כאשר מתמודדים עם האתגרים של מהגרים לא חוקיים במקומות שונים בעולם, הסטטיסטיקה גוברת – ומראה רק כמה הגיעו ליעדם הסופי, ולא כמה נספו בניסיון זה. אבל כדי להמחיש סיפורים אלה מנקודת מבט אינדיבידואלית, יש להפוך אירוע בודד למשכנע, מרגש ומעורר אמפתיה.

בסרט "קפיטאנו",  שני בני נוער סנגלים, סיידו (סיידו סאר) ו-מוסה (מוסטפה פול) – תושבי דקאר, חולמים להגר לאירופה בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. הם אוהבים מוזיקה, ומפתחים תשוקה לנושא ברחובות הצבעוניים של ביתם. הבמאי האיטלקי מתאו גארונה, המוכר בזכות יצירות מעוררות קרביים, כמו "גומורה" ו-"דוגמן", מביא את המסע הארוך בין חלום למציאות מנקודת המבט הייחודית של הצעירים הללו.

הסרט נפתח בהצגת חיי היומיום של משפחותיהם של סיידו ומוסה באפריקה, כשהן טובלות בעוני, אך מלאות באהבת יקיריהם. עם זאת, עד מהרה התמימות מפנה את מקומה למציאות הבלתי ניתנת להכלה של המושג מהגר, ומאלצת את השניים להתבגר בטרם עת ולהתמודד עם אתגרים האופייניים למבוגרים. המסע האפי של הנערים הללו, בניגוד לרצונות משפחותיהם, לוקח אותם דרך מדבר סהרה הבוגדני, עובר דרך אינספור בקרות גבולות, חוויה טראומטית בכלא בצפון אפריקה והמסע המסוכן על פני הים התיכון, שבו כל כך הרבה איבדו את חיים. הדבר המזעזע ביותר באודיסיאה הזו, הוא הבעת פניהם של הצעירים, כשהם חווים אכזריות אנושית, הרסנית אפילו יותר מזו שנכפתה על ידי הטבע עצמו.

הסרט, שנכתב על ידי גארונה, יחד עם מאסימו גאודיזו, מאסימו צ'קריני ו-אנדראה טגליאפרי, כולל שילוב של ז'אנרים הנעים בין הרפתקאות, דרמה וסרט מסע. הסרט מתרחש בסנגל, מרוקו ובים התיכון על גבול איטליה, ומשתמש בראיונות עם מהגרים אמיתיים ושחקנים לא מקצועיים כדי ליצור סיפור מרתק וייחודי על תהליך ההגירה, שונה מהמוסכמות של הקולנוע לגביו.

הצילום יוצא דופן, לוכד את היופי של הסביבה האפריקנית והאיטלקית, ומשלב אפקטי ריאליזם קסומים המוסיפים רובד נוסף לדרמה הריאליסטית. הסרט זכה בפרסי הבימוי והמשחק המובילים בפסטיבל ונציה, ואף ייצג את איטליה לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר.

קפיטאנו | Io Capitano – עכשיו בבתי הקולנוע.