פרשת החיסולים: מה עדיף? נקמה וראייה טקטית קצרת מועד או איפוק וראייה אסטרטגית רחבה תוך כדי בחינת עלות מול תועלת, חסרונות מול יתרונות. אני ידוע כמשבית שמחות. גם כשעבדתי כאנליסט בגופים המגישים ניירות עמדה לקובעי מדיניות, ביטאתי לרוב "דעת מיעוט" וניסיון לחשוב מחוץ לקופסה.  בדרך כלל זה עלה לי בניסיונות השתקה או לא להיות פופולרי בקרב המפקדים שלי. היה אחד שונה, אל"מ חנן אלון, ראש המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון שהיה מכליל את החשיבה שלי בנייר העמדה שהיה תוצר ללא שמות מחבריו,  ואף מאפשר חשיבה לעומתית.
*אני מודאג.
*חזרנו לרהב והשחצנות שלנו ביחס לעוצם כוחנו הצבאי, ולהתפעל מן התחכום במבצע החיסול – רק כי לעניות דעתי- המנהיגות שלנו חושבת שזה יחזיר לנו את הגאווה הלאומית שנפגעה כה קשה באוקטובר 23. ויעורר את הליבידו הלאומי ואולי ישכיח מאיתנו את מחדליהם שלהם במלאת 301 ימים לטבח הנורא ההוא, וההתעלמות הבוטה מגורל החטופים.
*ואני שואל את עצמי ואותכם. האם לאורך ההיסטוריה שלנו של 76 שנות עצמאות, פעולות התגמול / חיסולים הואילו או הזיקו?
*אנו כל כך מבושמים מעצמנו על היד הארוכה והמודיעין המדויק שלנו. שאנו לא יושבים לחשוב.חזרנו להיות מונעים על ידי הורמון הטוטסטורון ולא להפעיל את התאים האפורים, לעשות ניתוח הגיוני קר ולהסיק מסקנות מן העבר, כולל לקחים שהפיקו במקומות אחרים בעולם.
*פעולות תגמול ( שמא יש לומר פעולות גמול?) היו מרכיב בסיסי של פעילות צה"ל בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, שבמהלכן נערכו עשרות פעולות תגמול. המובילים של מדיניות פעולות התגמול היו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והרמטכ"ל דאז, משה דיין. ביסוד מדיניות זו הייתה גישה של "יד חזקה" כלפי הערבים, תוך הבהרה שכל פעולת חבלה או לחימה תזכה לעונש הולם, משום שדם יהודי אינו הפקר. מאחורי פעולות אלו עמדה אסטרטגיה של פגיעה באויב, להרתיע ולגרום לו להפסיק את פעולות האיבה שלו. פעולות התגמול התבצעו כתגובה על פעולות הטרור של המסתננים. *בן גוריון סבר שפעולת תגמול מהווה "עשיית צדק" וסבר שהיכולת לבצע זאת היא שמגדירה ריבונות מדינתית: ”.. מדינה שחסרה לה היכולת להוציא לפעול צדק ענישתי – בין נגד פורעים פנימיים, בין נגד פורעים חיצוניים – לא תיחשב מדינה ריבונית". *למעשה עד אמצע המאה העשרים, פעולות ענישה צבאיות בתגובה לתוקפנות נחשבו לזכות של מדינה ריבונית ואף לחלק מהמשפט העולמי. *פייסבוק הוא לא המקום לדיון רציני שמקומו בפרסומי הInss או באגפי המודיעין של זרועות המודיעין או במכוני מחקר אקדמי אחרים.

אז אסכם ואומר רק שאני מודאג כי אני חש איך ידו הארוכה והתחמנית של הפוליטיקאי משחקת לנו בראש, מנסה לעשות לנו הנדסה תודעתית . תנו לי לשאול אתכם האם פעולות התגמול מנעו את מלחמת שש הימים, יום הכיפורים, מלחמת ההתשה, ומלחמות לבנון הראשונה והשנייה? לא בטוח. נכון?, האם חיסול עימאד מורנייה רמטכ"ל החיזבאללה דאז, גרם להתמוטטות והחלשת חיזבאללה? האם חיסול מזכ"ל חיזבאללה מוסאווי לא העלה מישהו הרבה יותר מתוחכם במקומו-  נסראללה? האם חיסולו של קאסם סולימאני האיראני מפקד כח "אל קודס" של משמרות המהפכה מנע את הקמת החזון שלו לעטוף את ישראל ב" קשת שיעית מזרחית?", התשובה גבירותי ורבותי  היא שלילי מוחלט.
צריך להבין כי מולנו עומדים היום כל כוחות הפרוקסי האיראניים חיזבאללה של בלבנון, חיזבאללה של  עיראק, שכירי חרב איראניים צ'צ'נים/ אפגנים/ ואחרים בעומק רמת הגולן, תמיכה מאסיבית בחמאס בעזה ( היחידים שהם סונים ולא שיעים),  וכמובן הח'ותים בתימן. הבנתם את הנקודה?
חשבו – האם חיסול המדענים האיראניים שעוסקים בנשק גרעיני כולל ד"ר מוחסיין פאחריזאדה ראש פרוייקט " אמאד" של איראן, עצר את הסרקאזות? ואת בניית הכורים האטומיים? האם העובדה שהנשיא האמריקאני טראמפ, ביטל את הסכם הגרעין בגלל לחץ ישראלי , האם זה עזר?,  האם היום הם לא הרבה יותר קרובים היום מאי פעם לנשק גרעיני? הם לא עושים זאת  רק מחשש של תקיפה אמריקנית? (אני בטוח שיש ביניכם כאלה שיגידו "אנחנו נראה להם", ושוכחים להסתכל במפה, או פשוט לקרוא את הנתונים הדמוגרפיים של מעצמה אזורית עם רזרבות נפט וגז מן הגדולים בעולם). אני לא מנסה להפחיד איש/ה. אני מנסה להוריד את עצמנו מן הרהב והשחצנות שמילא את מוחנו פוליטיקאי מגלומן ורברבן מסוים שמתנהג כאילו הוא נשיא מעצמה ולא ראש ממשלה של מדינה פעוטה בגודל של עיר בינונית בסין/ הודו. זה שעל פי הדיווחים בתקשורת, מכין לעצמו לרעייתו ובנו הבטלן את הבונקר האטומי שבנתה המדינה לצורכי ניהול מלחמה בעת הצורך. אבל אנו חייבים להתנהג בצניעות והגיון. אין לי תשובה חד- חד משמעית לשאלה שהנחתי לפתחכם בתחילה הפוסט המתארך הזה. האם חיסול בין לאדן חיסל את אל קאעידה? אם נהרוג את ראש הנחש מעזה יחיא סינוואר, תתחסל תנועת החמאס והם יהפכו לאוהבי ישראל? אני לא מכחיש. גם לנקמה יש מקום בנפש האנושית. זה מקנה לנו בירוק ש"הנבל" שבגד בנו קיבל מנה אחת אפיים. אבל כמו בפרשת גירושין כואבת, זה לא יעזור. אתה תמשיך לראות/ להיות בקשר עם גרושתך כל החיים כי יש לכם ילדים/ נכדים משותפים. אנו חייבים לזכור ולהפנים כי הפלסטינים לא הולכים לשום מקום לא בעזה ולא ביו"ש. הריגת מנהיגיהם נותן לנו סיפוק רגעי, אבל לאורך זמן, לא זו הדרך.
איך אמרו הרומאים QVO VADIS (מונח שמשמעותו "לאן אתה הולך?". הביטוי לקוח מספר הבשורה על-פי יוחנן שבברית החדשה (יוחנן יג' 36).
ולכן אני שואל כיום – אדון נתניהו, QVO VADIS?