מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התרסקו כ-6,000 רחפנים צבאיים ואזרחיים בשטח ישראל. כך עולה מבדיקה שערכנו בעקבות הידיעה שפורסמה לפני כשבועיים על פציעתו של אזרח אמריקני מפגיעת טיל נ"ט בגבול הצפון. האמריקני, עובד של אחת מיצרניות הרחפניות האמריקניות, הגיע להדריך חיילי מילואים בהפעלת רחפנים, שנרכשו או נתרמו לטובת פעילות חיילי אחת היחידות.

האזרח האמריקני, סת' גווין (31) אושפז בבית החולים בנהריה עם רסיסים בפלג גופו העליון, נותח ושוחרר ביום חמישי שעבר. פציעתו של האזרח האמריקני ושאלת נוכחותו באיזור מסוכן מהווה דוגמה לכאוס השורר בתחום הרחפנים. כולנו נחשפנו למחסור בציוד לחימה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אבל בתחום הרגיש של הרחפנים נראה שמדובר בחוסר סדר, הדורש התערבות מהירה.

"כל יום יש תאונת רחפנים, לפעמים שתיים. אתם שומעים על כך רק כשיש פגיעה בבני אדם". אומר מפעיל רחפנים אזרחי. "לפני כחודש וחצי נפצעו שניים מהתרסקות רחפן אזרחי בצפון הארץ. אחד מהם נפצע אנוש". לדבריו, שיבושי ה-GPS על ידי צה"ל, על מנת לנטרל רחפנים עוינים, גורמים להתרסקויות של רחפנים ידידותיים, והנזק הכספי הנגרם לבעלי הרחפנים כבר מגיע לעשרות מיליוני שקלים, אם לא מעבר לכך.

גורמים נוספים בענף מדגישים שלא מדובר רק בעלות הרחפן, אלא בנזקים הנגרמים לענפים שלמים, התלויים במיכשור מבוסס GPS: חקלאות, בניה וכו'. בעוד שהרחפנים הצבאיים נהנים בחלקם מפתרונות טכנולוגיים, המאפשרים להם לתפקד למרות השיבושים, עדיין יש קשיים רבים ביישום הפתרונות האלה גם בסקטור האזרחי.

ההתרסקויות הרבות גוררות רכישות חוזרות ונשנות של רחפנים, ולרכבת אווירית מארה"ב לישראל, המנסה להדביק את הביקושים הרבים.

 "רק בשבוע הראשון למלחמה התרסקו יותר מ-3,000 רחפנים"

 ג' , מפעיל רחפן ותיק ומנוסה: "כל רחפן עולה בין 30 ל-100 אלף שקלים. יש רחפנים שעולים גם 150,000 שקל. כל רחפן שמתרסק זה אובדן כסף, שיכול היה להיות מושקע בדברים חיוניים אחרים.

"רק בשבוע הראשון למלחמה התרסקו מעל 3,000 רחפנים", הוא אומר. "חלק מהרחפנים נרכשו כתרומות, וחלק נרכשו באופן פרטי. חיילים הביאו ליחידות שלהם רחפנים פרטיים מהבית לטובת הצבא, וריסקו אותם. מאז התרסקו עוד כ-3,000 רחפנים. מי שמפיל לנו את הרחפנים זה לא האויב, זה צה"ל".

מקור בענף מספר על כיתת כוננות שקיבלה רחפן כתרומה. "הם הרימו את הרחפן כדי לסרוק את האיזור, אבל אז החלו שיבושי GPS, והרחפן התרסק", הוא אומר. "יש עוד מספר כיתות כוננות שזה קרה להן, וכמה חברות".

מקרה כואב אחר אירע במהלך ניסוי שהתקיים לאחרונה באוניברסיטה העברית על ידי מספר חוקרים. החוקרים העלו רחפן יקר ערך לאוויר, אך במהלך הטיסה החלו שיבושי GPS, והרחפן התרסק על הקרקע. החוקרים נאלצו להפסיק את המחקר עד לרכישת רחפן חדש, ומציאת שטחי ניסוי, שבהם לא יהיו שיבושי GPS.

יו"ר איגוד הרחפנים: "רחפנים רבים נכנסים לישראל ללא פיקוח ובדיקה מתאימים"

הסבר טכני על קצה המזלג. שיבושי ה-GPS הנפוצים הם זיוף (spoofing) – שידור אותות מזוייפים למקלט הרחפן, הגורמים לו לחשוב שהוא נמצא במקום אחר, ושיבוש (Signal Jamming) – שידור אותות חזקים, החוסמים את קליטת אותות הלוויין.

רובנו נתקלים בשיבושי ה-spoofing בדרכים, כשאפליקציית הווייז מושפעת מהם. בעוד שאנו עוד מסתדרים איכשהו, הרחפנים תלויים ב-GPS הן לצורך ניווט, והן לצורך הישארות באוויר. וכשיש שיבושים, רבים מהם מתרסקים.

בעיית הרחפנים, אומרים בענף, מחריפה בשל רכישות עצמאיות של רחפנים על ידי יחידות צבאיות רבות, וכיתות כוננות, לעתים קרובות באמצעות תרומות מארגונים אמריקניים. ניתן למצוא ברשתות החברתיות פוסטים של לוחמי מילואים, המבקשים סיוע והכוונה ברכישת רחפנים, ואפילו קריאות דחופות למטיסים מיומנים, שיכולים להתגבר על שיבושי ה-GPS.

"צה"ל במלחמה," אומר איציק בן שבת, יו"ר איגוד הרחפנים (לרב להב) הישראלי, המכשיר מפעילי כלי טיס בלתי מאויישים. "כל מפקד לוקח על עצמו סמכות לרכוש רחפנים. מצב זה מוביל לכך שרחפנים רבים נכנסים לישראל ללא פיקוח ובדיקה מתאימים, מה שמעלה את הסיכון לתאונות".

חבר כיתת כוננות ביהודה ושומרון: "השיבושים גרמו לרחפן לחשוב שהוא צריך לחזור לקהיר, כי לפתע הוא נעלם"

"בטח שמתרסקים רחפנים, בלי סוף. באיזור שלנו התרסקו עשרות אם לא מאות", אומר נתנאל, חבר כיתת כוננות ביהודה ושומרון, בעל רישיון להטסת רחפנים עד 4 ק"ג. "יש הרבה שיבושים, אבל מפעילים מנוסים יודעים להתגבר על כך.

"היתה לנו פעילות בט"ש, והרחפן היה באוויר. לפתע היו שיבושי GPS. השיבושים גרמו לרחפן לחשוב שהוא צריך לחזור לקהיר, כי לפתע הוא נעלם. חיפשנו אותו בכל האיזור ולא מצאנו".

• איך רכשת את הרחפן?

נתנאל: "גרתי תקופה מסויימת בארה"ב, אז ברגע שהחלה המלחמה, פניתי לחברים שם. כל אחד תרם אלפי דולרים, וכך רכשנו מספר רחפנים".

• אתם מתאמים טיסות רחפנים מול הצבא?

נתנאל: "בוודאי. אנחנו מודיעים ליחידת הבקרה האווירית".

• איך מתמודדים עם שיבושי ה-GPS?

נתנאל: "יש רחפנים עם תוסף שמאפשר לנטרל את ה-GPS מראש. כל מי שחווה התרסקות, פועל בנוהל הזה. יש שיבוש שפועל על המרווח בין השלט לרחפן, אז הפתרון לזה הוא להטיס את הרחפן על הרשת הסלולרית".

לדברי נתנאל הסיבה שכל כך הרבה רחפנים התרסקו בשבוע הראשון למלחמה, היא שאף אחד לא ידע איך להתמודד עם השיבושים. "מאז אנחנו לומדים. משתפים מטיסים אחרים במידע על התרסקויות, ומפיקים לקחים".

כיתת כוננות בחיפה: "המטיס מגיע עם הרחפן הפרטי שלו"

ג'רי ירקוני רבש"צ כיתת כוננות כרמל בחיפה, נעזר במטיס מיומן להטסת רחפן. "נתקלנו בשיבושים במהלך האימונים שלנו", הוא אומר. "אבל יש טכנולוגיה שיודעת לשבש את השיבושים. למטיס שלנו יש נסיון רב ויכולת להתמודד עם המצב.

"בכיתת הכוננות שלנו יש הרבה לוחמים צעירים מיחידות מובחרות, שמעודכנים בטכנולוגיה", הוא אומר. "אנחנו מקדישים זמן רב לאימונים ולתרחישים שונים, שלדעתנו עלולים לקרות. אנחנו עושים את זה כי ביום מעשה, אנחנו נהיה הראשונים שנקפוץ לעזור, וייקח זמן עד שיגיעו כוחות משטרה וצבא. לכן ביקשתי המלצות על מטיס מומחה, ואני שמח שהוא הסכים להיצמד אלינו".

"לא רכשנו רחפן, כי כל נושא הנשק והציוד עוד בטיפול. המטיס מלווה אותנו עם הרחפן הפרטי שלו", אומר ירקוני. "ברור לנו שביום מעשה נזדקק לאישור המשטרה כדי להרים רחפן".

איגוד הרחפנים: "דיווח על שיבושים יכול למנוע את התרסקות הרחפנים האזרחיים, ובפרט את אלה של צה"ל ושל ארגוני החירום"

הפעילים בענף הרחפנים טוענים שלא רק הרכישות האינטנסיביות של הרחפנים אשמות במצב. לדבריהם קיים חוסר תיאום בין מפעילי רחפנים אזרחיים, צבאיים, ובכיתות הכוננות, שתורם להתרסקויות. ובנוסף, היעדר הכשרה מספקת למטיסים.

"בסך הכל, קל מאוד להטיס רחפן, אבל אנחנו בבית הספר הארצי ICD מלמדים איך לא לרסק אותו", אומר בן שבת, יו"ר איגוד הרחפנים. "אנחנו מכשירים יחידות של צה"ל, כיתות כוננות, וגורמים אזרחיים. במקומות בהם הכשרנו, המטיסים פועלים בזהירות מרובה, על פי החוק ועל פי התקנות".

• מה דעתך על שיבושי ה-GPS של צה"ל?

בן שבת: "הסיבה לשיבושים מובנת לנו, אך לא הצלחנו לקבל תשובה משום גורם מוסמך מדוע לא מדווחים לכל המטיסים המסחריים והפרטיים כאחד, על כך שעומדת להיות חסימה במקום מסוים. דיווח כזה יכול למנוע את התרסקות הרחפנים האזרחיים, ובפרט את אלה של צה"ל ושל ארגוני החירום."

בן שבת מאשר כי בתחילת הלחימה רשות התעופה האזרחית אסרה על הטסת רחפנים בכל הארץ, ובתקופה זו לא התרסקו רחפנים של אזרחים, רק של צה"ל. "זה מוכיח שכאשר מדווחים על השיבושים, המפעילים יודעים על כך, ונמנעים מלהטיס".

.

"כל אחד חושב שהוא בוס לעצמו. אין היום גוף אחד – כולל רשות התעופה והצבא – שיכול לעשות סדר בנושא הזה, ולאכוף את הכללים", אומר מקור בענף. "בתחילת המלחמה רשות התעופה הגבילה את תעופת הרחפנים למרחק של 5 ק"מ מהגבולות. מי שהתקרב והרחפן שלו התרסק, בעיה שלו. אבל מאז, הגבולות הורחבו ורחפנים מתרסקים בכל מקום: בתל אביב, בירושלים וחיפה. אף אחד לא לוקח אחריות על זה."

לדבריו יש לפעול בדחיפות להסדרה ופיקוח הדוקים יותר על פעילות הרחפנים בישראל. הוא ועמיתיו דורשים אכיפה של כללים ותקנות, הכשרה מתאימה למפעילי רחפנים, ותיאום בין הגורמים השונים כדי למנוע תאונות נוספות.

"לאחרונה עברה בכנסת חקיקה יחסית מסודרת בנושא, בה גם אני השתתפתי", אומר בן שבת. "רוב התקנות ברורות וחד משמעיות, אך הבעיה העיקרית היא היעדר אכיפה. בנוסף, תקנות קודמות, כמו חובת הכשרה מעשית למפעילי רחפנים, בוטלו בתקנות החדשות. אני סבור שזוהי טעות של רשות התעופה, ואני מקווה שהרשות תבחן את הדברים מחדש".

איגוד עובדי הפלחה: "חקלאים ביישובי הספר זכאים לפיצוי מסויים על התרסקויות הרחפנים"

לא רק כיתות הכוננות, וחיילי המילואים מתמודדים עם נזקי שיבושי ה-GPS. בענף החקלאות הנזקים מגיעים כבר לכ-130 מיליון שקלים לפחות מתחילת המלחמה.

"החקלאים זקוקים לרחפנים לשני צרכים עיקריים: צילום שדה לזיהוי מחלות, מזיקים, או השקיה לא מספקת, וכן לצורך ריסוס השדות", אומרת מירי אטיאס, מנהלת מדור ניהול ידע ורגולציה בארגון עובדי הפלחה. "הרחפן הרבה יותר מדוייק בריסוס שדה מאשר מטוס ריסוס. בשדה כותנה, למשל צריך לרסס בין עלים, ומכיוון שהגידולים מאוד צפופים, רחפנים הרבה יותר מדוייקים.

"כרגע רחפני ריסוס יכולים לשאת עד 50 ליטר חומר ריסוס, כמות יחסית נמוכה בהשוואה לטרקטור, כך שהעלויות של ריסוס ברחפן הן יקרות. מעבר לכך כל 30-40 דקות צריך להחליף סוללה. ובנוסף לכל, החקלאיים צריכים להתמודד גם עם תקלות הנובעות משיבושי ה-GPS. חקלאים רבים מדווחים על התרסקויות עקב השיבושים. לחקלאים ביישובי הספר יש יתרון, כי הם זכאים לפיצוי מסויים על התרסקויות הרחפנים".

לדברי אטיאס, הרחפנים בתחום החקלאות סובלים גם מבעיות רגולציה. "הרגולטור קבע שרחפן זה מטוס. כדי להטיס כלי טיס מעל 25 קילו, מטיס צריך לעבור מבחן תאוריה מאוד קשה, ברמה של מבחן לטייסים. אחוז הנכשלים מאוד גבוה, וזה מקשה על קבלת רישיון ההפעלה לרחפן.

"לרגולטור כדאי להקל על החקלאים את השימוש ברחפנים מכיוון שרחפן גורם נזק מופחת לסביבה מאשר מטוס ריסוס, או טרקטור. ניסינו לפעול מול המשרד לאיכות הסביבה, ואמרו לנו שאין מספיק ניסויים בעולם בתחום. כשיהיה ניסוי תומך, אז ישנו את החוק".

אטיאס מספרת על חברה ישראלית שמספקת פתרונות טכנולוגיים לשיבושי ה-GPS. "נפגשתי איתם כמה פעמים והם עשו ניסויים מוצלחים. פנינו למשרד החקלאות כדי להכניס את הפתרון של החברה למענקים של המשרד. אם משרד החקלאות יסייע בכך, זה מאוד יקל על החקלאים".

הפיתוח של חברת אינפינידום והאניוול מאפשר לרחפן להמשיך לטוס גם ללא GPS

הפתרון הטכנולוגי לבעיית שיבושי ה-GPS, עליו מדברת אטיאס, הוא של חברת אינפינידום (InfiniDome) מקיסריה. החברה פיתחה יחד עם חברת ענק אמריקנית, האניוול – משקיעה ושותפה באינפינידום – מערכת הגנה רב שכבתית על כטב"מים ורחפנים, מפני שיבושי GPS.

עומר שרר, מנכ"ל אינפינידום, מסביר מהו האתגר עימו הם מתמודדים: "יש כ-100 לוויינים שסובבים את כדור הארץ בגובה 20,000 קילומטר, והאותות שלהם מאוד חלשים כשהם מגיעים לכאן. זה בערך מקביל להדלקת נורה של 20 ואט בברלין, ולנסות את העוצמה שלה בתל אביב. רחפנים וכטב"מים בצה"ל משתמשים ב-GPS לא רק כדי להגיע ממקום למקום, אלא גם כדי להישאר באוויר. הדרך הכי טובה להפריע להם, זה לשבש את ה-GPS".

לדברי שרר הפתרון הרב שכבתי של אינפינידום והאניוול מורכב משכבה חיצונית, הכוללת את ההגנה של אינפינידום מפני חסימות, ה-Anti-Jamming. "השכבה השניה היא INS – ניווט אינרציאלי", אומר שרר. "זה אמנם לא פתרון חדש, אבל חברת האניוול  – החברה המובילה בעולם של מערכות ניווט – פיתחה פתרון דווקא לכטב"מים. זה INS שיודע לנווט בצורה מספיק טובה לפרק זמן קצוב, גם כשאין GPS.

"אבל מה קורה אם אין ג'י פי אס לאורך יותר זמן? כאן אנו מספקים את שכבת ההגנה השלישית – ניווט מבוסס רדאר. הרדארים האלה למעשה, מורכבים מפלטות, המשדרות לקרקע אותות, שנקלטים בחזרה על ידי כלי הטיס. וכך הכטב"ם או הרחפן יודע – על ידי זיהוי של התנועה שלו, ווקטור תאוצה וכו' – לפצות על הסטיה של הניווט האינרציאלי.

"המשמעות היא שגם אם אין GPS לחלוטין – נניח שהאמריקאים כיבו את ה-GPS – ומגן החסימות שלנו לא עובד, יש גיבוי. הרחפן יכול להמשיך לנווט בעזרת ניווט אינרציאלי, וניווט מבוסס רדאר. עם הפתרון המשולב הזה הרחפנים והכטב"מים יתפקדו תמיד באופן מלא. גם אם מטיסים ישתמשו רק בפתרון שלנו, של חסינות GPS, עדיין הכלי יהיה ב-90 אחוז חסין יותר, ויאפשר ללקוח לעבוד בצורה טובה יותר מאשר היום".

שרר מספר שהמערכת הגיעה לעולם רק לפני שנה. לדבריו, "הפתרון אולי לא הכי זול, אבל הוא מיושם יותר ויותר בעולם הבטחוני, בוודאי בצה"ל. בקרוב נתחיל לשווק את הפתרון הזה גם מחוץ למדינה".

עומר שרר, מנכ"ל אינפינידום: "רחפנים שמיוצרים בסין מדווחים לסין את המידע שהם אוספים"

• למה כל כך הרבה רחפנים מתרסקים?

שרר: "רוב הרוכשים האזרחים קונים רחפנים סינים, וזאת בעיה. זאת קטסטרופה שגם מדינת ישראל ממשיכה לקנות מוצרים סינים. אני מבין את כיתות הכוננות. הם קונים בגלל צורך מסויים. הם בדרך כלל קונים רחפנים מתוצרת DJI או Autel. אלה רחפנים שמיוצרים בסין ומדווחים לסין את המידע שהם אוספים! וזה במקום לקנות מוצרים שמפותחים בארץ, או ממקומות שאפשר לבטוח בהם.

"גם בחקלאות יש עם זה בעיה. כדי לסייע בהגנה על כלים מבוססי GPS, אנו זקוקים לפעמים לידע הנדסי ושיתוף פעולה של החברה היצרנית כדי לעשות אינטגרציה. מ- DJI לא נקבל שום דבר, ואנו גם לא רוצים לעבוד איתם. לא רוצים לעבוד עם הסינים. לכן כל הנושא של 'בואו נוסיף חסינות מסויימת לרחפן סיני' זה אוקסימורון. בארה"ב הוציאו מחוץ לחוק רחפנים מתוצרת DJI, בישראל לא".

סיבה נוספת לדבריו להתרסקויות, היא שרבים מהרחפנים הם מבוססי מצלמה. "כשיש שיבושי GPS הרחפנים האלה סוטים רחוק מאוד מאוד מטווח התקשורת איתם, ומתרסקים במקומות שאף לא יודעים איפה הם. גם אם הם זולים יחסית, עדיין זה אלפי דולרים".

קובי מנשה מרשות הסייבר הלאומי: "מה שיכול לסייע בהתמודדות עם שיבושי ה-GPS זה בעיקר מערכת הגנה הולמת"

קובי מנשה, רמ"ח הנחיה והגנה בספקטרום במערך הסייבר הלאומי טוען שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם שיבושי ה-GPS היא להשתמש במערכות הגנה ייעודיות לשירות הניתן (זמן, מקום, ניווט).

• האם תיאום הדוק יותר בין כל הגורמים המעורבים ימנע התרסקויות?

מנשה: "השיבושים נעשים למטרות הגנה על אזרחים, ובשל כך יש איזון בין ההשלכות האזרחיות לבין צרכי הביטחון. השיבושים נעשים בצורה מדודה ונקודתית, ופרוסים במקומות שונים. מה שיכול לסייע בהתמודדות עם שיבושי ה-GPS זה בעיקר מערכת הגנה הולמת".

• נשמעות טענות שהרחפנים הסינים משדרים את המידע שהם אוספים, לסין

מנשה: "בכל טכנולוגיה מכל יצרן יש לפעול להגנת המידע בהתאם לצורך ולשימוש הרחפן והסיכון, שטמון בהעברת מידע על מיקומו במרחב".

תגובת דובר צה"ל: "צה״ל מספק רחפנים צה״ליים לכוחות ומדגיש כי הכנסת רחפנים, שאינם מחויילים, מנוגדת להנחיות צה״ל, ועלולה להוות איום לכוחות בשטח. ניתנה הנחיה ליחידות צה״ל לחייל את כלל הרחפנים שהגיעו לא בצורה מסודרת. בצה״ל פועלים רבות על מנת לצמצם את התופעה, ואת הסיכוי לדליפת מידע וחשיפת כוחותינו על ידי האויב.

"בנוסף, בצה״ל ישנם נהלים סדורים לשימוש ברחפנים, בתוך כך גם סינכרון הפעילויות השונות. כחלק מתהליך ההטסה של רחפנים במרחב מבצעי, מבוצע תיאום בין המפעילים לבין המפקדה הממונה. כמו כן, במהלך הלחימה מופעלים באופן יזום שיבושי GPS לצרכים שונים. הפעלת השיבוש יכולה לגרום לתופעות שונות וזמניות ביישומים מבוססי מיקום".

רשות התעופה האזרחית: "התופעות של הפרעות GPS משותפות לאזורים רבים ונרחבים בעולם, ומטרידים את כל הגורמים התעופתיים"

תגובת רת"א (רשות התעופה האזרחית): "בישראל פועלים אלפי רחפנים מסוגים וגדלים שונים. כמו כן, צורת ההפעלה שונה, ישנם רחפנים צבאיים, אזרחיים, גדולים וקטנים, בהפעלה מסחרית, במסגרת מחקר ופיתוח, ובהפעלה פרטית. מתוקף תפקידה וסמכויותיה, רשות התעופה האזרחית (רת"א) מרשיינת ומעורבת בהפעלה של חלק קטן מכל הרחפנים, ולכן אין נתון כמותי על מספר הרחפנים שהתרסקו, בוודאי לא אלו ששימשו בהפעלה צבאית או עבור הצבא. בנוסף לכך, לרת"א אין נתון על שיעור ההתרסקות כתוצאה מחסימות GPS".

– מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שיבושי GPS?

רת"א: "התשובה תלויה מאד בסוג הפעילות, בסוג ההפעלה של כלי הטיס ובסוג כלי הטיס. בחלק מהפעילויות לא משתמשים במערכות מבוססות GPS, אלא משתמשים במערכות הניווט הבסיסיות והמסורתיות. במטוס, מנווטים בראיה, כלומר, תוך זיהוי פני הקרקע והתשתיות על הקרקע. בחלק אחר של התעופה, לשיבושים של אותות ה -GPS יש משמעות גדולה ומדאיגה.

"רת"א מודעת לתופעה, ועוסקת בכך באינטנסיביות בחודשים האחרונים, עוד בטרם פרוץ המלחמה, בשיתוף ובתיאום מלא עם הרשויות בישראל, כמו מערכת הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, רשות חקירת התאונות בתעופה, רשות שדות התעופה, חברות התעופה הגדולות וגורמים בין לאומיים מרכזיים. זאת, תוך שיתוף מידע, לימוד מפעילות שנעשית במקומות שונים בעולם ועל ידי רגולטורים אחרים בעולם".

כיצד אתם מסייע לגורמים האזרחיים השונים בהתמודדות עם השיבושים?

"רת"א עוסקת בנושא באינטנסיביות בשיתוף כל גורמי התעופה האזרחית, ובוצעו דיונים רבים עם בעלי העניין השונים בישראל להערכת המצב ולימוד הבעיות. כמו כן, בוצעו פניות בכתב ובדיונים ופגישות לגורמים שונים בעולם כגון יצרניות מטוסים, רשות התעופה הפדראלית של ארה"ב (FAA) סוכנות הבטיחות התעופתית האירופית (EASA) וארגון התעופה האזרחית הבינ"ל (ICAO). רת"א אף פרסמה מנחה מדינתי (Advisory Pamflet) בנושא, ופרסומי מידע תעופתי לכלל החברות ומפעילי המטוסים הטסים לישראל (NOTAM)".

האם תיאום הדוק יותר בין כל הגורמים המעורבים ימנע התרסקויות?

רת"א: "תאונה אווירית עלולה להתרחש כתוצאה מהצטברות גורמי סיכון. גורם אחד, כגון הפרעות GPS לא אמור לגרום לתאונה בגלל מנגנוני הגנה וחגורות אבטחה משלימים. עם זאת, רת"א תמיד שואפת להפחית את הסיכונים, לנהל אותם, ולא לסמוך על חגורות האבטחה בלבד. התופעות של הפרעות GPS משותפות לאזורים רבים ונרחבים בעולם, ומטרידים את כל הגורמים התעופתיים. רת"א מאמינה מאד בשיתוף פעולה פנימי ובינ"ל, ונוקטת בגישה זו באופן אקטיבי. יצוין, כי שיתוף פעולה מסייע להתמודדות ולמניעת תאונות".