Skip to content

"צ'ילבות" בקאמרי: שונאות, סיפור אהבה

הצגה לא מבריקה, אבל המשחק הטוב מציל אותה מכישלון. מרים זוהר בת ה-93 ומיה לנדסמן מצליחות ליצור ביניהן מפגש משעשע ונוגע ללב, שמתחיל עם פיצוץ גדול ומסתיים באהבה גדולה
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

 

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

מצב הרוח הלאומי נע בין שמחה לעצב – והתיאטרון מציע לנו בימים אלה את שביל הבריחה: קומדיות.

קומדיה עצובה על החיים. זוהר ולנדסמן. צילום: משה ציטיאת

"צ'ילבות", שכתב עומר קרן וביים גלעד קמחי, היא קומדיה עצובה על החיים. אבל לפני הכל מחיאות כפיים למרים זוהר, שבגיל 93 מגלמת תפקיד ראשי והיא עושה זאת פשוט נפלא.

המחזה מפגיש שתי שחקניות יריבות: האחת צעירה ובועטת והשניה מבוגרת וממורמרת. המפגש יוצר סיטואציות משעשעות ולפעמים גם נוגעות ללב.

השחקנית הוותיקה היא כמובן מרים זוהר. אבל אני מקווה שהיא לא תיעלב אם אומר שכוכבת ההצגה היא מיה לנדסמן, שמגלמת את השחקנית הצעירה.

לנדסמן היא שחקנית אמיצה. למה אמיצה? כי אינה מתביישת לחשוף את גזרתה השמנמנה על הבמה – והיא עושה זאת בחן רב. שפת הגוף שלה משדרת ביטחון עצמי ותשוקה לחיים.

שתיהן נשים חזקות שיוצאות למסע, שמתחיל עם פיצוץ גדול ומסתיים באהבה ענקית. מה שמחבר אותן: צורך עז להיות על הבמה ולזכות באהבת הקהל. באהבה שלכם.

ראיתי כבר הצגות טובות יותר, עם סיפור חזק יותר ובימוי פחות מבולגן, אבל המשחק הטוב מציל את ההצגה מכישלון. אם בא לכם לצחוק קצת ואולי גם להזיל דמעה, אתם מוזמנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן