דברים קשים של משפחות החטופים היום בפני וועדת חוץ וביטחון.

יחי יהוד, אביה של שורדת השבי ארבל יהוד, הקריא מסר מארבל בוועדת חוץ וביטחון: ״למדתי תוך חודש את השפה הערבית ושמעתי את מי שהחזיק בי מביעים שמחה על הפילוג בעם בשאלת שחרורם של בני הערובה. חשבתי שהם מפעלים עליי טרור פסיכולוגי כאשר הנושא של בני ערובה הפכו לנושא פוליטי. לא האמנתי עד חזרתי לארץ ונחשפתי למציאות הקשה הזו.

החזקתי 482 ימים מבלי שראיתי או שמעתי אף ישראלי, מאז שהופרדתי מאריאל בן זוגי 3 שעות אחרי שנחטפתי ועד שפגשתי את גדי (מוזס). אתם יכולים לתאר לעצמכם מקצת מהזוועות שעברתי בתקופת השבי שראיתם כולכם את יום שחרורי. למרות זאת חזרתי ממוקדת מטרה להציל את אריאל אהובי, דוד אחיו ויתר בני הערובה במסגרת המאבק לשחרורם ובמקביל לתהליך השיקום הארוך הצפוי לי. כבר בערב יום שחרורי בשיבא אמרתי לאבא: "אבא אל תרפה. אני צריכה את אריאל כדי להשתקם". ואבא ענה לי: "לא חשבתי אחרת." ומכם אני דורשת, כמו אבא שלי, אל תחשבו אחרת. תחזירו את כולם במהלך אחד – את החיים ואת המתים, ואל תפחידו את העם בשאלת המחיר, אלא תפחידו את עצמכם ואולי זה מה שיגרום לכם לשמור על אזרחי המדינה טוב יותר בעתיד״.

שלי שם טוב, אמו של עומר שם טוב, הבוקר בוועדת החוץ והביטחון: "התמונה הראשונה, כשראיתי את אלי שרעבי יוצא, מיד החזירה אותי 80 שנה אחורה. שואה זה משהו שאנחנו מכירים לא מתוך ארצנו, כשלא הייתה לנו ארץ משלנו. שם הרעיבו אותנו, טבחו בנו. איך זה יכול להיות שבשנת 2025 אנשים, אזרחים מוחזקים בתנאים תת אנושיים?

42 מיליון שניות של מה שהם סיפרו, אלה ששבו עכשיו, על מה שהאחים שלנו, הילדים שלנו עוברים שם. מוחזקים בשלשלאות, מורעבים. אנחנו לא בשואה, שאז אפשר היה להגיד "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו"…

אתה וכל שאר השרים צריכים לתת לראש הממשלה את הגב ולהגיד לו "תמשיך! תמשיך! כי מדינת ישראל כשהיא רוצה היא מוכיחה, היא מוכיחה שעד לאיראן, לאיזה חדר היא מגיעה. אז תחזירו אותם הביתה. את עומר שלי שבעזרת השם בעזרת השם אמן שבשבת הזו הוא ייצא, ואם לא, אני רואה את האור בקצה המנהרה. אבל יש כאלה שאין להם אור בקצה המנהרה, ולכן צריך להמשיך מבלי להפסיק. להמשיך עד הסוף כי אין להם זמן."

קובי כלפון, אביו של שגב כלפון, בוועדת החוץ והביטחון: "אתה רואה את אלי שרעבי, אתה רואה את אור, הדברים פשוט מחזירים אותך 80 שנה אחורה ואתה אומר לעצמך "רגע, הבן שלי נמצא שם". הם נפלו על הראש? אני צריך לשכנע אישים אמריקאיים?… ועדיין להיות נחמד? באו חיבקו אותי והיו איתי. היום זה מעשים. במיידית.

רק לחשוב על אלה שנשארים שם בפנים, שלב אחד, שלב שתיים, שלב שלוש. אנשים פה איבדו שפיות? יש מקום לשלבים? תראי את המראה! שגב בשלב הבא, אתם השתגעתם? צריך פה שלבים? צריך לכנס את כל האנשים ולהיכנס לדיון חירום ושיביאו את החטופים במיידית!"