במדינת ישראל רשומים כ-6,500 ילדים, בטווח הגילאים 8-18, שמתחנכים ב-130 פנימיות רווחה ברחבי הארץ. מדובר בילדים ונערים במצבי סיכון גבוהים שמתמודדים עם קשיים רבים ברמה הרגשית, התנהגותית, החברתית והלימודית. על פי נתוני משרד הרווחה, 50% מהצעירים האלו מופנים לפנימיות בצו בית משפט, לאחר שהוחלט כי אינם יכולים לגדול בבתי הוריהם, ו-30% הם חסרי עורף משפחתי. חוק חינוך חובה מחייב את המדינה לספק לכל ילד מסגרת בית ספרית ראויה. על הנייר, ילדי הפנימיות צריכים להיקלט בבתי ספר סמוכים לפנימייה בה הם חיים, על פי רוב בכיתות החינוך המיוחד. אלא שבאופן מעשי, בכל שנה עשרות ילדי פנימיות נותרים ללא שום מסגרת לימודית. על פי הנתונים של משרד הרווחה, כ-50 ילדים סיימו את שנת הלימודים החולפת בלי לשהות יום אחד בבית ספר. במקרים רבים, הרשות המקומית לא מאפשרת לילדי הפנימיות להיקלט בבתי הספר בתחומה. לפני כשבועיים התקיים דיון חירום בוועדת החינוך של הכנסת שעסק בבעיית השיבוץ של ילדי פנימיות הרווחה. לפי תחזית שגורמי מקצוע הציגו בדיון המדובר, כ-100 ילדי פנימיות ייוותרו ללא מסגרת לימודית בשנת הלימודים הקרובה. זאת, בין היתר, על רקע השלכות המלחמה שצפויה להביא עימה גידול באוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון. בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון סעיף 15 – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ ביתית) של חה"כ משה טור-פז (יש עתיד), המשמש גם כיו"ר השדולה למען כפרי הנוער והפנימיות. הצעת החוק מרחיבה את הזכות לרישום או קבלה למוסד חינוך גם לפנימיות רווחה ומשפחות אומנה. מטרת ההצעה היא למנוע את המציאות הקיימת בה הילדים שהוצאו מביתם מוצאים את עצמם ללא מסגרת חינוכית למשך תקופה ארוכה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "ילדים המוצאים מבתי הוריהם בשל הצורך להבטיח להם מסגרת מוגנת, שוהים במסגרות חוץ-ביתיות כגון פנימיות או מסגרות לינה אחרות.

בין האתגרים העומדים בפניהם, נוסף הצורך למצוא מוסד חינוכי חדש עבורם, שכן תלמידים המושמים במסגרת חוץ-ביתית לומדים בד"כ ברשות מקומית שאיננה מקום מגוריהם המקורי. בשל כך מתעוררים קשיים בשיבוצם במוסד חינוכי במקום מגוריהם החדש ולעתים חולף זמן עד שנמצא להם מוסד חינוכי מתאים". יוזם הצעת החוק חה"כ טור-פז: "הילדים האלה הם לא סתם סטטיסטיקה. ילד, בן חמש או בן חמש עשרה, במצב לא יציב, עובר ממקום למקום. אלו יכולים להיות הילדים של הנרצחים במלחמה הזו, שאיבדו בפתאומיות את שני הוריהם ועכשיו הם תלויים בחסדי זרים, המדינה ובירוקרטיה נוקשה. החוק הזה הוא לא חוק שלי, הוא חוק של אותם ילדים התלויים בחסדי הבריות. ילדים שנשארו שבועות בבית וקיוו שהפקיד בעירייה יחון אותם – לא עוד. אמשיך להיות לפה עבור כל אותם ילדים שאין להם מבוגר שידבר עבורם". אבי אלבאז, מנכ"ל 'הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה', שנאבק לפתרון בעיית השיבוץ של חניכי הפנימיות יחד עם 'העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה', בירך על אישור ההצעה בטרומית: "הצעת החוק מתקנת עוול גדול, וכולי תקווה שהיא גם תיושם בהקדם, כדי שאף ילד לא יישאר בלי מסגרת חינוכית. ילדי פנימיות הרווחה זכאים למסגרת לימודית ראויה, מקצועית ומותאמת, כפי שניתנת לכל ילד אחר במדינת ישראל. אפליית הילדים הללו, שיותר מכולם זקוקים למסגרת טובה, יציבה ותומכת, מבישה, מקוממת וחייבת לחלוף מן העולם. האם מישהו מאיתנו היה מסכים לכך שילדו לא ילמד בבית הספר ברשות המקומית שבה הוא מתגורר למשך יום? שבוע? חודש? אני משוכנע שהתשובה לכך ברורה, ובאופן מיידי היה נמצא הפתרון. ילדי הפנימיות הם הילדים של כולנו. כידוע, חוזקה של השרשרת נקבע על-פי החולייה החלשה שבה. כולנו חייבים לוודא כי הם מקבלים את המגיע והראוי להם. זו חובתנו המוסרית, החברתית והאנושית".