נשיא המדינה זכה לשריקות בוז, אבל חוץ מזה המופע משירי רחל שפירא , שנעל את פסטיבל החורף בהיכל התרבות בתל אביב, הזכיר את ארץ ישראל היפה וריגש את הקהל, שלא שכח שבמרחק כמה מאות מטרים מתקיימת הפגנת אלפים לשיחרור החטופים
פחות מדקה
זמן קריאה:
דקות
דו"ח המבקר ירמי עמיר / מופע
★★★★★
המופע "מעפר פורחת שושנה", שהוקדש לשיריה הנפלאים של רחל שפירא, נפתח בקריאות בוז רועמות לעבר הנשיא יצחק הרצוג, שהעביר בווידיאו נאום מוקלט. על מה הנאום? לא הצלחתי לקלוט הכל, אבל בגדול זה היה גיבוב של מילים ומשפטים, חלקם מנותקים מהמציאות. הקהל צירף לקריאות הבוז את שלושת המילים "את כולם עכשיו!", שקראו לשיחרור מיידי של כל החטופים.
300 מטרים מהיכל התרבות בתל אביב, שבו התקיים המופע, נערכה באותה שעה הפגנת אלפים למען שיחרור החטופות והחטופים. המנחה יואב קוטנר התייחס בדברי הפתיחה לדיסוננס הזה וציין, שבימים אלה המוזיקה מנחמת. אולי.
כמובן שלא היתה רק מוזיקה, אלא גם מילים, ולא סתם מילים, אלא הטקסטים היפים והנוגעים של רחל שפירא, משוררת ענקית, שלכבוד יצירותיה הייחודיות התקיים המופע (ניהול אמנותי קובי בן עטר בהפקת זרז'בסקי), שנעל את פסטיבל החורף בהיכל.
"היי שקטה", "חלומות", מה אברך", "כמו צמח בר", "שיר של יום חולין", "מנטה", "עוד יהיה לי", "עוד יום" "שיר תשרי" – היו בין השירים שהושמעו במופע בעיבודים חדשים ומרעננים. לא כותבים היום מילים כאלה. כבר אין משוררות ומשוררים כמו רחל שפירא. מדינת ישראל הולכת פייפן כמו ששר אריק איינשטיין.
זה היה מופע מרגש, שבו כיכבו הזמרות גלי עטרי, רוחמה רז, נורית גלרון, ירדנה ארזי ואילנית. אבל את ההצגה גנבו הכישרונות הצעירים – גיא מזיג, נועם בתן, אלון עדר, ענבל ביבי ובעיקר אהבתי את נופיה ידידיה ואופק נחמן, ואת דניאל וייס, ששרד בגבורה את הטבח בבארי, שבו נרצחו הוריו.
אהבתי גם את תזמורת האופרה הקאמרית, שליוותה את האמנים והזרימה הרבה אנרגיה לאולם בניצוחו של אייל מזיג. ההנחיה היתה החלק הפחות טוב במופע. יואב קוטנר צריך לעבוד על הדיקציה שלו וגם להכניס קצת תשוקה ועומק לטקסטים הדלים ולא "לחפף" אותם.
האמנים, בדבריהם, ייחלו לשיחרור החטופות והחטופים, אבל לא מספיק לקוות ולייחל, צריך גם לפעול ומהרשימה הארוכה של האמנים שהופיעו, רק מעטים, לצערי, מגייסים את השפעתם, פועלים בשטח, לוחמים ומשמיעים את קולם בפומבי.
לקראת סיום עלתה לבמה כלת השמחה רחל שפירא, שזכתה להרבה מחיאות כפיים ואהבה מהקהל, שמילא את ההיכל.
"מעפר פורחת שושנה" היה מופע שנמהלו בו שמחה ועצב, געגועים ותקווה, ובעיקר הזכיר לנו את ארץ ישראל היפה והטובה, שהביביזם מנסה כבר 30 שנים למחוק אותה. הביביזם ייעלם, אבל השירים יישארו לנצח.