הערב, על רקע הדיווחים על היתכנות ממשית לקיום עסקת נתניהו להשבת כל החטופים ויום לפני ציון 9 חודשים לשבת השחורה, מטה המשפחות להחזרת החטופים ערך את עצרת התמיכה במשפחות החטופים בסימן האימהות שמצפות כבר 9 חודשים לחזרת יקיריהן – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ראויה בארצם.

שורדת השבי דניאל אלוני "אני לא יודעת כמה זמן אמיליה ואני היינו מצליחות לשרוד במנהרות החמאס אם לא היו משחררים אותנו אחרי 49 ימים. אף ילד או מבוגר לא אמור לחוות את זה. המקום שלהם הוא כאן איתנו בישראל. ואם שירי לא יכולה לזעוק עבורם, אנחנו כולנו קהל יקר נעשה את זה עבורם. ושירי אינה האישה היחידה שם. יחד איתה נמקות עוד נשים בשבי. 9 חודשים! בדיוק משך הזמן שלוקח להביא ילדים לעולם. הן לא צריכות להיות אימהות עכשיו, בטח לא כך. הן זקוקות כ"כ לחיבוק של אמא שלהן. כמו שאתם בטח יודעים, גיסי דוד עדיין שם. שרון אחותי נפרדה ממנו לפני 7 חודשים, זה המון המון זמן. אני מתגעגעת אליו, שרון ואני הבנות כבר לא יכולות לחכות יותר! הגיעה השעה להחזיר אותו הביתה ואת כולם בעסקה אחת! אני קוראת מכאן, לראש הממשלה וחברי הקבינט: אסור לכם לפספס את ההזדמנות להחזיר את דוד ו- 119 החטופים הנוספים. אדוני ראש הממשלה, תן מרחב תמרון לצוות המשא ומתן לחזור עם עסקה. אין אזרח במדינת ישראל שחי עם זה בשלווה. לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית. כולם שקועים בצער עמוק. הניסיון להפוך את העסקה למשחק כיסאות פוליטי ובכך לטרפדה, הוא הפרה יסודית של עקרון המוסר, אל תקריבו את דוד וכל שאר החטופים בגלל מניעים זרים״.

אורית מאיר, אמו של אלמוג מאיר ג'אן שחולץ משבי חמאס: "קיבלתי את אלמוג ללא הסכם, מבצע ותעוזה השיבו אותו, הוא אחד מתוך שבעת המחולצים מאז השבת הארורה. עבור ה120 חטופים רק עט ונייר יעשו את העבודה. יש לנו צבא חזק, חיילים ומפקדים אמיצים אך כעת על ההנהגה לעשות את המהלך הנכון. עליהם לחתום ועכשיו.  זו העצרת הראשונה שאליה התייצבתי מזה ארבעה שבועות. כל שבת עד שהוחזר אלמוג עמדתי כאן על הבמה אוחזת בתמונה שלו ומביטה סביב חסרת אונים אל עבר חברותיי האמהות. אבל יש מה לעשות, צריך להמשיך ולא לוותר, צריך להמשיך ואולי לעשות ויתורים כי החיים חשובים יותר מהכול. צריך להמשיך כדי שחברותי האמהות תוכלנה לחבק את החיים ולצערי חלקן ימצאו נחמה בהנחת פרח על קבר ילדיהן. אין לנו זמן לבזבז, אין לנו את הפריבילגיה להמתין, לדחות או להתמהמה. תשעה חודשים זה כבר יותר מזמן הבריאה, תשעה חודשים זה הזמן להחזיר את כולם הביתה. עכשיו".

ענת אנגרסט, אמו של החייל מתן אנגרסט שנחטף לעזה כשהוא פצוע קשה ומחוסר הכרה ״אני נחשבת לברת מזל בקרב משפחות החטופים, אני קיבלתי אות חיים ממתן, בסרטון שחיילנו מצאו בעזה. בסרטון נראה מתן, הבן שלי, כשהוא מישיר מבט פצוע אל המצלמה ופונה אליך, ראש הממשלה. הוא צועק: ״נתניהו, אני לא מבין איך זה קרה אבל אני סומך עליך שתוציא אותי מפה.״ כמה אכזבה מתן, ראש הממשלה לא הוציא אותך משם, לא דיברו עליך בכלל בפעימה הראשונה ולא מדברים עליך בפעימה הבאה. המדינה שנלחמת עליה החליטה שאתה נשאר שם. אתה לא ילד כי אתה מעל גיל 18, לא אישה, לא קשיש ולא חולה כרוני. אתה "רק" חייל שנלחם והיה מוכן להקריב את עצמו. אז אתה נשאר שם…במנהרות, בחושך כשאתה פצוע, מדמם, מי יודע אם עוד שורד. אני פונה אליך, ראש הממשלה נתניהו ומזכירה לך: מתן הוא חייל גיבור אבל קודם כל הוא ילד שגדל במדינת ישראל ועל ערכיה, שנתן לי את התואר אמא לפני 21 שנים. ואתה נתניהו הענקת לי את התואר אמא לילד חטוף בגיהינום לפני 9 חודשים״.

חגית חן אימו של איתי חן הי״ד, חברו לטנק של מתן.:  ״לפני 4 חודשים הודיעו לנו שאיתי הגיבור שלי נפל בקרב ב 7.10. הודעה סתמית שלא מאפשרת קבורה ושבעה הודעה שלא מאפשרת כלום חוץ מאשר בוקס בבטן. כשאיתי התגייס הוא רצה לעשות צבא משמעותי. הלב שלי כאמא התפוצץ מגאווה, דאגתי לו, סמכתי עליו, סמכתי על המפקדים שלו, ביקרתי אותו בכל מקום שהציבו אותו, ניסיתי להקל עליו אבל שום דבר לא הכין אותי לסיוט שהפכו חיי ב 9 חודשים האחרונים. חייבת להיות עסקה כדי להחזיר את הגברים, להחזיר את החיילים, את אלו שבחיים ואת אלו שכבר לא. חייבת להיות עסקה על כולם, כל ה 120 חטופים! כי כל עסקה חלקית תשאיר את הבנים שלנו בעזה לעד. אסור שזה יקרה, כדי שתהיה לנו מדינה, כדי שהבנים שלנו ימשיכו להגן עליה, כדי שאמא לא תפחד לשלוח את הבן שלה לצבא, כדי שאמא תדע שאם יחטפו לה את הבן המדינה תחזיר אותו ולא תשאיר אותה שבורה חסרת אמונה״.

יפעת הימן, אמה של ענבר הימן הי"ד שנחטפה ונרצחה ע"י חמאס: "נשאתי את ענבר בבטן תשעה חודשים קשים מאד, אבל תשעת החודשים האחרונים – הם סבל וכאב שאי אפשר להכיל. ילדתי את ענבר ילדתי בלידה קשה מאד והיא היתה מתנה יקרה רק לעשרים ושבע שנה. ענבר שלי מוטלת בעזה.  אני רוצה שענבר שלי תחזור למנוחת עולמים קרוב אליי שאוכל להדליק לה נר ולבכות על קברה. זה המעט שאני מבקשת, זה המעט שאני דורשת מממשלת ישראל: החזירו לי את ענבר שלי, החזירו לי אותה כי כל יום אני נרצחת מחדש".

אלה חיימי, אשתו של טל חיימי ז"ל שילדה את בנם הרביעי בחודש מאי: "3 שבועות,  3 שבועות עברו מהרגע שאתה ואני גילינו שאני בהריון ועד השבעה באוקטובר.  כמו כל זוג המצפה לילד התרגשנו וידענו שהדרך ללידה עוד ארוכה מאוד כי 9 חודשים זה המון זמן. בליל השבעה באוקטובר, כשהבנתי שאתה חטוף וגורלך אינו ברור, חשבתי שעד הלידה בוודאי תחזור, הרי 9 חודשים זה המון זמן. לפני חודשיים נולד לוטן, הוא יפה ומתוק באותה העוצמה של טעם ההחמצה שלא תכירו האחד את השני. ברור לכולנו שרק עסקה תחזיר את כל החטופים. כאלמנת חטוף, אני קוראת לכם – ראש הממשלה וכל חברי הקבינט – אל תפספסו את ההזדמנות להחזיר את כולם!  האסון קרה במשמרת שלכם וזו האחריות שלכם, ראש הממשלה וחברי הקואליציה!  תסתערו על המשימה הזו בנחישות ובאומץ לב בדיוק כמו טל שלי וחבריו, שלא היססו בהגנה על הקיבוץ שכל כך אהבו ובכך הצילו עשרות חברי קיבוץ. השלימו את המו״מ, זה אפשרי!"

סימונה שטיינברכר, אמה של דורון שטיינברכר: "דורון שלי, תשעה חודשים מאז שנלקחת בברוטאליות ואכזריות בלתי נתפסת. נחטפת לבד, היית בודדה, ואני כל כך קרובה אליך פיזית, עשרה מטרים בקו אווירי ולא יכולה לעזור לך. ביום ה-107 פורסם הסרטון שלך, ראיתי אותך חולה ומוחלשת, אבל חזקה בלב ובראש. הרגשתי שאת עדיין יודעת שהלב והראש שלי, אמא שלך, איתך. הייתי עושה הכל כדי להיות איתך בחשיכה שאת נמצאת בה, אני זועקת את זעקתך מעל לכל במה אפשרית! מדברת עם מי שאפשר לדבר, בכל שפה שאני יודעת. הלוואי ויכולתי להתחלף איתך".

איילת סמרנו, אימו של יונתן סמרנו אשר נורה ונחטף: "יונתי שלי, אני אעשה הכל בשבילך, כמו שתמיד עשיתי. זהו מאבק חיי, זה המאבק שלי להביא אותך חזרה לאוויר העולם. להוציא את 120 החטופים מעזה משול להוליד אותם מחדש. יונתי נורה ונחטף לעזה. משפטים שהפכו למשפטי יום יום אצלנו מאז היום הארור הזה, הם: "אין סימן חיים", "נקבע כי הוא אינו בן החיים", "חללים/חטופים", "שלב ג" – שום משפט לא יעצור אותי מלהחזיר אותך!"

ששון גבאי הנחה את עצרת התמיכה, שירי מימון שרה את השירים "אמא" ו"השקט שנשאר".