32 שנות מאסר ועשרה חודשים, נגזרו היום (ראשון) על דקל ששונקר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. שלושת השופטים אב בית הדין – נתן זלוצ'ובר, השופט דניאל בן טולילה וטל לחיאני שהם, גזרו על הנאשם דקל את המאסר בפועל והפעילו בנוסף עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים שהושת על עליו במסגרת תיקו הקודם, כך שבסך הכל יהיה עליו לרצות 32 שנים ו-10 חודשים מאסר בפועל.
עונש זה נגזר על ששונקר לאחר שהורשע בשורה של עבירות מין קשות, בכללן עבירות אינוס, מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה, הפצת מחלה וניסיון להפצת מחלה שביצע כלפי 6 מתלוננות שונות, ביניהן מתלוננת קטינה כבת 13. הוא גם חויב לפצות כל אחת מן המתלוננות פיצוי בסך 45 אלף ₪, ובסך הכל 275 אלף ₪.

בקביעת עונש המאסר קיבל בית המשפט את עמדת המאשימה (המדינה) במלואה. במסגרת גזר הדין קבע בית המשפט כי ששונקר פגע פגיעה קשה בערכים החברתיים המוגנים. חומרה יתרה מצא בית המשפט בכך שבחירת הקורבנות על ידיו, לא הייתה אקראית ונעשתה מתוך הבנה כי מדובר בקורבנות מוחלשים המצויים בשולי החברה. חלקן של המתלוננות מונמכות קוגניטיבית, חלקן סבלו מפגיעות מיניות קודמות ומרביתן סבלו ממצוקה כלכלית קשה.
במסגרת גזר הדין, בית המשפט ציין כי "הנאשם כ"זיקית", ניצל את מצוקת קורבנותיו, הציג עצמו כבעל יכולות, אמצעים, קשרים, והכשרות שונות בהתאם לסיטואציה ובלבד שיהיה בכך כדי  ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהן ובתוך כך לפגוע בהן. הנאשם עושה בחלק מהמקרים שימוש בשם נעוריו (לדבריו) "נתנאל", ובחלק האחר בשם "דקל", לעיתים במקביל, על מנת לטשטש זהותו או לבסס יחסי אמון עם המתלוננת. הפסאדה של פילנתרופ שכל כולו כוונות טובות לסייע לשם שמיים גרמה לכך שהמתלוננות שלא הכירו את הנאשם בטחו בו, התקרבו אליו ואפשרו לו את אותה "שעת כושר" לתקוף אותן מינית. בחלק מן המקרים המניפולציות נמשכונ גם לאחר שפגע במי מקורבנותיו ובאמצעותן ניסה להניא אותן מלהגיש תלונה במשטרה או ליצור לעצמו מבעוד מועד "הגנה" מפני טענה של אינוס".
לקריאת גזר הדין לחצו כאן
עוד פורט בגזר הדין: "העובדה כי הנאשם חטא בעבירות קשות ורבות פרק זמן קצר ביותר לאחר שחרורו ממאסר ממושך מעידה כאלף עדים כי הלה לא הפנים דבר; כי נשקפת ממנו מסוכנות גדולה כלפי הציבור וכי משך שהייתו מאחורי סורג ובריח, הנו ביחס ישיר למשך הזמן שהציבור יהיה מוגן מפני ידו הרעה". ביחס לעבירה של הפצת מחלה נכתב בין היתר: "מיותר לציין כי הנאשם לא טרח לציין דבר מחלתו למי מקורבנותיו, לא היה במעקב רציף, לא קיבל אישור לקיום יחסי מין לא מוגנים. בחלק מהמקרים קביעתנו הפוזיטיבית היא כי גם לא עטה קונדום. כחלק מתמונת הנזק, לקחנו בחשבון גם את הבהלה והבעתה שאחזו בקורבנות לאחר שנודע להן שהנאשם חולה איידס עד אשר עברו בדיקה ששללה כי נדבקו על ידו".

בדצמבר 2021 הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד ששונקר, היום בן 34, בגין אונס, מעשה העלול להפיץ מחלה וכן עבירות נוספות של מעשים מגונים וקבלת דבר במרמה. כתב האישום כלל שבעה אישומים ביחס לשבע מתלוננות שונות, המייחס לו לגבי שש מהן עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה ואונס.   על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין מורן גז והדס עמר, בין השנים 2021-2013, הכיר ששונקר את המתלוננות, אחת מהן הייתה נערה בת 13 בשנת 2013, וחלקן בעלות צרכים מיוחדים. הוא הכיר את הקורבנות שלו בדרכים שונות, בין היתר דרך הרשתות החברתיות, מכרים משותפים ובדרכים נוספות. בחלק מהמקרים, נהג ששונקר לאתר נשים שנזקקו לעזרה, להציג מצג שווא לפיו בכוונתו לעזור להן כלכלית, רגשית ולטפל בהן. הוא התחזה בין היתר למתמחה במשפטים העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, למטפל רגשי ולמדריך קרב מגע. לאחר שהכיר את הנשים ורכש את אמונן, נהג בשיטתיות ובאופן סדרתי, לקבוע להיפגש עמן, ואז וביצע בהן עבירות מין חמורות. בחלק מהמקרים השתמש בכוח, ובחלק מהמקרים תוך שהן מתחננות שיחדל ממעשיו, והודפות אותו מעליהן, אך ללא הועיל. מכתב האישום עלה, כי ששונקר שהינו נשא של נגיף ה-HIV, לא עדכן את הקורבנות כי הוא נשא של הנגיף, ואף לא השתמש באמצעי מניעה תוך כדי ביצוע המעשים.