לא פשוט. איך מסכמים שנה שלא הסתיימה? שעדיין מעבר לגדר,  נמקים 101 ישראלים חטופים?
איך מסכמים שנה שבה ממשלה שכשלה בהפקרת הפריפריה בעוטף עזה, לא נטלה אחריות, לא מבינה את הצורך בניקוז דחוף של המוגלה שפשטה בגוף המדינה בתחומים רבים?
איך מסכמים שנה שבה רוב בני חברי הממשלה בכלל לא משרתים בצבא, ושני בני ראש הממשלה חיים בחו"ל מאובטחים על חשבון הציבור בניגוד מוחלט לכל דוגמא מן העבר בה בני המנהיגים היו עצמם בקדמת הלוחמים כדוגמא אישית?
איך מסכמים שנת מלחמה הנמצאת רק בעיצומו של מהלך צבאי בצפון מול החיזבאללה, מהלך שהסתבך למלחמה חזיתית מול מעצמה אזורית כאירן?
איך נסכם שנה בה מוביל אותנו ראש הממשלה לעימות צבאי עם פוטנציאל להסתבכות אזורית ואפילו עולמית?
האם ניגרר לפינות שיצאו מפרופורציה בגלל שיקולים פוליטיים בזויים שאינם שיקולים רציונליים המכירים בכך שאנו מדינה קטנה שאין לה לא את משאבי כח האדם המיומן למלחמה ארוכה ולא את הגב הכלכלי לתת לזה כיסוי?
איך אפשר לסכם כאשר אנחנו עדיין באמצע תהליכים חברתיים- כלכליים הנמצאים באמצע ונחתכים באופן מלאכותי על ידי המספר 365 יום ( שנה)?
מה תהיה דמותנו כמדינה שנבנתה פה על ערכי מגילת העצמאות כאשר חברי הממשלה הנוכחית והרכבה רחוקים ת"ק פרסה מן הערכים החילוניים- דמוקרטיים- ליברלים  של חצי עם היוצא כל מוצאי שבת לרחובות?

אין ספק שעברנו שנה מאד מטלטלת שהתחילה בניסיון נואל לבצע פה מהפיכה משטרית שבכלל לא היתה נושא לדיון במערכת הבחירות.   האם נמשיך בהידרדרות הכלכלית שלנו ונצוף כמו קליפת אגוז הצפה באוקיינוס גועש ללא מנהיגות כלכלית אמתית, מובלים על ידי  פוליטיקאי שאין בו אמון אלקטוראלי מצד אנשיו.
האם נמשיך להפקיר את עתידנו וביטחוננו בידי איש, בריין מורשע שמייצג את השוליים הדילטנטים- המשיחיים של התנחלויות. איש כבד פה שמאמין יותר מחד גיסא  בחוכמת הרחוב של ה"גרנמייזר" ומאידך גיסא מזלזל בניתוחים כלכליים ואקדמיים הנעשים על ידי אנשי המקצוע באגף התקציבים של משרדו?
איך מסכמים פה שנה שבה השתלטו עלינו נציגי התנחלויות והיאחזויות לא חוקיות, שולי המיעוט ונוער הגבעות שקיבלו את המושכות לעגלת חיינו, פתאום אבטחת נער שוליים שהפך להיות ח"כ סוכות בצומת חווארה ביו"ש  יותר חשובה מאבטחת תצפיתניות במוצב נחל עוז?
תגידו שאני קטנוני. מול המלחמה. מול האבדן של 1500 אנשים צעירים ויפים אבל אני רוצה להתמקד במשהו שהכי מדאיג אותי. אחד הדברים הבולטים ביותר בשנה זאת, היא השתלטות של תרבות השקר על חיינו תוך בלבול הציבור על ידי תרבות השקר – הפייק.  עד שאנחנו מתווכחים מהו זה פייק ומהי האמת?
לא, זו לא עוד כתבת רק לא ביבי רל"ב. מדובר בהצלחה של הממשלה הנוכחית שכל מעשיה נועדו היתה לבלבל עם שלם. לסכסך בין חלקיו, להסית נגד כל האליטות שפעם התגאינו בפועלם שהביא את המדינה בכמה עשורים בלבד לרמה של מדינה מפותחת, ולנסות לעשות מהפכה משטרית. הפילוסופית הגרמנייה יהודייה חנה ארנדט , שחוותה את איימי השואה ונמלטה בעור שיניה מגרמניה הנאצית לארה"ב, כתבה:  "השקר הבלתי פוסק הזה לא נועד לגרום לאנשים להאמין לשקר, אלא להבטיח שאף אחד כבר לא מאמין לשום דבר. עם שכבר לא יכול להבחין בין אמת לשקר לא יכול להבחין בין טוב לרע. ועם כזה, שלול כוח לחשוב ולשפוט, הוא, בלי לדעת ולרצותו, נתון לחלוטין לשלטון השקר. עם כזה אנשים אפשר לעשות מה שהוא רוצה" חנה ארנדט היא הפילוסופית שטבעה אצ המונח "הבאנאליות של הרוע" כאשר סיקרה את משפט אייכמן .ולכן היא יודעת על מה היא מדברת.
בקונטקסט הזה, לי אישית קרה דבר שהדהים אותי. אני מנהל כמה אתרים בפייסבוק (כמו: "יידישע פוילישע מענטשן" עם למעלה מעשרת אלפים עוקבים,  ואחרים), ויום אחד מודיעים לי מהנהלת פייסבוק שהם קיבלו עלי הרבה תלונות שאני מסית לרצח ראש הממשלה, שאני כותב נגד השלטון ומפלג בכתבי שנאה נגד חרדים ולכן ויש החלטה : אני מסולק באחת מפייסבוק בעוון הפרת אמנת " Meta". תגידו שאני פאראנואיד עם תסביך רדיפה – ( לא שזה לא נכון….)-  אחד שמאמין באיזושהי קונספירציה של גופים חשאיים  שמפיצים מסרים ממוקדים, בנק מטרות שמתעדכן לפי הצורך. אם זה מדליק אצלכם נורות אזהרה על תיאוריה מפוקפקת ששמעתם עליה כבר, אתם לא טועים. בתקופתו של הנשיא דונאלד טראמפ הוא ואנשיו הפיצו תיאוריות קונספירציה נגד ה"דיפ  סטייט" והQ-anonyme.
בדומה לתיאוריית השקר המבלבלת של חנה ארנדט, יש במצודת זאב, מרכז מפלגת השלטון קומה סודית שבה יושבת "מחלקת הטריקים והשטיקים" של המנגנון המקיף את צ'אושסקו הישראלי מתוך מטרה לתת לו רוח גבית תומכת בכל הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת בהן הוא שולט. ולתת לגיטימציה למהפיכה המשטרית שהם מבצעים בפועל.
בארה"ב של טראמפ, במקרה של QAnon, כפי שראינו בזמנו עם הפשיטה של גופי שוליים אמריקניים מוטרפים על גבעת הקפיטול, הפעולה הדרסטית והמוטרפת אמורה הייתה להביא את המשטר האמריקני לסף קריסה – זוכרים?
אם אתם מתפלאים שמכל מה שיש להגיד על ה"יאהרצייט לטבח אוקטובר 23", אני מתמקד דווקא בזה, וזאת משום שרובנו לא מודעים שעובדים עלינו כל הזמן ומציפים את מוחנו במסרים של הנדסת תודעה בהיקף שמעולם לא היה כמוהו בעבר.
אין אחד בממשלה הזאת שיושב על הפקת לקחים לעתיד תוך תיחקרו שגיאות העבר תוך כדי הסתכלות באומץ על ה" קונספט" , תדלוק החמאס במיליוני דולרים, ומדיניות רופסת מול חיזבאללה. במקום מה שהיה צריך לעשות כולל נטילת אחריות והתפטרות קולקטיבית, הם ממשיכים למשוך אותנו באף.
אני מתריע – יושב ב"מצודת זאב" צוות מיומן שמבין היטב את המדיום ויש לרשותו ככל הנראה צבא של עשרות אלפי גולשים שמכורים ללייקים ומוכנים להפיץ הלאה כל מסר, כל  מסר נבזי ומרושע ככל שיהיה. בצוות מועלה דף מסרים יומי שלאחר שנכתב, מקבל את אישור הבוס ומופץ כדף חובה להחדרה לתודעת הקהל. אני בהכשרתי קצין מודיעין במגמת מחקר, ולכן אני אוהב לחדור מאחורי קווי האוייב באופן אנונימי או מתחפש, ולראות מה כותב הצד השני עלי. אומר ועשיתי.
מבט אל תוך הקרביים של מערך התעמולה האדיר והממומן במיליונים רבים שנועד לתכלית אחת: לשרת את שלטון נתניהו ולתקוף ללא מעצורים את כל מי שנתפש כאיום עליו – מערך מפלצתי שמאיים על כולנו.
אני לא יודע אם יצא לכם אי פעם להציץ באתר שכזה. אבל שיהיה לכם ברור! אני מבין שרק  בגללל עבודת המטה הסודי הזה, ואך ורק בגללם בתוספת הערוצים המסחריים הבוגדים (פראוודה הישראלי, מכירים?)  נפתחה המלחמה! אני טוען שהם עם דם על הידיים ולא יעזור להם עכשיו! חלאות" – וכך כתבה משתמשת בשם מיכל בקבוצת הווטסאפ "פורום 71023", תגובה שפורסמה כתגובה לסרטון שעלה בקבוצה, סרטון בו  נראה פעיל עמותת הלוחמים "אחים לנשק", אייל נווה, לצד הכיתוב "בוגדים לנשק". באותה התכתבות שנערכה באמצע דצמבר, כ־70 יום אחרי אסון 7 באוקטובר, חזרו חברי הקבוצה לעסוק שוב בתיאוריה שנפוצה ביניהם בתחילת המלחמה על "בגידה מבפנים" שהובילה כביכול למתקפה. זהו אחד המסרים הבולטים שמתחזק מחנה התומכים בראש הממשלה בנימין נתניהו, במקביל לנרטיב אחר ומשלים שבו מתמקד עתה יאיר נתניהו, ושלפיו הרמטכ"ל, הרצי לוי, תכנן הפיכה צבאית. פעם שטות כמו זו של נתניהו הבן ז הייתה מעלה חיוך. היום: אותי זה לא מצחיק.
עייפתם ממני? גם אני עייפתי כל הזמן מלהתלונן. אבל זה בדיוק המצב הנפשי שרוצים להביא אותנו. הם, ראש הממשלה, רעייתו, בנו וחבר לוקקי פנכתו רוצים שתתעייפו, תתייאשו ותרימו ידיים. הם חושבים בקול: תפקידו לנו את השטח ואנחנו, ברית נערי הגבעות של בן גביר כבר ננהל לכם פה את המדינה.  – זו בדיוק הסיבה שאסור לנו להתעייף או להתייאש. מי שמפחיד אותי אלה לא אויבינו אלא האספסוף הנבער שבשם אלוהים צבאות ישיתו עלינו אסון נורא של מלחמת אזרחים בין ממלכת תל אביב ( ישראל)  וממלכת השטחים ( יהודה).

לסיכום: עבדכם הנאמן כבר בשליש האחרון של חייו. סופר דרמות ריגול ישראליות שזכו להצלחה כרבי מכר בחו"ל ( חפשו אותי בויקיפדיה), כותב לכם מדם ליבי: הוודאות היחידה  היא שגמרנו אומר שלא לאבד את התקווה. כשאתם רואים את החיות של המגזר האזרחי החי והתוסס בארץ מול חוסר המשילות של הממשלה, אנחנו כולנו עומדים נפעמים מול נפלאות המיטב הישראלי שהוא, הוא חומת המגן שלנו מול השנאה, הטירוף, המשיחיות והפחד לפתח לעולם. אנחנו כולנו, כל האזרחים השפויים, מצדיעים לכל המשרתים, האמיצים, מרחיקי הראות המקימים במעשה את ישראל משברה. לא ניתן לשנאה לכרסם במרקם החברתי שלנו כעש – מעשי ידיהם של גמדי הממשלה הזאת הם לדיראון עולם. למרות הקושי, עלינו למשול בכעסים ובדכדוך, לשמור גבוה מעל לאויבינו את אמות המוסר היהודיות שאפינו אותנו תמיד. להפוך אותם לכח. לא להיות כפותים להישגי הרגע ולא להצטמצם בתוך חווייתנו. לא להתרגל לשיגעון של המיעוט השולט בנו ולא לעד.
שנה לטבח אוקטובר 23, ואני קורא לשאוף לנורמליות. ילדים בבתי הספר הורים בעבודה, יזמים בתעשייה או במעבדות המחקר,  וחקלאים בשדות.
כן, למרות רגשות הנקם שמלבה הממשלה על מנת להסיח את דעתנו מן העיקר, עלינו וחובתנו היא להמשיך לדבר גם על השלום בתקווה ולהפנים כי ניגזר עלינו לחיות יחד בחבל זה של העולם.
אנחנו חייבים לחפש את שיתופי פעולה, הסכמי שלום וכלכלה ערבויות הדדיות.
תרשו לצטט לפניכם את  דבריו של דוד מידן, איש. מוסד מנוסה וחכם: "עלינו לחזור לזוטות חיינו.לחיות כהלכה ולמות כראוי. כמאמר המשורר. חינוך, ליבה, מצוינות, ערבות הדדית. חשובים מכל תפילה. ישראל צמאה לאור והוא בוא יבוא.
ולכם הקוראים אומר שנה טובה. שנה ומשעממת שבה רק נדון ונתלונן או נשמח בענייני מזג האוויר….הלוואי.