עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התחדשה הבוקר (שני) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כחודש לאחר שהופסקה נוכח הניתוח שעבר להסרת הערמונית וההתאוששות שלו מההליך הרפואי. העדות התחדשה לאחר ששופטי ההרכב דחו את בקשת סנגורי ראש הממשלה לקיים דיון אחד בשבוע ולא שלושה כמו גם לקצרה. גם היום נמסרת העדות באולם המאובטח בתל אביב ולא בבית המשפט בירושלים בשל נסיבות ביטחוניות לכאורה. לפני תחילת העדות, השר ניר ברקת הגיע לתמוך ברה"מ נתניהו, ניצל את המעמד ותקף את בחירתו של עמית לנשיא בית המשפט העליון: "בושה שהשופטים בוחרים את עצמם", וכינה את הבחירה בעמית: "מחטף". נתניהו נשפט על פרשה הידועה כ "משפט נתניהו", "משפט נתניהו־אלוביץ'־מוזס", או "משפט המו"לים". המשפט נפתח ב־24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו עומדים לדין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, המו"ל ובעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, איש העסקים שאול אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ'. נתניהו עומד לדין בכל שלוש פרשות, המכונות "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", בסעיפי אישום הכוללים עבירה אחת של שוחד ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, שביצע לכאורה בעת שכיהן בתפקידו. אלוביץ' ורעייתו עומדים לדין בתיק 4000 באשמת מתן שוחד ושיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה. מוזס עומד לדין בתיק 2000 באשמת ניסיון למתן שוחד. משנת 2020 דחה נתניהו את מועדי הדיון וכל פעם מסיבה אחרת, כולל הבקשה לדיון באולם מאובטח שהווה את הסיבה להעתקת בית הדין לתל אביב לקומה מאובטחת ששמשה במיוחד למשפטי עבריינים מסוכנים כמו יצחק אברג'יל. בשלב זה טרם מסתיימת חקירת סניגורו הפלילי עמית חדד, ונתניהו מעיד מול בית המשפט.

נתניהו: רפורמות שעשיתי פגעו באינטרסים של בעלי כלי התקשורת

לשאלת הסניגור נתניהו הכחיש את הטענה שביקש להיטיב עם בעלים של כלי תקשורת כדי לזכות בסיקור אוהד: "התקשורת החזקה ביותר זה ערוץ 2 ואחד הבעלים היה יצחק תשובה, שהיה ממחזיקי המניות הגדולים במאגרי הגז. קיבלתי שם החלטה שלא היתה פשוטה, לקחנו נתח גדול מאוד של הרווחים והעברנו ממר תשובה וחבריו למדינה, זו פגיעה גדולה מאוד ועשיתי את זה. דוגמה שנייה זה מוזי ורטהיים, שהיה מהבעלים של בנק מזרחי, ורפורמת הבנקים פגעה בהם. הוא היה ידיד קרוב, זה לא שינה כלום. רפורמה שלישית היא נגד הריכוזיות. זה פגע בדנקנר (נוחי) שהיה בעלי מעריב, זה פגע באלוביץ' שהיה בעלי וואלה. בלי קשר לאינטרס כזה או אחר, אני שואל מה משרת את אזרחי ישראל".  נתניהו התייחס לקשרים בין פוליטיקאים ואנשי תקשורת וטען: "זה לא יכול להיות אחרת. במשטר דיקטטורי אין יחסי גומלין, אתה מכתיב להם, כמו שבן גוריון היה מכתיב את הכותרות לקול ישראל". התובעת יהודית תירוש העירה כי "זו הערכה", ונתניהו הגיב: "אני לא צריך לשבת ליד בן גוריון כדי לברר שבן גוריון היה מתערב בכתיבה ובעריכה". פרידמן-פלדמן הבהירה: "מר נתניהו, העדות צריכה להיות מידיעה אישית". ראש הממשלה אמר: "אם כך, אני מפנה את השאלה אליהם (לחוקרים). מה בדקתם?" חדד הוסיף: "אם תוכל להשלים את התשובה. בן גוריון זה חשוב, במסגרת תיק כזה צריך לבדוק את ההתנהלות מההתחלה ועד היום". לאחר מכן קיבל נתניהו מעטפה, ולאחר שפתח אותה ביקש הפסקה בדיון ונענה. לשאלת חדד תיאר את נתניהו את יחסיו עם בעלים ועורכים של כלי תקשורת בתקופת כהונתו הראשונה כראש הממשלה (1999-1996). "בקדנציה הראשונה לא השתחררתי מהנאיביות, האמנתי שאני יכול לפנות למר מוזס או לעורכים הראשיים, הייתי מקיים איתם מגע במטרה לנסות להשפיע עליהם. הייתי פונה גם לשוקן, למעריב ולרפיק חלבי (מרשות השידור). פניתי אליהם הרבה יותר משדיברתי עם אלוביץ' (שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בוואלה). בהדרגה הבנתי שהפניות האלו חסרות ערך".

נתניהו: על מה אני יושב פה?

בשלב זה ניצל ראש הממשלה את מעמדו והרים קולו במונולוג בו תקף את השופטים: על מה אני יושב פה?",ונשא מונולוג ארוך: "אני פה שמונה שנים. לקחו מדינה וטרללו אותה על האתר השולי הזה וואלה. כולם יודעים שזה מגוחך. אתר משועבד. מה זו היענות חריגה? אם נשווה לראשי ממשלה, אם זה רבין ואם זה אחרים, איזו היענות הם מקבלים לעומת ההיענות המופלאה שמקבלים אצלי. רבין מדבר על אוסלו, נושאי ליבה שקשורים לביטחון, ובוואלה דובר או (זאב) רובינשטיין מדבר על הפריזורה של אשתי, שגם זה לא נענה. על מה העמידו אותי לדין? על מה אני יושב פה? על ההבלים האלה. מהו הסרגל שבגינו משגעים מדינה שלמה וזרקו אותנו לחמש מערכות בחירות? 'שרה בלונדינית מתמיד'". לבקשת הסנגור תיאר נתניהו את היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת בראשית דרכו הפוליטית: "היה קשר ישיר והדוק בין פוליטיקאים וראשי ממשלה לבעלים והעורכים הראשיים של אמצעי התקשורת, זה היה ידוע וקיים וזו היתה נורמה. אז אמצעי התקשורת הדומיננטיים היו עיתון ידיעות אחרונות, הערוץ הראשון ועיתון 'הארץ'. היתה השתלטות של תפיסה אחת על אמצעי התקשורת המובילים, השתעבדות לכיוון אחד. דיברתם על אתר משועבד, הם כולם השתעבדו טוטאלית לאוסלו ומנעו דיון אמיתי בנושא". בהקשר זה טען כי ליצחק רבין היה "קשר הדוק עם ידיעות אחרונות ובמיוחד עם 'הארץ'". חדד החל להקרין סרטון שבו תיאר מיקי רוזנטל, לשעבר בכיר בידיעות אחרונות, את היחסים בין רבין לבין העיתון, ולאחר שהשופטים נזפו בו הפנה לנתניהו שאלה בנושא. ראש הממשלה אמר כי ידוע לו שרבין פנה לבכירים בידיעות אחרונות ובערוץ 2, והוסיף: "הפניות האלו היו מאוד דורשניות, מאוד חדות, מאוד ברורות". נתניהו פנה לבית המשפט והתייחס למצבו הרפואי: "עברתי ניתוח לפני פחות מחודש, ותהליך החלמה רגיל מגיע לשישה שבועות. במקרה שלי ההחלמה לא נעשתה בדיוק לפי הרצון של הרופאים. נגררתי בעל כורחי לכנסת, שעות אחרי שיצאתי מהניתוח, ואחר כך נסחפתי בשיטפון של צרכים שקשורים גם בשחרור החטופים וגם בדברים אחרים שאני לא יכול להיכנס אליהם. אני בתהליך החלמה, אבל עדיין לא החלמתי. על כן ביקשתי התחשבות במצב הרפואי שבו אני נתון ובמצב שלי כראש הממשלה. זה לא ספין, אלה דברים שנוגעים בדיני נפשות וגם בביטחון הלאומי שלנו". ראשת הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, אמרה לנתניהו: "אם צריך הפסקות, תגידו לנו ונעשה הפסקות". הוא לא הסביר את הזמן שהקדיש למפגשיו המתוקשרים עם משפחות חטופים וסרטי התעמולה שהפיק ובהם שידר: אני חזק, אני מר ביטחון. ולא את נסיעתו המתוקשרת לארצות הברית על מנת לפגוש את הנשיא הנבחיר, דונלד טראמפ.
קודם להיום, בקש נתני לקיים השבוע דיון אחד בלבד במקום שלושה, בטענה שעליו להימנע מעמידה או מישיבה ממושכת. בקשתו נדחתה, אך יום הדיון קוצר מעט ויסתיים ב-14:00. השר ניר ברקת בא לבית המשפט כדי לתמוך בנתניהו ועזב כעבור זמן קצר. בכלל ערוצי התקשורת הקדישו זמן שידור חלקי למשפטו למעט ערו. הבית שך נתניהו – ערוץ 14, שהרבה לעסוק בדיון ולא מיעט בדברי לגלוג בניסיון להגחכת המשפט ובניסיון להציג את נתניהו כדריפוס של שנות האלפיים.

תיקי נתניהו – תיקי האלפים

אלו התיקים בהם מואשם ראש הממשלה – בתיק 1000, המכונה "תיק המתנות", על פי כתב האישום, קיבל נתניהו טובות הנאה מאיש העסקים הישראלי ארנון מילצ'ן, בין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016, ומאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר (שהוצג לנתניהו באמצעות מילצ'ן) בשנים 2014–2016. בכך, על פי טענת הפרקליטות, נתניהו ביצע עבירה של מרמה והפרת אמונים. עד מדינה בתיק זה הוא ראש הסגל לשעבר של נתניהו, ארי הרו. על פי כתב האישום קיבל נתניהו טובות הנאה בהיקף מצטבר של 690,000 ש"ח, שעיקרן היה שמפניות וסיגרים, ובתמורה פעל, בשנים 2013–2014 מול גורמים אמריקאיים על מנת להשיג למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית ומול שר האוצר יאיר לפיד בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, שממנו נהנה מילצ'ן. כמו כן מואשם נתניהו בכך שבשנת 2015 פעל מול שלמה פילבר (עד מדינה), מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו של נתניהו, לסייע למילצ'ן בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה שבחן מילצ'ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית (סעיף 31 לכתב האישום). תיק 2000, התיק המכונה גם "תיק נתניהו–מוזס", מבוסס על הקלטות של שיחות בין השניים שנמצאו בטלפון סלולרי של ארי הרו במהלך חקירה של פרשה אחרת. הרו הוא עד מדינה גם בתיק זה. על פי החשד, מוזס הציע לנתניהו שוחד, בדמות הטיית הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לטובתו של נתניהו, בתמורה לקידום חוק שיגביל את תפוצת העיתון "ישראל היום", יריבו הכלכלי העיקרי של מוזס. עוד נטען כי בהמשך העלה נתניהו אפשרות שיגביל את הפצת העיתון ללא חקיקה, באמצעות קשריו עם המוציא לאור של העיתון, שלדון אדלסון. העסקאות האמורות לא יצאו לפועל. עם זאת, על פי החשדות, מוזס פעל למימוש חלקי של הצעתו, על ידי הצנעת ידיעה שלילית על שרה נתניהו והבלטת ידיעה שלילית על נפתלי בנט, יריבו של נתניהו. מוזס עומד לדין באשמת ניסיון למתן שוחד, ונתניהו עומד לדין באשמת מרמה והפרת אמונים. תיק 4000 – התיק מכונה גם "תיק בזק–וואלה". טענת הפרקליטות בנוגע לתיק זה היא כי בין דצמבר 2012 לינואר 2017 נוצרו בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ' יחסי "תן וקח", שבמסגרתם עזר נתניהו לאלוביץ' באופן רגולטורי ביחס למספר חברות שמחזיק אלוביץ'. כתוצאה מכך, על פי טענת הפרקליטות, אלוביץ' צבר רווחים בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל. בתמורה, השפיעו אלוביץ' ואשתו (איריס אלוביץ') על אופן הסיקור של נתניהו באתר "וואלה!" שבשליטתו של אלוביץ', כשהטענה היא שהשוחד שנתניהו קיבל הוא סיקור אוהד באתר זה. ניר חפץ, ראש הסגל של נתניהו, ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, חתמו על הסכמי עד מדינה בפרשה זו. נתניהו מואשם בתיק זה בשתי עבירות: האחת היא של לקיחת שוחד והשנייה היא מרמה והפרת אמונים. בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נאשמים בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.