הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) דנה היום (ד') בנושא מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים. הוועדה שמעה סקירה מאת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי,  בנושא מדיניות הממשלה ופעילות ועדת המנכ"לים שבראשותו.

בדיון השתתפו נציגי ענפי הבניין, החקלאות, הסיעוד, התיירות, התעשייה, הניקיון ועוד שהביעו את מצוקת המחסור בעובדים, גובה האגרות והשכר הגבוה שהם נאלצים לשלם לעובדים הזרים.

יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו אמר: "נושא העובדים הזרים, הוזנח לא מעט שנים ונצברו בו אתגרים רבים מאוד. החל מכמות העובדים, עלות ההעסקה, מקצועות ומשלחי היד, דמי תיווך בלתי חוקיים והתלות של מדינת ישראל הן ברשות הפלסטינית והן במדינות אחרות, דוגמת תאילנד בענף החקלאות".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שמכהן כיו"ר ועדת המנכ"לים לעניין העובדים הזרים אמר, "רוה"מ עם הרבה אומץ לקח כח מיניסטריאלי והעביר אותו לוועדת המנכ"לים, ועל אף זאת, כל ההחלטות שהתקבלו, התקבלו פה אחד". לדבריו, הוועדה קבעה מכסת עובדים זרים לכלל ענפי המשק, כך שזו לא תעלה על 3.3% מהיקף האוכלוסייה בישראל.

שלי מסר לוועדה נתוני העסקת עובדים זרים ואמר כי טרם מלחמת "חרבות ברזל" הועסקו בישראל כ-260 אלף עובדים פלסטינים , ירדנים וזרים אחרים. מהם, בענף הבניין הועסקו כ-110 אלף עובדים, ובענף החקלאות כ-39 אלף עובדים. עד כה הוועדה אישרה מכסות של 107,700 עובדים זרים בשמונה ענפים שונים. לענף החקלאות אושרו 70,000 עובדים, תעשייה – 13,200, תיירות – 6,800, מסחר ושירותים – 6,400, קבלני שיפוצים -5,000, תשתיות ותחבורה 5,000 –  סיעוד ובריאות –  3,000, מסעדות – 2,000, וסיעוד במוסדות רווחה – 1,800 עובדים.

המנכ"ל הוסיף ואמר כי בדיון הוועדה שייערך היום, הוועדה תדון בבקשה לעובדים זרים לרשות העתיקות ולמיזמי תשתית חיוניים.

לדברי שלי אומדן גביית אגרות בגין הבאת 165,597 עובדים זרים בשנת 2024 עומד על 1.16 מיליארד שקלים – גידול של כ-28% ביחס לשנה שעברה. לדבריו, לאגרה יש מטרה, ואם יהיה עודף, צריך להחזיר את העודף לאזרח. "משמעות האגרות על ענף הבניין היא תוספת עלות של ⁠25,000 שקלים למחיר דירה בממוצע, במשטר האגרות הנוכחי" אמר שלי.

יו"ר הוועדה רביבו התייחס לגובה האגרות ואמר כי גובה האגרות הופך את ההעסקה ללא כלכלי, ואף דורסני.

יו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם", אלכס פרידמן, אמר: "תחום הסיעוד שונה, מאחר ואנחנו לא מעסיקים, אלא תלויים בעובד בעל כורחנו. בעקבות המלחמה, משבר העובדים החמיר, והתחושה היא שנשארנו מאחור. אין לנו גוף מקצועי או משרד ממשלתי שדואג לצרכים שלנו. נוצר מצב שעקב ריבוי עובדים זרים בענפים שונים, העובדים לא רוצים לעבוד בתחום הסיעוד מאחר והם מעדיפים לעבוד בתעסוקה קלה ומכניסה יותר.

אייל סיסו, מנהל רשות הוכלוסין וההגירה, השיב לפרידמן ואמר: "אתם נמצאים במקום הכי רגיש, ולא בכדי אין מכסות לענף הסיעוד. אמש הודיעו לי כי 4,854 עובדים מסרילנקה מוכנים להגיע לעבוד בארץ. מאידך, הפיליפינים הוציאו אזהרת מסע לישראל, ולכן הם נמנעים להגיע".

ח"כ רביבו התייחס למשבר בענף הסיעוד ואמר כי כל עוד אין משרד ממשלתי מתכלל לתחום הסיעוד, לא נקבע שכר מקסימלי, אין אכיפה נשכנית, ופיקוח על כך שהעובדים עברו הכשרה אפקטיבית לעבוד בתחום הסיעוד, המצב לא ישתנה.

אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, אמר כי ועדת המנכ"לים תדון בגובה האגרות, ובשכר המינימום לעובדים הזרים.

מיכל וקסמן מנהלת אגף משאבי אנוש ועבודה בהתאחדות התעשיינים טענה כי שכרו של עובד זר בעבודות פשוטות, גבוה בכ-40% משכרו של העובד הישראלי שעובד לצידו.

אילן זגדון מפורום המסעדות שאל: "למה אני צריך לשלם פנסיה לעובד זר שלא יזדקן בארץ? זה משפיע על יוקר המחיה. שוטף כלים מרוויח מעל 20,000 שקל, זה הזוי!"