האמן הבינלאומי פרופ' בלו סימיון פיינרו זכה בפרס ישראל לשנת 2025 בתחום העיצוב והאמנות הבינתחומית. שר החינוך, יואב קיש, הודיע על זכייתו וציין את תרומתו המשמעותית של פיינרו לעולם האמנות. ועדת הפרס ציינה כי פיינרו הוא אחד מהאמנים הבולטים בארץ, העוסק במטען הרוחני היהודי ובכוחם של הסמל והאות בתרבות היהודית המיסטית. עוד ציינה הועדה כי "פיינרו עוסק בשאלת תפקידו של האמן בחברה, ומקדיש חלק ניכר מזמנו ליוזמות שעיקרן עשייה אמנותית חוץ-ממסדית, מתוך אמונה כי במאה ה-21 על האמן לצאת מד' אמות הסטודיו – להיות מעורב בחברה ולפעול למען שינוי המציאות באמצעות אמנות החותרת לתיקון ולריפוי".

בלו סימיון פיינרו הוא אמן ישראלי רב-תחומי, הפועל במגוון מדיומים, בהם פיסול, מיצב, וידאו ומיצגים. יצירתו של פיינרו עוסקת בנושאים מגוונים, כגון זהות, זיכרון, היסטוריה, פוליטיקה וחברה.

תחילת דרכו

פיינרו נולד ברומניה בשנת 1959. הוא למד אמנות באוניברסיטת חיפה, שם החל לגבש את סגנונו הייחודי. את התואר השני קיבל באוניברסיטת שיקגו. בעבודותיו המוקדמות, ניתן היה לזהות השפעות של אמנות מודרנית ומינימליסטית, אך עם הזמן, פיינרו פיתח שפה אמנותית עצמאית, המאופיינת בשימוש בחומרים לא שגרתיים, ובחיבור בין טקסט לתמונה.

עבודותיו הבולטות:

"הכנסת כלה" (1991): מיצב גדול ממדים, המורכב משמלת כלה התלויה בתוך מקרר ישן. העבודה עוסקת במתח בין מסורת למודרניות, ובמעמד האישה בחברה הישראלית.

על היצירה מסביר פיינרו "ביום הזכרון הבינלאומי לשואה וכדור שני לשואה משתף אתכם ביצירה שלי "הכנסת כלה" שיצרתי ב-1992. היצירה שבה שמלת ילדה בתוך מקרר "אמקור 10" ישן ואדמת ירושלים מאוחסנת במגירה, עוסקת בנושאים של זיכרון, אבדן וזמן. המקרר, כמרחב אחסון, מקפיא את הזיכרון ומכיל בתוכו את משמעויות השואה. וולטר בנימין טוען שזמן הוא ריקוד בין ההווה לעבר, ושעלינו לראות את ההיסטוריה כ"רסיסים אבודים" שנפלו בין הסדקים, ולא כחוויות "חיות". המקרר הופך לסמל של אחסון הרגעים האבודים והשכחה, ומהווה ניגוד לשמלת הילדה – תמצית של תום וחיים שנעצרו ונטמנו במקום שבו לא יכולים להתפשט.

"בית לחסר בית" (1999): מיצב שיצר סביבת מגורים ארעית לחסרי בית בתוך חלל תצוגה אמנותי. העבודה מבקשת לעורר אמפתיה כלפי אוכלוסיית חסרי הבית, ולעורר דיון ציבורי בנושא מצבם.

"פוגת המוות" (2008): מיצב וידאו ארט המהווה מחווה לשירו של המשורר פאול צלאן. העבודה עוסקת בנושא השואה, ובזיכרון הקולקטיבי.

הביאנלה הים תיכונית לאמנות: פיינרו הוא ממייסדי ומנהלה האמנותי של הביאנלה הים תיכונית לאמנות, אירוע אמנות בינלאומי המתקיים בחיפה מאז 2010. הביאנלה מהווה במה לאמנים ישראלים וערבים, ומבקשת לקדם דיאלוג ושיח בין תרבויות.

סגנונו הייחודי

עבודותיו של פיינרו מאופיינות בשימוש בחומרים מגוונים, לעיתים קרובות חומרים ממוחזרים או כאלה הנושאים מטען סמלי. הוא משלב בעבודותיו טקסטים, דימויים וסמלים, היוצרים יחד שכבות של משמעות. רבות מיצירותיו מעוררות מחשבה וביקורת חברתית, ומבקשות לעורר דיון בנושאים שונים.

הכרה והוקרה

פיינרו זכה להכרה והוקרה רבה על עבודתו. הוא הציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם, וזכה בפרסים ומלגות, ביניהם פרס שרת התרבות, פרס ג'פין של אמריקה ישראל וכאמור פרס ישראל שיקבל ביום העצמאות 2025.