כמה מחשבות על חוות הדעת המייעצת שפרסם עכשיו בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. מדובר אכן, כפי שחלק מהפרשנים בוודאי יגידו, ברעידת אדמה. בית הדין קבע באופן מפורש שהנוכחות הישראלית בשטחים הכבושים (נוכחות הכוללת את ירושלים המזרחית, למי ששכח/ה) אינה חוקית וחלה על ישראל החובה המשפטית לסיימה. בכך שם בית הדין סוף לשקר הישראלי הגדול, המבקש ליהנות מכוחות של כובש, אבל לא להיות כפוף למגבלות שחלות על כובש.

ביה"ד גם קבע שישראל מבצעת העברות כפויות (פשע בינלאומי) של קהילות ויחידים פלסטינים, אינה מונעת ואינה מענישה אלימות מתנחלים, מפקיעה אדמות ציבוריות ומושיבה בהם מתנחלים, מבצעת סיפוח של ירושלים ואזור C של הגדה המערבית והכי חמור- מנהלת מערכת של הפרדה גזעית ויתכן שאפילו יצרנו אפרטהייד בשטחים הכבושים. וישראל צריכה לפצות על הכל. הכי רעידת אדמה שיש.

אבל חשוב להפנים את העובדה שכדרכן של רעידות אדמה במשפט הבינלאומי – זו רעידת אדמה בהילוך איטי. בניגוד לבית משפט מדינתי שברגע שהוא פוסק מישהו נכנס לכלא, או מישהו מעביר כסף, או מדיניות ממשלתית נעצרת בחריקת בלמים, חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק חודרת ומשפיעה על המציאות בזחילה ובהדרגתיות, כמו ענן שנע לאיטו ומחשיך את השמש. לכן מחר תהיה לכולם התחושה שבעצם לא השתנה כלום. אבל זו תהיה תחושה מטעה.

הדיון בהאג – שודר בכל הרשתות וביוטיוב

את ההשפעה של חוות-הדעת נרגיש דרך הסוכנים של המשפט הבינלאומי במדינות השונות ובארגוני הבינלאומיים – עורכי ועורכות הדין, היועצים והיועצות המשפטיים, שיתחילו מהשבוע הבא לייעץ ולהנחות את הגופים שהם יועציהם, ויתרגמו להם את הקביעות של בית הדין לאיסורים על פעולות שונות, ולחיובים לבצע פעולות אחרות, ביחס לישראל.

ולכן אנחנו צפויים בשבועות ובחודשים הקרובים למקרים רבים שבהם מדינות שונות ישקלו מחדש את אופי יחסיהן עם ישראל, היחסים המסחריים, הצבאיים הכלכליים והדיפלומטיים. לכאורה החובה שלהם היא להבחין בין ישראל בגבולות הקו הירוק והתנחלויות בשטחים, אבל כשישראל עצמה מוחקת את הקו הירוק – שינוי היחסים יכול לכלול גם את תל-אביב.

כוחו המיוחד של המשפט הוא שבהרבה מקרים הוא משמש כקלף ג'וקר שמדלג מעל הקשיים והאינטרסים הפוליטיים ומסוגל במקרים המתאימים לאפס אותם. במקרה שלנו הוא גם יסייע למנהיגים פוליטיים שמתקשים פוליטית לפעול באופן שלילי כלפי ישראל אך בסתר ליבם רוצים בזאת, עכשיו הם יכולים לומר – 'אין לי ברירה, זה עניין משפטי'