזהרים ממנה.