שורדת השבי ליאת אצילי, ששוחררה משבי החמאס לאחר 54 ימים וגופת בעלה אביב ז״ל מוחזקת בידי החמאס: "אנחנו נמצאים היום בקיבוץ ניר עוז, בבית שלי! אני לא אמנה שוב את רשימת הפעלים שמתארת את מה שקרה פה, תסמכו עליי, זו רשימה מחרידה. בשם מה שקרה לנו אני לוקחת לעצמי את הזכות לדרוש מכל מי שעדיין לא איתנו, מי שנותר לו שמץ של מוסר אנושי, להצטרף לקריאה שלנו להשיב את כל החטופים הביתה ללא תנאים.

פסח, חג החירות בפתח. עבור משפחותיהם של 133 החטופים לא יהיה שום דבר חגיגי בלי יקיריהן. זה בידיים שלכם, עשו את המעשה המוסרי היחיד האפשרי, תחזירו אותם הביתה, בלי תנאים, בלי היסוס, בלי שיקולי כדאיות. אם תחמיצו גם את ההזדמנות הזו כדברי המשורר: שום אלוהים שראה אתכם לא ייתן לכם מחילה.

"אסנת פרי, רעייתו של החטוף חיים פרי ויו״ר הקיבוץ: ״השנה, לא נחגוג את ליל הסדר כאן בחדר האוכל בקיבוץ ניר עוז. אני אהיה עם משפחתי, ובמקום לחשוב על חופש וחירות, אנחנו נחשוב על חיים פרי, בעלי, שעדיין נמצא בשבי חמאס. ויחד עם זאת, לצד הכאב – יש בי גם תקווה. תקווה, שאולי, יעשה המעשה הנכון, ותהיה לנו האפשרות לחגוג את חג הפסח עם יקירינו. עוד לא מאוחר מדי להביא את יקירינו לציין יחד איתנו את הפסח ולאפשר עסקה שתחזיר אותם לחג. תנו לנו לחגוג את חג החירות בחירות. תנו לנו לציין את פסח כאשר אנחנו יחד. החזירו אותם, את החיים, את המתים, את היקרים לנו – כדי שכשנקרא את סיפור ההגדה, נאמין שיש עוד אפשרות לחופש״.

עופרי ביבס-לוי, אחותו של ירדן ביבס, שנחטף יחד עם אשתו שירי ושני ילדיהם הקטנים: ״בקרוב מאוד, בתזמון כואב עם יום ההולדת ה-33 של שירי, נציין את ליל הסדר, אחד החגים היהודיים החשובים ביותר, בו בני ישראל יצאו מעבדות לחירות. אני יכולה לדמיין את אריאל מתרגש מקריאת הסיפור המסורתי, רץ בבית בחיפוש אחרי האפיקומן, המצה אותה אנו מחביאים כמתנה לילדים. כפיר כבר מספיק גדול, אמור היה להצטרף אלינו לשיר מה נשתנה, כצעיר הילדים. לשתות מיץ ענבים ולהיות ער עד יותר מדי מאוחר, כי בפסח מותר. האם נזכה למציאות הזו?  האם יזכו לחירות שנשללה מהם? האם לא הגיע הזמן שהעולם כולו יזעק גם את צעקתם של אריאל וכפיר? זעקה לצדק, לאנושיות, לסופו של הסיוט הזה״.

יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל שנרצח וגופתו מוחזקת בידי החמאס: ״עד עתה לא שמענו שתי מילים- סליחה ותודה. סליחה על ההפקרה. תודה שהיית שם במקומנו. בתום חצי שנה הגיע העת לתיקונים. הראשון- השבת החטופים כולם, כולם-עד האחרון שבהם. השני – ליווי מלא לשורדים. אני מריחה את ריח האביב, ולא יכולה לחשוב על כך שכבר רבים מניר עוז לא יריחו זאת שוב לא בני, לא חבריו, לא חבריי שהופקרו ונרצחו. אני חושבת על ארבל ואריאל, דוד וסשה, אלכס ואיציק ועוד צעירי וותיקי ניר עוז שהחירות נשללה מהם.  השנה אני לא צריכה לשאול מה נשתנה הלילה הזה…

מדינת ישראל הפקירה את הגבולות, הפקירה את החוגגים במסיבה, הפקירה את אזרחי המדינה, הפקירה את ניר עוז והיכולת לשנות את הלילה הזה הוא בהשבת כל החטופים- כולם״.

עמיר אלפסה, אחיינה של מיה גורן ז"ל שנרצחה וגופתה מוחזקת בידי החמאס: ״בני הדודים שלי איבדו את הוריהם בגיל צעיר כל כך, והם אפילו לא יכולים לתת לאמא שלהם את הכבוד האחרון של קבורה בישראל לצד בעלה. אני רוצה שתסתכלו למשפחה הזאת בעיניים. כמו הרבה אנשים בקיבוץ הזה, הם איבדו כל כך הרבה.

מדובר באנשים צנועים שרק רוצים להחזיר את מי שעוד יש סיכוי להחזיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי – לפני שהסוף שלהם יהיה כמו של מיה ואבנר.

שרק רוצים לתת את הכבוד האחרון של קבורה יהודית לחטופים הנרצחים שעדיין שם, לאנשים שמהם המחבלים לקחו כל כבוד אנושי בסיסי״.

נועם פרי, בתו של החטוף חיים פרי: ״אדוני ראש הממשלה, חברי הקבינט – אבא שלי, תמיר אדר, אביב אצילי, משפחת ביבס, מיה גורן וכל אנשי ניר עוז עשו את הכי טוב שהם יכולים בכוחות עצמם.

עכשיו תורכם!

עכשיו תורכם לעשות את מה שנכון, את מה שראוי ולהביא אותם הביתה. לכל אדם, לכל יהודי לכל ישראלי מגיעה החירות שלו.  לכל אדם מגיעה הזכות לנשום אוויר צלול, לראות אור יום, לשבת עם המשפחה שלו בפסח. זה הזמן להחזיר להם, לנו ולכל עם ישראל את חירותנו״.