בישיבה סוערת במיוחד שנערכה היום  (ג') בוועדה המיוחדת לעובדים זרים חשף היו"ר ח"כ אליהו רביבו עובדה מדאיגה לגבי הגעת עובדים לא מיומנים מהודו.

"לאחר תחנונים ובקשות רבות ממשרד השיכון, שיעבירו אלי את חוברות המיונים שנערכו בהודו, קיבלתי תשובה שאין במשרד השיכון – שמעסיק את הגוף הממיין – ולא במשרד הפנים, אין ולו חוברת בחינה אחת להציג לנו", הודיע ח"כ רביבו בתחילת הישיבה. "אמרו לי שצריך לבקש את החוברות מהשלטונות ההודים. נציגי משרד השיכון, רשות האוכלוסין והתאחדות הקבלנים טסים למיין עובדים, אולם אין לכך שום תיעוד. ביקשנו את חוברות המיונים כדי לדעת האם מדובר בדייג או טפסן".

נזכיר כי בחודש האחרון נשמעו תלונות רבות מבעלי תאגידי כח אדם, לפיהן חלק גדול מהעובדים, אשר הגיעו מהודו, "אינם יודעים להחזיק פטיש", ובוודאי לא מיומנים בעבודות בניה כמו טיח, טפסנות וכו'.

בעלי התאגידים שהשקיעו כספים רבים בערבויות, ואגרות כדי לקבל לכאן עובדים שעברו מיונים על ידי משרד השיכון, העלו את הבעיה בישיבה הקודמת של הוועדה (27.5.2024), ותהו כיצד אותם עובדים לא מיומנים הגיעו ארצה. לדבריהם, למעט פועלים בודדים עם ניסיון בבניה, הגיעו דייגים, ספרים, ובעלי מקצועות אחרים שאין להם כל קשר לענף הבניה.

ח"כ רביבו מתח ביקורת קשה על המשרדים המעורבים בנושא: "גם לא עומדים בזמנים, גם העובדים שמגיעים לא מותאמים, וגם התשובות שאני מקבל הן מינימליסטיות. בישראל עם כל היותה מעצמה, כנראה שלתת תשובות זוהי מטלה שקשה לצפות לה ממשרדים ממשלתיים.

"כפי שהבעתי בשבוע שעבר ביקורת על התנהלות הממשלה, אני כאן כדי להציף את זה, ולדרוש שהמציאות הזאת תשתנה. בינתיים כל האזרחים סובלים. אם לפקידים היתה חבות אישית, הם לא היו משתזפים באור הפלורוסנט".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, תיאר את תהליך הבאת עובדים בחודשים האחרונים, ואמר: "הבנו שצריך לייבא הרבה עובדים ובמהירות. מיינו מעל 50,000 איש לעומת אלפים בודדים בימים רגילים. היו טענות על המסלול הפרטי שלא היה לגביו נוהל עבודה. הבאנו 20,000 עובדים במסלול BTB (הבאה ישירה בהסכמים בין חברות פרטיות – ר.ש). אנחנו עובדים בזירה חדשה. צריך לייצר נוהל ולאשר אותו במשרדי החוץ המשפטים ורשות האוכלוסין. קיימת מערכת איזונים ובלמים בין משרדי הממשלה, ובהם יועץ משפטי וחשב, ולא מעט גורמים שלוקח זמן לעבור אותם. אני מבין את התסכול של העולם העסקי, וטוב שהוועדה מבקרת ומאתגרת אותנו.

"אני מעדיף שיגיעו אלפי עובדים כשעשרות מהם לא מקצועיים, מאשר לייבא מעט עובדים, ולקבל תלונות שיש מעט עובדים. היום עובדים כ-40,000 עובדים זרים בכל ענפי הבניין. אני מעדיף לתחקר בדיעבד, ולא מראש ולהמתין ולייבא. ייצרנו מודל מיון חדש, ולאחרונה החלטנו לפתוח את תהליך המיונים, שלא יבוצעו רק על ידי התאחדות הקבלנים.

מורגנשטרן התייחס לטענות על איכות העובדים ותיאר את תהליך המיונים במסלול הבילטרלי (G2G): "מתחילים בפרסום במדינת היעד. גוף שנקרא NSDC (הרשות לפיתוח מיומנויות ויזמות של הרפובליקה של הודו – ר.ש), שהוא גוף רשמי של ממשלת הודו, מפרסם קול קורא, המציע לעבוד בישראל על פי סט כללים שנקבע בין רשות האוכלוסין וההגירה ל NSDC. אנו מקבלים רשימת אנשים שצריך למיין, נוסעים למדינת היעד ומבצעים מבחנים.

"אנחנו ממיינים באמצעות התאחדות הקבלנים, ששולחת בוחנים למדינת היעד. ועדת אנדורן קבעה שהממיינים לא יקבלו את שם העובד, אלא רק מספר, כך שאנו לא יודעים את מי אנחנו מראיינים. ולכן כשמתקבלת טענה, קשה לדעת מול מי הטענה".

דניאל, בעל תאגיד: "רק שמונה מתוך 48 עובדים שהגיעו, מתאימים לענף הבניה. חלקם טבחים, נהגים, וגם מקורבי ממשל"

קבלנים ובעלי תאגידים לייבוא עובדים בענף הבניה השמיעו טענות קשות על תהליך מיון העובדים, בעיקר ביחס לעובדים לא מקצועיים שהגיעו מהודו, על גובה האגרות שהתאגידים נדרשים לשלם, וגם על עובדים שאינם מקצועיים ואין להם דורש. מדובר באגרות שמסתכמות במאות אלפי שקלים.

מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, מיכל ארן, תיארה את תהליך פרסום נוהל העבודה לתאגידים. ח"כ רביבו הגיב לדברים ואמר בכעס: "אלו דברי בדיה ושקר שאני שומע פה מידי שבוע. אחר כך אתם מתלוננים למה אני פוגע בעובדים, חודשים שאני ממתין למענה. אל תענו לי בשקרים".

דניאל, בעל תאגיד, סיפר: "הזמנתי 150 עובדים בתהליך מקוון. ביום מסויים, גוייסתי למילואים. בזמן שאני חותם על נשק, וללא הודעה מוקדמת, קיבלתי מייל שהערב יגיעו עובדים. נדרשתי לדאוג תוך מספר שעות למגורים, מזון ביטוח ועוד. אני לא משרת היום במילואים, רק כדי לטפל בעובדים. רק 8 מתוך 48 עובדים שהגיעו, מתאימים לענף הבניה. חלקם טבחים, נהגים, וגם מקורבי ממשל. ביקשתי לעצור את ההבאה שלהם. הראיתי לעובדים אתר בניה, והם ענו לי שהם לא עברו שום תהליך מיון ומבחן. המדינה דורשת אגרות בעלות של מאות אלפי שקלים, ואני משלם את המחיר. הוצאתי מעל 5 מיליון שקלים, ולא הכנסתי שקל אחד"!

ח"כ רביבו שאל את נציגי הממשלה בדיון, למי הקבלנים יכולים לפנות בתביעת נזיקין? "אני פונה לכל מי שניזוק מהרמייה, תתבעו בתביעת נזיקין את המדינה", אמר. "אני אהיה עד תביעה שלכם. תתחילו לתבוע, רק כך יתעוררו".

אייל מוסט, מנכ"ל תאגיד להבאת עובדים זרים אמר: "הבעיה היא בגישה. תחשוב שכל תאגיד צריך להתמודד עם היהירות והזחיחות, שאתה רואה פה בדיון. במשרד השיכון כועסים עלינו שאנו שואלים שאלות. תוך יומיים קיבלתי 134 עובדים. התקשרו אלי משדה התעופה בטענה למה אני לא בא לקחת את העובדים. שיכנתי אותם במחירים יקרים מהרגע לרגע. רק 40 עובדים מתוכם היו רלוונטיים לענף הבניה". עוד אמר מוסט: " אני לא יכול לתקשר וליישם עובדים שעקב הבדלי ניב בשפתם, לא יודעים לדבר ביניהם. איך אני אמור לתקשר איתם?".

יו"ר הוועדה רביבו הבהיר את משמעות הגעת העובדים הלא מיומנים לבעל תאגיד: "תבינו, גזרו עליו כליה! כל יום הוא משלם 180,000 שקלים הוצאות ישירות במזומן! מי ייתן על זה את הדין?! הייתכן שבאנו לברך ויצאנו מקללים?! זה כבר לא דיני ממונות, זה הגיע לדיני נפשות. קבלנים אמרו לי שהם איבדו את כל הכסף שהם חסכו שנים עקב מחסור בעובדים. יש תאגידים שגם אם יעבדו מהיום עד סוף ימיהם, הם לא יכסו את הריבית שהם ישלמו בשוק האפור בגללכם! מי ישלם להם?".

ח"כ רביבו : "אני פונה לכל מי שניזוק מהרמייה, תתבעו בתביעת נזיקין את המדינה. אני יהיה עד תביעה שלכם. תתחילו לתבוע, רק כך יתעוררו"

ליאור טל, בעל תאגיד להבאת עובדים, טען שקיבל דרישת תשלום שגויות בגובה מאות אלפי שקלים. "אני גם שומע טענות דומות מחברי הקבלנים", אמר.

מנכ"ל משרד השיכון, מורגנשטרן, השיב על הטענה ואמר: "פניתי למנכ"ל משרד רוה"מ לבחון את נושא האגרות. אולי מי שלא מעוניין שנייבא עובדים זרים, מבצע את התהליך בצורה כזו. יחד עם זאת, לא כל החולות הרעות, שנשמעו בדיון שייכות למשרדי".

משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר: "נדרשנו לעשות מהלכים מהירים, במספרים גדולים שלא נעשו בעבר. צעקו לנו ובצדק, שהמחסור קריטי, והבאנו עובדים כמה שיותר מהר. מבדיקות שביצענו, כל העובדים עברו את המבחנים".

מיכל ארן ממשרד השיכון הטיחה בנקש ואמרה, "בדקתם רק שלושה אנשים".

יו"ר הוועדה רביבו חזר ודרש לאורך הדיון לקבל ממשרד השיכון את הפרוטוקולים של תהליך מיון העובדים, אשר בוצע בהודו. מנכ"ל משרד השיכון השיב לבקשה ואמר: "אם אין מניעה משפטית, אני אעביר לוועדה את כל חוברות המיון של העובדים".

למרבה האבסורד נציגת משרד המשפטים, עו"ד לנה סאלם, טענה שחוק הגנת הפרטיות מונע העברת העתק מתהליך מיון העובדים לוועדה. לדבריה, המשרד מחויב לשמור את המידע ולא להעביר אותו לגורמים זרים.

בסיום הדיון ביקש ח"כ רביבו ממשרדי השיכון והחוץ לבחון האם קיימת מניעה להעביר לוועדה את מסמכי מיון העובדים בחו"ל. בנוסף קראה הוועדה לתאגידים ולקבלנים לפנות לוועדה בתלונות על מקצועיותם של עובדים זרים".