בהרכב מיוחד של תשעה שופטים ייערך מחר (שלישי) בבית המשפט העליון דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לפקודת המשטרה, אשר העניק לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות לניהול המשטרה. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בסוף חודש דצמבר 2022 נגד השינויים המכפיפים את המשטרה לדרג הפוליטי, זמן קצר לאחר שאלה אושרו בכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית. בעתירתה טוענת התנועה כי תיקון החוק, אשר עבר בכנסת באופן חפוז ונמהר, הופך את השר לביטחון לאומי ל"מפכ"ל על" ובכך פוגע פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, וכן מוביל לפגיעה בזכויות חוקתיות באופן שאיננו מידתי ושאיננו הולם את ערכיה של מדינת ישראל.

לטענת העותרת התיקון לחוק גם גורם ל"פגיעה קשה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה – אשר מהווים יסוד הכרחי לפעולתה וליכולתה לבצע את תפקידה. בשיטת המשטר הישראלית, כפי שהתפתחה, משטרת ישראל איננה חלק מהממשלה ממש (בדיוק כפי שהייעוץ המשפטי איננו חלק מהממשלה) – אלא כפופה היא, ונובעת היא בראש ובראשונה מתוך שלטון החוק. עולה מכך שהתיקון שביסודו יצירתו של אותו "מפכ"ל-על" שהוא פוליטיקאי, כותבת התנועה בעתירתה, ומוסיפה: "איננו אלא שינוי משטרי בעל משמעויות חוקתיות מרחיקות לכת, ומהווה איום ישיר על החירות ועל זכויות האדם המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". "שינוי זה איננו חוקתי; למצער – פגיעתו היא בלתי חוקתית, נוכח אי-עמידתו בתנאי "פסקת ההגבלה", טוענת התנועה. כאמור הדיון בבית המשפט יתנהל בפני הרכב מורחב, ובמתכונת של צו על תנאי, כך שקודם יטענו המשיבים בעתירה, בהם הכנסת, השר בן גביר, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה. ולאחר מכך העותרים.