Skip to content

"הורים יקרים" בתיאטרון החאן: בצרפתית זה נשמע יותר טוב

יש בהצגה כמה מצבים משעשעים, אנרגיה טובה וקצב מהיר, אבל בגדול מדובר בקומדיה אידיוטית, לא חכמה, לא מתוחכמת, לא מקורית ונטולת הפתעות בעלות משמעות
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

 

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

במהלך ההצגה ובעיקר לקראת סיומה, חיכיתי לפואנטה. ומי לא באה? הפואנטה. בעצם היא כן הגיעה, אבל בקטנה.

איפה הפואנטה? צילום: יעל אילן

"הורים יקרים" היא קומדיה משפחתית חביבה על יחסי הורים וילדים ועל מקומו של הכסף ביחסים אלה. ברקע: החינוך לערכים שקיבלו הילדים. אתם מריחים קונפליקט בין ערכים לכסף? ואיפה נכנסת כאן האהבה כפי שכתוב בתוכניה? יש בכלל אהבה?

יש בהצגה כמה מצבים משעשעים, אבל בגדול מדובר בקומדיה אידיוטית, לא חכמה, לא מתוחכמת, לא מקורית ונטולת הפתעות בעלות משמעות. גם הבימוי של ארז שפריר נטול הפתעות או יצירתיות יוצאת דופן.

על הבמה יש אנרגיה טובה, הקצב מהיר, השחקנים נהנים וההצגה קצרה – שעה ורבע. המחזאים מנואל פטרון וארמֵל פטרון באו עם כוונות טובות, אבל הסיפור שלהם בקושי מחזיק מים, ההומור לא מבריק וחסר עומק. נכון, בסוף יש מוסר השכל. אולי זו הפונטה. אולי הטקסט הזה מתאים למיני דרמה בטלוויזיה. ואולי בצרפתית זה נשמע יותר טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן