היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה הודיעה אמש (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין בסמכותו לפטר את ראש השב"כ רונן בר, בשל חוסר שלנתניהו בבר. משרת ראש השב"כ איננה משרת אמון, כתב היועצת לנתניהו, וציינה כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונת ראש השב"כ עד להשלמת בירור העובדות התשתית העובדתית והמשפטית שהביאו את נתניהו לקבל החלטה שכזו. בר מונה לתפקידו ב2021 על ידי ממשלת בנט / לפיד לאחר שמילא שורת תפקידים, החל כלוחם ביחידה המבצעית בעזה ביהודה, בשומרון ובלבנון. הוא שימש כמפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.  ב-2001 מונה בר לתפקיד סגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים. בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.  בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ, ובתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן הוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס. ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם. בשנת 2016 מונה בר לראש אגף המטה האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי, ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן, תפקיד בו שירת עד למינויו לתפקיד ראש השב"כ.

לקריאת מכתב היועצת המשפטית לממשלה בנושא פיטורי ראש השבכ (003) לחצו כאן

לאחרונה פרצה פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר, המכונה גם קטרגייט.
מדובר בפרשה ביטחונית המתייחסת לחשדות לניגוד עניינים ולפגיעה בביטחון המדינה בזמן מלחמת חרבות ברזל, כאשר יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו תשלומים מקטר בתמורה לקידום האינטרסים שלה בישראל. על פי הודעת היועצת המשפטית לממשלה "החקירה תתבצע על-ידי שב"כ ומשטרת ישראל". הפרשה עוסקת בשלושה חשודים מסביבתו של ראש הממשלה: אלי פלדשטיין, דוברו שכבר נחקר ונאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים; היועץ והדובר יונתן אוריך, שחשוד גם הוא בפרשת המסמכים המסווגים שבה עלה כי התכתב ישירות עם פלדשטיין על המסמך שהודלף; וישראל איינהורן, ששימש כיועץ לקמפיין במערכות הבחירות של הליכוד. על פרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום.
וכך על רקע פרשיות אלו וחקירת השב"כ הודיע ראש הממשלה כי החליט "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ היות  ו"אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו – מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן". כתב נתניהו והוסיף: "בשל חוסר-אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ". היועת המשפטית נדהמה והזדרזה להוציא לנתניהו מכתב בו נכתב: :הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו. זאת, בשל רגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה". מסיימת בהרב מיארה את מכתבה.