שורדת השבי מירב טל לרה״מ: ״החזרתם של כל 120 החטופים היא התקווה היחידה לחיים שאחרי״ ״היום 288 ימים מאז השבת השחורה בה נחטפתי מניר עוז למשך 53 ימים יחד עם בניו של בן זוגי יאיא – אור ויגיל יעקב. בן זוגי, יאיר יעקב, נרצח ונחטף וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.


בתוך החושך המפחיד שכיסה את הזמן שלי בעזה, שמעתי ברדיו את ההפגנות בכיכר החטופים, והקריאות שלכם כאן היו פשוט גלגל הצלה של אכפתיות ואהבה לאדם טובע בים של פחד ושנאה וזה הדבר הכי מחזק ומרגש שיכול להיות. הרגשתי שלעם ישראל אכפת ממני וזה נתן לי תקווה. אני מודה לכם שאתם תומכים במשפחות כל הזמן. האחדות בינינו היא כוח חזק מול האויב. אנחנו חייבים, פשוט חייבים להיות מאוחדים מעל לפוליטיקה ולהחזיר את כולם הביתה! אני רוצה לומר לכולם, במיוחד לראש הממשלה, שהחזרתם של כל 120 החטופים היא התקווה היחידה לחיים שאחרי. שום חיים אחרים לא יהיו במדינה, ושום ניצחון מוחלט לא יקרה עד שכל 120 החטופים יחזרו! החיים יחזרו לשיקום, והנרצחים והחללים יקבלו קבורה מכובדת בארצנו כמו שמגיע להם. אסור שזה יקרה אחרת! היום יותר מתמיד יש תקווה לראות את קצה האור עבור כל החטופים שנמקים. כבר יותר מ-9 חודשים הם נמצאים בגיהינום. כל יום בשבי הוא גיהנום, כל דקה היא אימה ואני חייבת להגיד את זה: האמירה: "אין לחץ, הם רק סובלים, לא מתים". זו אמירה מנותקת ועצובה אני רוצה לתאר לך, אדוני ראש הממשלה, איך נראית דקה בשבי של מחבלים: זה מעברים בין דירות כשאני מחופשת לערביה וקשורה בשקית ניילון על הראש עם דבק מסקיינטפ וקשה לנשום. זה לשבת בחדר חשוך כל היום בלי חשמל. בלי כלום. זה מחבל רוצח ואנס עם נשקים עומדים לידי. זה הרעידות בגוף כל הזמן כי אתה לא יודע מה יעשו איתך. זה הצורך הנורא להתחבר ולרכוש את האמון של אותם המחבלים שרצחו את כל מה שיקר לי. זה דקה אחרי דקה אחרי דקה שבה אני חוזרת על המילים שלחשתי לעצמי בשקט כל היום: "אני ברזל והם לא ישברו אותי"… אני ברזל והם לא ישברו אותי"… וזה גם הרגע שהפגישו ביני לבין יגיל – שהיה הכי קשה והכי משמעותי בעולם. אתה מבין, אדוני ראש הממשלה, דקה בשבי בעזה היא פשוט דקה שלא עוברת, ואני מבקשת ודורשת ממך לעשות הכל לפני שהזמן אוזל.
די!
אנחנו רוצים להשתקם. עד שאחרון החטופים לא יהיה בבית, לא נצליח להרים את הראש. תפסיקו את הסבל הנורא הזה, זה עינוי לא סבל. עסקה היא לפני טיסה, לפני פגרה, לפני ה-כ-ל! רוב העם איתנו ורוצה עסקה שתשיב את 120 האהובות ואהובים שלנו הביתה. זה ניצחון מוחלט!״

אבירם שאול, אחיו של אורון שאול ז״ל, במלאת עשור לנפילתו וחטיפתו של אחיו אורון שאול ז״ל במלחמת צוק איתן. ״היום בדיוק לפני עשר שנים אורון נחטף ע"י ארגון הטרור חמאס ומאז לא שב. מעבר לטקס מרגש ועוצמתי שהתקיים השבוע, בשקט בשקט הוא מייצג עשור של הפקרה והפקרות – עשור של התפרקות מערכי היסוד שלנו כחברה. מדי בוקר אני עובר על דרך שאול המלך, מסתכל בעצבות על השעון שרץ לו ומתאמץ לחבר לשעון עוד 3,652 ימים, 21 שעות ו 47 דקות. מה עוד אפשר לומר שלא אמרתי? שאלתי את עצמי בשבוע האחרון. נפגשתי עם כולם, שאלתי את כל השאלות, ושמעתי הבטחות מפה ועד הודעה חדשה – מכבסת מילים שעבדה שעות נוספות .24/7 אבל לפתע השבוע שמעתי את המילים שקיוויתי לשמוע כל-כך "בשלו התנאים לעסקה". ישבתי בטקס יום הזיכרון הממלכתי לחללי "צוק-איתן" ביום שלישי האחרון והייתי בטוח ששמעתי לא טוב, הסתכלתי על המסך בזמן ששר הביטחון נואם, שפשפתי את עיניי, אולי אני לא רואה טוב? אלו היו דבריו המדויקים של שר הביטחון במהלך נאומו כאשר ראש הממשלה יושב ממש מולו, לצד זה שהוא מדגיש את המחויבות להחזיר את אורון והדר גולדין. הרגשתי שכל המבטים הופנו אלי ברגע הזה, מאז השבעה באוקטובר, כולנו פה נמצאים במעין אוטוסטרדה שלא עוצרת לרגע, אנחנו על אוטומט, מכוונים משימה וכשעניין החטופים נמצא על סדר היום המרכזי כבר 9 חודשים אנחנו לפעמים נוטים שלא לשים לב לכל אמירה שנזרקת לאוויר, אבל זאת אמירה, כזאת שלא נשמעה בעשור האחרון ויש לה משמעות גדולה מאוד.
תראו, זה לא סוד שאני לפעמים מרגיש שלא בנוח לעמוד מול משפחות החטופים, אני לעיתים חש שאני המראה למה שמתחולל אצלם ממש ברגעים אלו, הסיוט הגדול ביותר שהם הכי מפחדים ממנו. אבל זו עובדה, ככל שאנחנו מתרחקים מ- 9 חודשים אנחנו מתקרבים ל- 10 שנים. עם יד על הלב, מישהו דמיין שאנחנו נציין 9 חודשים ללא אחינו ואחיותינו? גם אני לא דמיינתי שאציין עשור לחטיפתו של אורון.
אורון הוא סמל להפקרה, עשור שלם ששיאו השפל קיבל ביטוי בהפקרה של מאות אזרחים וחיילים – את זה אנחנו מתקנים ביחד. אמא שלי אמרה לי השבוע באחת השיחות שלנו "אם זה לא יקרה עכשיו זה כנראה לא יקרה לעולם ואני כנראה לא אזכה לראות את אורון" וזה צבט לי בלב כל-כך חזק כי אמא שלי היא הסמ ל לתקווה ואופטימיות. במשך עשור היא נאבקת במחלת הסרטן לצד המאבק האישי להחזיר את בנה הביתה, ופתאום כשהיא אמרה את זה התרסקתי לחתיכות. אני קורא לך ראש הממשלה, אל תיתן לרעשי הרקע להטעות אותך, אתה יודע בדיוק מה הדבר הנכון ביותר לעשות כעת. תחתום על עסקה שתשחרר את כל 120 החטופים ואת כל המשפחות מהסיוט המתמשך הזה – עשור שלם מתנקז לרגע אחד מכריע, תעשה את מה שלא עשית במשך 10 שנים. 120 משפחות וציבור רחב שתומך תמיכה מלאה בעסקה נושא את עיניו אליך, מחכה שתעשה את הדבר הנכון. אלו רגעי הכרעה משמעותיים ביותר, זאת הזדמנות פז שמי יודע אם תחזור בקרוב. אין הרבה רגעים כאלה, אני אומר לכם בכנות. ציבור יקר, אנחנו צריכים אתכם איתנו ברגעים אלו, אנחנו צריכים "לשרוף" את הרחובות – כולנו צריכים לצאת החוצה ולהצביע ברגלים "בעד עסקה" שתציל עשרות חטופים שנמצאים בחיים ותשיב את החללים לקבר ראוי בישראל. אחינו ואחיותינו בשבי מצפים שנעשה את זה למענם ואנחנו בטח לא אלה שנפקיר אותם בשבי. זה הזמן – עסקה עכשיו!״

נדב רודאיף, בנו של ליאור רודאיף שנפל ב07.10 ונחטף לעזה ואתמול חל יום הולדתו: ״אתמול ציינו לאבא יום הולדת 62 בקיבוץ – יום הולדת ראשון בלעדיו. אף אחד לא מכין אותך לאפשרות שביום בהיר אחד כל מה שיישאר זה געגוע. אבא, אני מתגעגע. אני גם כועס, כועס שאין לנו איפה להתאבל עליך. למה לעזאזל נראה למישהו הגיוני שאני צריך להתחנן כדי שיהיה לך קבר? למה לעזאזל אנחנו צריכים לשבת במרפסת ולהשקיף על חאן יונס ורפיח, המקום אליו נחטפת? אם הייתם שואלים את אבא מה הדבר האחרון שצריך לקרות, ברור לי שהוא היה אומר בלי היסוס שתמורת החזרתו לקבורה אף חייל לא צריך להיפצע או למות. נמאס לנו מה"הותר לפרסום". די!!! הדרך היחידה להחזיר את אבא שלנו היא בעסקה. עסקה מוסרית, ערכית ואנושית שתציל את החיים ותחזיר אותם לשיקום, ותשיב את כל החללים והנרצחים לקבורה ראויה באדמת הארץ עסקה שאסור להחמיץ וכל מה שנשאר זה לחתום עליה״.

יזהר ליפשיץ, בנם של שורדת השבי יוכבד ליפשיץ והחטוף עודד ליפשיץ: ״כ-20 חטופים שנחטפו חיים מתו במהלך 288 הימים בעזה. ובכל יום שעובר חטופים מתים, חולים ועוברים עינויים קשים. לזמן יש משמעות. החטופים הם הלב שלנו, הם של כולנו, כאבם, זעקתם, כאבנו. כל אזרח שיחשוב כאילו בנו, בתו, הוריו, הם החטופים בעזה וידמיין את הלילות של בני משפחות החטופים. לאחר 9 חודשים של לחימה עיקשת עם אבדות קשות ופצועים רבים, לצד הצלחות מבצעיות, אנו עומדים שוב לקראת אפשרות למציאת פתרון בגבולנו הדרומי ובאזור כולו, הכולל החזרת כל חטופינו הביתה. השבעה לאוקטובר אינו תקלה. זהו אירוע שחיבר בין כל תחלואי הפוליטיקה, הצבא, והחברה לאירוע קשה ואכזרי. אנו מחזקים את ממשלת ישראל וראש הממשלה, את צה"ל ומפקדיו, אשר עוסקים בהבאת העסקה ובלחימה. אל פחד, עם ישראל רוצה את החטופים ומוכן לשלם מחיר כואב. חטופים בבית זה כוח, אחדות, ערבות. זהו צורך אסטרטגי לבניה וקיום״.

תומאס ריצ׳רד ניידס, שגריר ארה״ב לשעבר: ״יש לי שלושה מסרים לראש הממשלה נתניהו לקראת נסיעתו לוושינגטון מחר: כאשר תעמוד בפני הקונגרס האמריקאי, אמור להם את הדברים הבאים – החזירו אותם הביתה. ספר להם שאתה תומך בתוכניתו של הנשיא ביידן להחזיר את החטופים עכשיו. אדוני ראש הממשלה, אמור להם שתעשה כל שביכולתך כדי להחזיר אותם הביתה עכשיו. תזכיר לחברי הקונגרס את מה שישראל עברה. תזכיר להם שישראל לעולם לא תהיה כשהייתה, וכן, אדוני ראש הממשלה, אנא אמור להם שהמאבק הוא נגד החמאס, לא נגד העם הפלסטיני. אדוני ראש הממשלה, ספר להם שיותר מ-130,000 אנשים עזבו את בתיהם בצפון וצריכים לחזור לבתיהם. כמו כן, ודא שהם יודעים ומבינים שחיזבאללה עדיין מהווה איום על מדינת ישראל. לבסוף, אדוני ראש הממשלה, אנא ספר להם עד כמה זה חשוב למדינה שלנו, למדינה שלך – למשפחות שיושבות כאן היום, לאימהות ולאבות, לאחיות ולאחים. אמור להם שהם חייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו״.

ליאור אשכנזי הנחה את העצרת, שמעון בוסקילה שר את ״יא מאמא״ ו״את המחר שלי״.
