Skip to content

הפלרה – טוב או רע?

שמירה על בריאות השיניים או הרעלה של הגוף? אחרי עשרות שנים של הוספת פלואוריד למי השתייה המחלוקת טרם נפתרה

הפלרה – טוב או רע?

שמירה על בריאות השיניים או הרעלה של הגוף? אחרי עשרות שנים של הוספת פלואוריד למי השתייה המחלוקת טרם נפתרה

שמירה על בריאות השיניים או הרעלה של הגוף? אחרי עשרות שנים של הוספת פלואוריד למי השתייה, המחלוקת טרם נפתרה. רק בישראל ובאירלנד הפלרת המים היא חובה המעוגנת בחוק

מאת נגה פסו

הפלרת מי-שתייה היא תהליך שנוי במחלוקת של הוספת פלואוריד למי השתייה, במטרה להפחית את שיעור העששת באוכלוסייה. היא החלה בארצות הברית בשנות החמישים ומאז התקבלה במדינות נוספות. לאורך השנים לוותה השיטה בהתנגדות, בטענה כי נזקי ההפלרה עולים על התועלת שהיא משיאה.

מי ברז
רוב מסנני המים אינם מסוגלים לסנן את הפלואוריד. מי ברז

הפלואוריד נמצא בכל מאגרי המים הטבעיים במינון מסוים. התוסף הפלואורי הראשון שהוסף למים היה נתרן פלואורי, שבמינון זעום נחשב בטוח לשימוש. אך ברבות השנים פחת השימוש בו בגלל רעילותו וכיום נעשה שימוש בעיקר בחומצה פלואורו-סיליצית.

בארצות הברית, לדוגמה, הופסק בשנת 1992 השימוש בנתרן פלואורי בחלק מהמדינות, בעקבות ממצאים של מדעני אטום, שסברו כי החומר רעיל, ומזיק יותר מאשר מועיל. מחקרים גילו שתופעות הלוואי של הפלואוריד, המגיע אל גופנו דרך שתיית המים, הן מחלות שלד, פגיעה באיי-קיו, בעצמות, בכלי דם ובבלוטת התריס. עד שנת 2007, תשעים ממדינות העולם הפסיקו את ההפלרה, ורק בישראל ובאירלנד הפלרת המים היא חובה המעוגנת בחוק.

כיום שותים מים מופלרים ברחבי העולם, בין השאר בארצות הברית, קנדה, ספרד, אנגליה, מקסיקו, הפיליפינים וניו-זילנד. מדינות אחרות, בעיקר באירופה, אסרו על הפלרה: שבדיה, שווייץ, יפן והולנד לדוגמה. במדינות אחרות מצאו שיטות חלופיות ליהנות מהיתרונות של הפלואוריד: בצרפת, בגרמניה ובמדינות נוספות מוסיפים פלואוריד למלח.

לשם הפלרת מים משתמשים לרוב בתרכובות פלואוריד מלאכותיות-תעשייתיות, ובעיקר בחומצה פלואורו-סיליצית: "החומצה הפלואורו-סיליצית מכילה רק 23% פלואוריד" טוען זאב שפיר, יושב ראש הוועד הארצי למאבק בהפלרה. "כל השאר זה סיליקון, עופרת, ארסן, כספית, קדמיום – אלה מתכות כבדות, ואנחנו שותים חוץ מהפלואוריד את כל החומרים הרעילים האלה", ומוסיף: "איך אפשר להגיד לי שיש פה בריאות? איפה יש פה בריאות?".

סיליקון, עופרת וארסן, מוגדרים על ידי משרד הבריאות כרעילים גם בריכוזים נמוכים. החומצה הפלואורו-סיליצית מגיעה מתעשיית הדשנים. תערובת ההפלרה, לדברי המתנגדים, היא פסולת תעשייתית. מרכיביה של תערובת ההפלרה הם חומרים שהוגדרו כחומרים מזיקים ומסוכנים, וחלקם מסרטנים; עופרת מסווגת כרעילה למערכת העצבים. ארסן מסווג כמסרטן. עופרת, ארסן, ופלואוריד הם רעלים המצטברים בגוף.

אז למה בכל זאת מפלירים את המים?

פלואוריד בכמויות זעירות חיוני לגופנו, בעיקר לרקמות הקשות – השיניים והעצמות – והחומצה הפלואורו-סיליצית כתוספת למים מאפשרת ריכוז של 1 מיליגרם לליטר פלואוריד. זו הכמות הרצויה כדי למנוע עששת באופן מיטבי, וזאת לפי מחקר שנערך בשנות הארבעים בארצות הברית. המחקר עקב אחר תקינות השיניים אצל ילדים, ובו נמצא כי הכנסת הפלואוריד למים גרמה לירידה של כ12 אחוז במקרי העששת.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירה זאת בסעיף 623 כללי:

"אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. … נמצא, כי חלה עלייה בשיעורי עששת עד שנות ה-80', ואילו בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי".

תולדותיה של ההתנגדות להפלרת המים


הפלרת מי השתייה בישראל החלה בשנות השבעים וכבר אז קמו לה מתנגדים. המתנגדים הראשיים להפלרה הן אגודות ועמותות הפעילות בתחום זכויות האזרח. לטענתן, אין למחוקקים הזכות להכניס רעלים למים של כולם, ופירטו כי בהתאם לחופש הפרט ולפי חוק זכויות החולה, חולה יכול לסרב לטיפול רפואי כלשהו, ואם הפלרת המים היא ממניע בריאותי של הממשלה, על האזרחים להישאל אם הם מעוניינים ב"תרופה" או לא.

בשנים 2004-2003 צצו כתבות בעיתונים הממליצות לציבור ההורים לתת לתינוקות וילדים מים מינרליים ולא מי ברז, בגלל הפלרתם.

ב-2011 יזם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מגלי והבה, הצעת חוק האוסרת על הפלרת מי השתייה. בהצעה תמכו 57 חברי כנסת ו-8 התנגדו לה. אך החוק נדחה בקריאה טרומית, ברוב של 44 חברי כנסת מול עשרים תומכים. בין המתנגדים לחוק היו גם 15 חברי כנסת שתמכו בהצעה, אך הצביעו בכפוף למשמעת קואליציונית.

הפלרה וקונספירציה
בשנות החמישים והשישים חלק מהאוכלוסייה המתנגדת להפלרת מים, טען כי הפלרת המים היא מזימה שמתיימרת להיטיב עם הציבור ולדאוג לבריאותו, אך למעשה נועדה לפגוע בבריאות הציבור.

תיאוריות קונספירטיביות חזרו ועלו במשך השנים, והטענה הקונספירטיבית הרווחת כיום היא שהפלרת המים מטרתה להשתיק, להחליש, לגרום לציבור "להירדם בשמירה" ולא להתקומם נגד לממשל.

בעקבות ההתעוררות החברתית והאקולוגית בישראל בשנת 2012-2011 קמה התנגדות מחודשת להפלרת המים. עצומה נכתבה, הוקם אוהל מחאה מול הכנסת, הרשת הוצפה בסרטונים היוצאים נגד ההפלרה וקוראים לכלל האוכלוסייה להצטרף למאבק.

איך נפחית את כמות הפלואוריד והחומצה הפלואורו-סיליצית בגופנו?

כאמור, הפלואוריד מצוי במי הברז, אך גם בחלק מבקבוקי המים המינרליים. רוב מסנני המים אינם מסוגלים לסנן את הפלואוריד. משרד הבריאות ממליץ להשתמש במים ללא פלואוריד ומשחות שיניים ללא פלואוריד לתינוקות ולילדים עד גיל 3, וכי יש להיזהר משימוש במשחות עתירות פלואוריד אצל תינוקות וילדים, כיוון שהם עלולים לבלוע את המשחות. הפלואוריד מצוי גם בשטיפות הפה למיניהן.

אמנם ברוב משחות השיניים נמצאים פלואורידים, אך אפשר למצוא משחות שיניים טבעיות, נטולות פלואוריד, כגון משחת השיניים של חברת "הימלאיה" וחברת "עץ התה". לדברי חלק מרופאי השיניים, שימוש ממושך במשחת שיניים ללא פלואוריד אינו מגן מפני התפתחות מוקדי עששת. לחלופין, ישנן משחות שיניים של חברת "טבע" המכילות פלואוריד אורגני.

לקריאה נוספת:
אתר אינטרנט –   http://www.meshanim.com/haflara.htm
קבוצת פייסבוק – https://www.facebook.com/groups/haflara/
סרטוני יו טיוב –http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=IAkdjWlYiYw#!
http://www.youtube.com/watch?v=xPYYVXPW6cc&feature=relmfu
נגד ההפלרה:    http://www.youtube.com/watch?v=AXiibVeESso
בעד ההפלרה: http://www.youtube.com/watch?v=sYcHKMH_ejI&feature=relmfu

1 Comment

  1. Gerard
    6 באפריל 2012 @ 0:57

    תודה על החשיפה, והתחקיר.
    מרכז מידע נוסף אודות ההפלרה – עדיין בהקמה, אך בכל זאת כבר מחזיק מידע רלוונטי:
    http://activism.org.il/node/92

שמירה על בריאות השיניים או הרעלה של הגוף? אחרי עשרות שנים של הוספת פלואוריד למי השתייה, המחלוקת טרם נפתרה. רק בישראל ובאירלנד הפלרת המים היא חובה המעוגנת בחוק

מאת נגה פסו

הפלרת מי-שתייה היא תהליך שנוי במחלוקת של הוספת פלואוריד למי השתייה, במטרה להפחית את שיעור העששת באוכלוסייה. היא החלה בארצות הברית בשנות החמישים ומאז התקבלה במדינות נוספות. לאורך השנים לוותה השיטה בהתנגדות, בטענה כי נזקי ההפלרה עולים על התועלת שהיא משיאה.

מי ברז
רוב מסנני המים אינם מסוגלים לסנן את הפלואוריד. מי ברז

הפלואוריד נמצא בכל מאגרי המים הטבעיים במינון מסוים. התוסף הפלואורי הראשון שהוסף למים היה נתרן פלואורי, שבמינון זעום נחשב בטוח לשימוש. אך ברבות השנים פחת השימוש בו בגלל רעילותו וכיום נעשה שימוש בעיקר בחומצה פלואורו-סיליצית.

בארצות הברית, לדוגמה, הופסק בשנת 1992 השימוש בנתרן פלואורי בחלק מהמדינות, בעקבות ממצאים של מדעני אטום, שסברו כי החומר רעיל, ומזיק יותר מאשר מועיל. מחקרים גילו שתופעות הלוואי של הפלואוריד, המגיע אל גופנו דרך שתיית המים, הן מחלות שלד, פגיעה באיי-קיו, בעצמות, בכלי דם ובבלוטת התריס. עד שנת 2007, תשעים ממדינות העולם הפסיקו את ההפלרה, ורק בישראל ובאירלנד הפלרת המים היא חובה המעוגנת בחוק.

כיום שותים מים מופלרים ברחבי העולם, בין השאר בארצות הברית, קנדה, ספרד, אנגליה, מקסיקו, הפיליפינים וניו-זילנד. מדינות אחרות, בעיקר באירופה, אסרו על הפלרה: שבדיה, שווייץ, יפן והולנד לדוגמה. במדינות אחרות מצאו שיטות חלופיות ליהנות מהיתרונות של הפלואוריד: בצרפת, בגרמניה ובמדינות נוספות מוסיפים פלואוריד למלח.

לשם הפלרת מים משתמשים לרוב בתרכובות פלואוריד מלאכותיות-תעשייתיות, ובעיקר בחומצה פלואורו-סיליצית: "החומצה הפלואורו-סיליצית מכילה רק 23% פלואוריד" טוען זאב שפיר, יושב ראש הוועד הארצי למאבק בהפלרה. "כל השאר זה סיליקון, עופרת, ארסן, כספית, קדמיום – אלה מתכות כבדות, ואנחנו שותים חוץ מהפלואוריד את כל החומרים הרעילים האלה", ומוסיף: "איך אפשר להגיד לי שיש פה בריאות? איפה יש פה בריאות?".

סיליקון, עופרת וארסן, מוגדרים על ידי משרד הבריאות כרעילים גם בריכוזים נמוכים. החומצה הפלואורו-סיליצית מגיעה מתעשיית הדשנים. תערובת ההפלרה, לדברי המתנגדים, היא פסולת תעשייתית. מרכיביה של תערובת ההפלרה הם חומרים שהוגדרו כחומרים מזיקים ומסוכנים, וחלקם מסרטנים; עופרת מסווגת כרעילה למערכת העצבים. ארסן מסווג כמסרטן. עופרת, ארסן, ופלואוריד הם רעלים המצטברים בגוף.

אז למה בכל זאת מפלירים את המים?

פלואוריד בכמויות זעירות חיוני לגופנו, בעיקר לרקמות הקשות – השיניים והעצמות – והחומצה הפלואורו-סיליצית כתוספת למים מאפשרת ריכוז של 1 מיליגרם לליטר פלואוריד. זו הכמות הרצויה כדי למנוע עששת באופן מיטבי, וזאת לפי מחקר שנערך בשנות הארבעים בארצות הברית. המחקר עקב אחר תקינות השיניים אצל ילדים, ובו נמצא כי הכנסת הפלואוריד למים גרמה לירידה של כ12 אחוז במקרי העששת.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירה זאת בסעיף 623 כללי:

"אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. … נמצא, כי חלה עלייה בשיעורי עששת עד שנות ה-80', ואילו בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי".

תולדותיה של ההתנגדות להפלרת המים


הפלרת מי השתייה בישראל החלה בשנות השבעים וכבר אז קמו לה מתנגדים. המתנגדים הראשיים להפלרה הן אגודות ועמותות הפעילות בתחום זכויות האזרח. לטענתן, אין למחוקקים הזכות להכניס רעלים למים של כולם, ופירטו כי בהתאם לחופש הפרט ולפי חוק זכויות החולה, חולה יכול לסרב לטיפול רפואי כלשהו, ואם הפלרת המים היא ממניע בריאותי של הממשלה, על האזרחים להישאל אם הם מעוניינים ב"תרופה" או לא.

בשנים 2004-2003 צצו כתבות בעיתונים הממליצות לציבור ההורים לתת לתינוקות וילדים מים מינרליים ולא מי ברז, בגלל הפלרתם.

ב-2011 יזם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מגלי והבה, הצעת חוק האוסרת על הפלרת מי השתייה. בהצעה תמכו 57 חברי כנסת ו-8 התנגדו לה. אך החוק נדחה בקריאה טרומית, ברוב של 44 חברי כנסת מול עשרים תומכים. בין המתנגדים לחוק היו גם 15 חברי כנסת שתמכו בהצעה, אך הצביעו בכפוף למשמעת קואליציונית.

הפלרה וקונספירציה
בשנות החמישים והשישים חלק מהאוכלוסייה המתנגדת להפלרת מים, טען כי הפלרת המים היא מזימה שמתיימרת להיטיב עם הציבור ולדאוג לבריאותו, אך למעשה נועדה לפגוע בבריאות הציבור.

תיאוריות קונספירטיביות חזרו ועלו במשך השנים, והטענה הקונספירטיבית הרווחת כיום היא שהפלרת המים מטרתה להשתיק, להחליש, לגרום לציבור "להירדם בשמירה" ולא להתקומם נגד לממשל.

בעקבות ההתעוררות החברתית והאקולוגית בישראל בשנת 2012-2011 קמה התנגדות מחודשת להפלרת המים. עצומה נכתבה, הוקם אוהל מחאה מול הכנסת, הרשת הוצפה בסרטונים היוצאים נגד ההפלרה וקוראים לכלל האוכלוסייה להצטרף למאבק.

איך נפחית את כמות הפלואוריד והחומצה הפלואורו-סיליצית בגופנו?

כאמור, הפלואוריד מצוי במי הברז, אך גם בחלק מבקבוקי המים המינרליים. רוב מסנני המים אינם מסוגלים לסנן את הפלואוריד. משרד הבריאות ממליץ להשתמש במים ללא פלואוריד ומשחות שיניים ללא פלואוריד לתינוקות ולילדים עד גיל 3, וכי יש להיזהר משימוש במשחות עתירות פלואוריד אצל תינוקות וילדים, כיוון שהם עלולים לבלוע את המשחות. הפלואוריד מצוי גם בשטיפות הפה למיניהן.

אמנם ברוב משחות השיניים נמצאים פלואורידים, אך אפשר למצוא משחות שיניים טבעיות, נטולות פלואוריד, כגון משחת השיניים של חברת "הימלאיה" וחברת "עץ התה". לדברי חלק מרופאי השיניים, שימוש ממושך במשחת שיניים ללא פלואוריד אינו מגן מפני התפתחות מוקדי עששת. לחלופין, ישנן משחות שיניים של חברת "טבע" המכילות פלואוריד אורגני.

לקריאה נוספת:
אתר אינטרנט –   http://www.meshanim.com/haflara.htm
קבוצת פייסבוק – https://www.facebook.com/groups/haflara/
סרטוני יו טיוב –http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=IAkdjWlYiYw#!
http://www.youtube.com/watch?v=xPYYVXPW6cc&feature=relmfu
נגד ההפלרה:    http://www.youtube.com/watch?v=AXiibVeESso
בעד ההפלרה: http://www.youtube.com/watch?v=sYcHKMH_ejI&feature=relmfu

1 Comment

  1. Gerard
    6 באפריל 2012 @ 0:57

    תודה על החשיפה, והתחקיר.
    מרכז מידע נוסף אודות ההפלרה – עדיין בהקמה, אך בכל זאת כבר מחזיק מידע רלוונטי:
    http://activism.org.il/node/92

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן