אורלי פורטל, בוחנת ביצירתה החדשה "אל אטלאל" את הדינמיקה המורכבת שבין הגוף המודרני למסורת. היצירה משלבת בתוכה תנועות המחברות בין הישן לחדש, כאשר הדגש הוא על הקשרים שבין הגוף, האדמה והמרחב.

ב"אל אטלאל", פורטל מצליחה להביא לידי ביטוי את הדיאלוג העמוק בין המסורת לחדשנות, תוך שימוש במוזיקה ותלבושות שמשתלבות בצורה אורגנית עם התנועה. השילוב הזה יוצר חוויה אמנותית עשירה, שמחברת את הצופים לשורשים התרבותיים והאתניים של המחול. היא בוחרת להלביש את הגברים בחצאיות ואת הנשים במכנסיים ובכך הופכת את המסורת לחדשנית.

התאורה האפלולית תורמת לאווירה המיסטית והאינטימית של המחול, ומאפשרת לצופים להתמקד בתנועות הצלליות, שמסמלות את המתח המתמיד בין החושך לקרני האור הבודדות. האפקט הזה מחזק את התחושות שהיצירה מעוררת ומדגיש את הכאב העמוק שבה.

פורטל משתמשת בשני סגנונות המאפיינים את המחול המזרחי. היא משלבת בקטעי מחול תנועות ריקודי הבטן של חזה וסיבובי אגן ולעומתם, דבוקות רקדנים בסגנון הדבקה המזרח תיכונית, המתאפיינות בצעדים אנרגטיים ומהירים, עם  תנועות רגליים מדויקות. הדבקה מדגישה את הכוח והתיאום הקבוצתי, ומשקפת את הקשר לקהילה ולמסורת.

פורטל בחרה ביצירה האייקונית "אל אטלאל", אחת המפורסמות ביותר במוזיקה הערבית, אשר נחשבת לאחת מהקלאסיקות הגדולות של השירה הערבית. מדובר בשיר שנכתב על ידי המשורר הערבי איברהים נאגי, והולחן על ידי המלחין המצרי ריאד א-סונבטי. השיר בוצע על ידי הזמרת האגדית אום כולתום  בשנת 1965, והוא היה להצלחה גדולה בעולם הערבי.

השיר "אל אתלאל" מתאפיין במילים מרגשות ונוגעות ללב שמתארות געגועים, אהבה נכזבת, ותשוקה. פורטל בוחרת לתרגם את השיר לעברית ולשלב אותו בתוך הטקסט בערבית: "תן לי את חירותי, שחרר את ידיי / אני נתתי (הכול) לא השארתי מאומה/ אוי לי מכבלך שהגיר דם מפרקי ידיי / למה שאשאירו? וכי מה נותר לי בך?", כך הם שרים ורוקדים.

"היצירה צומחת מתוך הריסות. גופים עטופים בתכריך חיים, ידיהם כבולות, רוקעים ברגליים, מכים על בית החזה ודורשים חירות. זהו מחול קינה על אובדן חיים ואמונה. הרקדנים בקולם ובגופם נאנחים ומבקשים את איחוי הכאב הגדול של שני העמים.

שתי שפות נארגות האחת בשנייה, מצלולן מתמזג לקריאה משותפת ונחשף חיבורן המקורי והקדום. המוזיקה, השפה והקול נמהלים אל תוך המחול עד לכדי ״טאראב״ – התעלות אקסטטית. מקצבים דיסהרמוניים מתחככים ביופי הנשגב ביצירת המופת ״אל אטלאל״. השיר על מות האהבה בין גבר לאשה הופך לסיפור על עולם שנחרב, על מערכת יחסים בין אדם למקום, לאדמה, לעַם" מסבירה פורטל.

זוהי יצירה עוצמתית ודרמטית, שאינה משאירה אוויר לנשימה. היא מעוררת התפעמות משני מימדי היצירה, באופן שווה. מצד אחד, השיר של אום כולתום הדרמטי העוסק באהבה ובחורבן ובמקביל עבודות גוף וקול של הלהקה. היצירה כל כך אקטואלית לצערנו, עת אנו חווים חורבן ומנסים לקבל את חיינו ובתינו חזרה ולאהוב שוב.

כוריאוגרפיה: אורלי פורטל
רקדנים: אורלי פורטל, ארתור אסטמן, מיה תמיר, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, דניאל קוסטה
מוסיקה: אל אטלאל, ביצוע – אום כולתום, לחן – ריאד אל סונבאטי, מילים – אבראהים נאג׳י
מוסיקה מקורית: אורי אלבוחר
שירה וקולות: אורלי פורטל, ארתור אסטמן, מאיה תמיר, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, דניאל קוסטה
תרגום מילות השיר לעברית: לטיף ברטוב
עיצוב תאורה: נדב ברנע
עיצוב תלבושות: רוסלו שמריה