בשבעה באוקטובר, כשקולות אזעקת "צבע אדום" החלו להישמע, וקבוצות הוואטסאפ לא הפסיקו להתריע, טל מצליח הסתתרה בממ"ד ביתה המשמש גם כסטודיו שלה. בעודה שומעת את המתרחש בחוץ, היא מצאה עצמה נצורה במשך כמעט 20 שעות עד שחולצה על ידי יחידת שלדג למקום מבטחים.
אירועים מבעיתים אלו עומדים בבסיס הסדרה שהתפתחה בחודשים שבאו בעקבות אירועי אותו היום, בעת ששהתה מצליח בבית משפחת רום בכפר האורנים ובהמשך ביישוב הקהילתי מתן במזרח השרון (שאף הוא ממוקם "על הגדר", אל מול הכפר הפלסטיני חָבְּלֶה), שם מתגוררת משפחת אחיה. מתוך תחושת התלישות ובהיותה במצב נפשי קשה, היא החליטה לחזור לצייר. כורח הנסיבות והיעדר החומרים הקבועים שנהגה להשתמש בהם- צבעי שמן ולוחות עץ לבוד – הובילו אותה לרכוש בחנות יצירה מקומית בדים וצבעי אקריליק זמינים, ולצייר באופן יוצא דופן על בדים קטני ממדים. כך החלה פורטת בסגנונה הצבעוני והמוכר, זה העולה על גדותיו מאימת הריק, ובאמצעות עולם דימויים סימבולי ואישי את אשר ראו עיניה והרגיש ליבה.
מצליח זוכת פרס רפפורט לאמנית בכירה לשנת 2009, בוגרת בית הספר הגבוה לציור "קלישר" בתל אביב. ציוריה מאופיינים בשפע דימויים, דמויות וסמלים, משולבי משפטים המיצרים יצירה ורגשית מורכבת.
אוצר: עמית שמאע
מוזיאון תל אביב לאמנות