דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

המציאות המטורפת שבה אנו חיים מולידה יצירות אמנות חדשות. בתוך ים העצב והכעס יוצרים מרגישים צורך לבטא את כאבם. כל הדיבורים על "הצורך בפרספקטיבה" כדי לכתוב על אסון נורא כמו זה שהתרחש ב-7 באוקטובר, אולי נכונים. אבל אם יוצר מרגיש צורך להגיב עכשיו, למה לפסול זאת מראש?

"ברבור שחור" היא יצירה כזו. קברט סאטירי על המצב, על אסון 7 באוקטובר ועל השבר הגדול שבו אנו חיים. בני הזוג אורי וידיסלבסקי ונעמה שפירא הם היוצרים. קברט אמור להצחיק. אני לא צחקתי, לכל היותר חייכתי פה ושם. קשה לצחוק מול מופע, שמנסה לשקף את המציאות הכואבת בלי להשתמש בכלים סאטיריים אמיתיים.

למה המופע נקרא "ברבור שחור"? מדובר במושג מהכלכלה, שמדבר על אירוע לא צפוי, שקשה לחזות אותו, אבל הוא מפתיע ומגיע תמיד ברגע הכי לא צפוי (ע"ע 7 באוקטובר).

המופע של תיאטרון דימונה מורכב ממערכונים, שירים, קטעים שאמורים להיות חתרניים וגם פרסומות, שמבטאות את הציניות של המפרסמים, שמנצלים היטב את המצב. את כל הקטעים מלווה מוזיקה עוצמתית.

באחד המונולוגים המרגשים ניצולת שואה מספרת כיצד ראתה את חבריה נרצחים בשעה שחטפו אותה על אופנוע לעזה. היא מתעקשת לומר – כן, מדובר בשואה שניה. אולי ראינו את המונולוג הזה באחת הכתבות על המלחמה, אבל הביצוע של עדי זינגר מעניק למונולוג ממד נוסף, כואב עד דמעות. בקטע אחר, מקומם במיוחד, אנו חוזים באטימותה של המדינה מול זעקותיו הנואשות של אחד ממנהיגי הניצולים, שמנסה לגייס כסף עבור הקהילה שלו.

באחד השירים מסופר על איש של כלום, שמסתובב כאן כבר שנים רבות, מבטיח הרבה אבל לא עושה דבר. רק כלום. השם המפורש נתניהו לא מוזכר, אבל כולם בקהל מבינים למי הכוונה. אפשר היה לחדד את השיר הזה יותר ולא "לנחמד" אותו. הרי מדובר באחראי הראשי לאסון ולא רק באיזה איש כלום.

אלה שלושת הקטעים החזקים במופע, שנע בין צחוק לדמע, בין תקווה לייאוש, אבל רובו נחמד מדי, לא שנון מספיק ובעיקר לא נותן אגרוף בבטן כפי שסאטירה מסוג זה צריכה להיות. יוצרי "ברבור שחור" לא הלכו עד הסוף.

אפשר היה לצפות ליותר יצירתיות בבימוי, אבל ההצגה הזו חיה ונושמת והיא תקבל עדכונים במהלך הזמן ואולי גם תתחיל לבעוט. אנחנו הרי בעיצומו של השבר. המשחק אינו אחד ברמתו, אבל מגיע בהחלט קרדיט לשחקנים, שלא נחים לרגע ומצליחים להציב מראה נוקבת מול הקהל: חנית כהן מוריוסף, צח מלול, עדי זינגר, יעל סביר פרימר ורמי שוורץ.

בסך הכל "ברבור שחור" הוא ניסיון מעניין של תיאטרון דימונה להתמודד עם המציאות הכואבת, שנראית גדולה עליו. כמו שהיא גדולה על כולנו.