הערב, שבת, 253 יום שהחטופים עדיין בשבי החמאס, יום לפני יום האב הבינלאומי, מטה משפחות החטופים ייחד את עצרת התמיכה לאבות החטופים ולאבות לחטופים שעדיין נמצאים בשבי.

מיכאל קוזלוב, אביו של אנדריי קוזלוב: ״הבן שלי עכשיו עם משפחתו, יש לו מזל. אבל עדיין בשבי יש 120 אנשים שצריכים את עזרתנו, עזרה של מדינת ישראל, של האנשים בישראל, של ממשלת ישראל ושל העולם כולו. כל יום בשבילם זה עונש, זה התעללות פיזית ונפשית. אני דורש עסקה עכשיו על מנת לשחרר את כל מי שחי ואת כל מי שלא להחזיר על מנת לקבור במדינת ישראל. למרות שהבן שלי חזר, הלב שלי עדיין בעזה. אני מתפלל, מבקש ודורש להחזיר את כולם הביתה״.

מיכל לובנוב, אשתו של אלכס לובנוב: ״בן הזוג שלי חטוף בעזה כבר 253 ימים. אלכס שלי בגיהינום כבר מעל 8 חודשים. כל כך הרבה זמן עבר, יותר מידי ימים, אירועים משמעותיים ואינספור רגעים שאלכס מפספס, שאלכס היה צריך להיות בהם והוא כל כך חסר. אבל היה רגע אחד. רגע חד פעמי שאלכס לא נכח בו. הלידה של הבן השני שלנו. ילדתי בלעדיו. אחרי שאת רוב ההריון עברתי לבד, בזמן שאלכס שלנו כלוא בידי ארגון טרור. קאי שלנו כבר בן 3 וחצי חודשים ואבא שלו לא מכיר אותו, כי אבא שלו כבר 253 ימים בגיהינום. באיזו מציאות זה נשמע למישהו הגיוני. איזה עולם שבור מבחינה מוסרית מרשה לזה לקרות? העולם מציין את יום האב ואלכס אפילו לא יודע שהוא אבא לעוד בן.״

מיכל לובנוב פנתה לשרי הממשלה: ״שרים נכבדים, קבינט המלחמה, אדוני ראש הממשלה: אתם חיבקתם את הילדים שלכם היום? קאי לא זכה לחיבוק של אבא שלו מעולם. תגידו כן לעסקת נתניהו, תחזירו כבר את כולם הביתה – את החיים לשיקום ולמשפחותיהם ואת המתים לקבורה בכבוד בארצם״

רותם קלדרון (צילום: ציפי מנשה)

מיכאל לוי, אחיו של אור לוי: ״אני מיכאל, אח של אור לוי שנחטף ממיגונית התופת ברעים. המיגונית בה אור ועינב, הנפש התאומה שלו, נשארו חבוקים עד שנרצחה לנגד עיניו. אני אבא לשלוש בנות ומהשבעה באוקטובר אני עושה הכל כדי להחזיר לאלמוג את אבא שלו. אני מצטער מוגי, על כל מה שנאלצת לחוות, מצטער על כל מה שאתה עובר. מצטער שלא משנה כמה גבוה ארים אותך, זה לא יהיה בדיוק בדיוק כמו אבא, מצטער שתצטרך לגדול בלי אמא ואני כל כך מצטער שכבר 8 חודשים אני לא מצליח להחזיר את אבא שלך הביתה. בעוד עשרה ימים ימלאו לך 3 שנים, ילד קטן ומתוק שלנו. יש לנו רק משאלה אחת עבורך: שתמיד תוכל לשיר לאבא את השיר שהוא הכי אהב, ושאבא לעולם לא יעצום את עיניו״.

רותם קלדרון, בנו של עופר קלדרון: ״אבא אני כל כך מתגעגע, הכל פה מתפרק… מאז שהלכת אנחנו רק ממשיכים ליפול וכל כך קשה לקום בלעדייך. מאז שהלכת הכל אדום, אנחנו מוקפים בכל כך הרבה אובדן ומאז הבוקר הנורא אנחנו רק מפסידים. אני לא מוכן לחיות בעולם שכולו מוות, אני לא מוכן לחיות במדינה עם ממשלה ששולחת אותנו להתיישב בגבולות ולהקריב במלחמות ומפקירה אותנו מאחור, אני לא מוכן לחיות בלי אבא!״

עוד אמר רותם קלדרון: ״אחיותיי ואחיי הישראלים, אנחנו חייבים להתעורר ולהילחם על מה שחשוב! בואו נתאחד כעם, כמשפחה גדולה שאיבדה חלק יקר ממנה, ובואו יחד נביא עסקה שתמלא את התהום שנפערה בלב של כולנו! עסקה שתחזיר את עם ישראל לדרך המלך ואת האהובים שלנו הביתה!״

מישל אילוז, אביו של גיא אילוז שנחטף ונרצח וגופתו מוחזקת בשבי: ״הערב בחרתי לומר מספר מילים, לא מתוך האמונה שמשהו אכן ישתנה, הלוואי ויכולתי להאמין שכן. תסלחו לי, שאני קצת קטן אמונה בימים אלו. אני מדבר היום כי חייבים לשמור על התקווה – כי כמו שאמר דויד גרוסמן, גם הוא אב שכול: ״אני לא יכול להרשות לעצמי את המותרות והפינוק שיש בייאוש, המצב נואש מכדי להשאירו למיואשים. אסור לנו להתייאש, וחשוב לא רק להגיד – אלא לצעוק שחייבים להחזיר את החטופים – עכשיו. כל רגע שעובר, מקטין את התקווה להחזיר אותם הביתה בחיים. ואין דבר יותר חשוב מלהחזיר אותם בחיים. ואסור לנו להתייאש מהתקווה הכי חשובה – מדובר כאן היום בצו השעה על עתידה ודמותה של ארצנו האהובה״.

גלעד קורנגולד, אביו של טל שוהם, נשא תפילה לשלום החיילים והחטופים.

ליאור אשכנזי הנחה את העצרת, הזמרת נונו שרה את ״אבא בוא״ ו-״כשהשמש שוב״, סימפונט רעננה ניגנו את ״התקווה״.