לאחר דחיית מתווה הנשיא ע״י לשכת ראש הממשלה, נציגי משפחות מועצת אוקטובר הגיעו היום (ב׳) לכנסת ישראל, לדיון בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, כדי לדרוש מחברי הכנסת לאמץ את מתווה הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז״ל שנרצח במסיבת הנובה, ממייסדי מועצת אוקטובר, אמר לחברי הכנסת: ״אתם לא רוצים שום ועדת חקירה אבל ועדת חקירה ממלכתית קום תקום על פי חוק ועדת חקירה במדינת ישראל וימים יגידו״

״אנחנו לא מחפשים את ראשו של אף אחד אלא למנוע את האסון הבא. אני בא מבית ליכודי דתי מחצור הגלילית, כך שאי אפשר להאשים אותי או את רפי שטרית שאנחנו שמאלנים. אבא שלי לימדני שהמצווה בין אדם לחברו גדולה יותר מאשר המצווה בין אדם למקום, ורוב נבחרי הציבור שאנחנו מתחננים אליהם לקדם ועדת חקירה ממלכתית הם שומרי מצוות ואני מבקש שהם ישבו על המשפט זה. הנשיא הגיע עם רעיון, חשבנו שממשלת ישראל תחבק את הרעיון, ממשלת ישראל דחתה את ההצעה ואפילו לא התקיים דיון.

נשיא המדינה זרק לממשלת ישראל גלגל הצלה , סירת הצלה, ספינת הצלה, סולם לרדת מהעץ הגבוה שנתליתם עליו , נדחה על הסף.  אני לא מבין את הדבר הזה. מה אתם רוצים שיקרה? שהקואליציה והאופוזיציה יבחרו את החוקרים? אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. הנחקרים לא ימנו את החוקרים.  אנחנו קוראים לוועדת חקירה ממלכתית, אנחנו קוראים לאמץ את מתווה הנשיא – הוא מתווה טוב. אי אפשר לפקפק בשופט נועם סולברג שהוא מוטה פוליטית.  אתם לא רוצים שום ועדת חקירה אבל ועדת חקירה ממלכתית קום תקום על פי חוק ועדת חקירה במדינת ישראל וימים יגידו״

אבישי אדרי, תושב נחל עוז שנאלץ להתחבא עם אשתו וארבעת ילדיו במשך 17 שעות בממ״ד, חבר מועצת אוקטובר, אמר לחברי הכנסת: ״קוראים לי אבישי אדרי ואני חבר קיבוץ נחל עוז, אני שרדתי עם המשפחה שלי את הטבח בנחל עוז, גדלתי בקרית שמונה למשפחה ליכודית ימנית, הגעתי לקיבוץ נחל עוז ב 2015, מיד אחרי צוק איתן בגלל צוק איתן. כשהגענו לשם, עדיין היו מנהרות מתחת לרגליים שלנו, ובכל זאת הקמנו שם בית, וגידלנו שם ארבעה ילדים קטנים, למרות כל הקשיים והאתגרים. למרות כל סבבי הלחימה, בלוני תבערה ורקטות, הטרדות ליליות, צעדות שיבה ועוד ועוד. יכולנו לעשות את זה רק בגלל האמון שהיה לנו במערכות של מדינת ישראל. בשבעה באוקטובר האמון הזה נשבר.

בשעה באוקטובר 100 מחבלי נוחבה השתלטו על השכונה שלי – שכונת שדות, הם טבחו בתושבים.  היה לי ברור שבתוך חצי שעה צה״ל יהיה בכל פינה והאירוע הזה יבלם וינוטרל.

עברו 17 שעות עד שלוחמי סיירת גבעתי הגיע אלינו לדלת כדי לחלץ אותנו מהתופת הזאת. ב-17 השעות האלה הייתי נצור בממ״ד והגעתי במחשבות לתקופות ששייכות לתקופות הכי אפילות בהיסטוריה של העם היהודי. בזמן הזה השלמתי עם הסוף שלי שמתקרב וחשבתי רק איך להציל את ארבעת הילדים שלי. הסתכלתי על הילדים שלי ושאלתי את עצמי מה עומד לקרות – האם הם יסבלו? החבאתי אותם מתחת למיטה והם היו בשקט כמו שביקשתי מהם. כיסיתי אותם בחפצים וקופסאות וככה חיכינו.

הם חטפו, הם רצחו, הם השפילו את החברים שלי מול מצלמות בשידור חי.

היום אנחנו שנה וחצי אחרי, ואנחנו עדיין מול שוקת שבורה.

אין ביטחון לתושבים בעוטף אבל עדיין מדברים איתנו על חזרה הביתה.

אבל יש רבים שלא מסוגלים לחזור כי עדיין לא נעשתה חקירה אמיתית של המחדלים והכשלים שהובילו ליום הקשה שעברנו שם. ללא חקירה, אין לנו את האפשרות להיות הוגנים כלפי הילדים שלנו ולהחזיר אותם למקום הזה לפני שתהיה חקירה מעמיקה ואובייקטיבית והמלאה ביותר שניתן.

נוכל לבצע את החקירה הזאת רק דרך ועדת חקירה ממלכתית שתוקם כלשון החוק עם על סמכויות החקירה, ועדה שתחקור הכל ואת כולם, עשרות שנים אחורה, מהרמה הטקטית ועד לרמה המדינית

הרצון להקים ועדת חקירה בשינוי השיטה, יש בו חשד כבד להטיית הוועדה ולהשפיע השפעה פוליטית ולחמוק מאחריות. במיוחד לנוכח הצעת הפשרה שהניח נשיא המדינה על השולחן.

אני כאן כדי להתחנן בפני ממשלת ישראל שתאפשר לי להחזיר את הילדים שלי הביתה ולחיות שם בביטחון. לילדים שלי שהתחבאו באותו יום מתחת למיטה, מגיע הביטחון הזה. אתם חייבים לנו את זה.״

רעות רכט אדרי, אמו של עידו איש שב״כ שהציל מבלים רבים בנובה עד שנפל בקרב, ממייסדות מועצת אוקטובר, אמרה לחברי הכנסת: ״את המחיר הכבד שילמו ועדיין משלמות המשפחות השכולות. הנשיא הציג הצעת הפשרה הגונה מאוד, הצעה שנולדה בפגישות שלנו בלשכות חברי קואליציה ושרים שהצהירו בפנינו שהעלאת שהמתווה המדובר זו הדרך הנכונה.

עד שאנחנו בני המשפחות השכולות לא נקבל תשובות כמיטב היכולת, על מה קרה לעידו למשל, ומתי אזלה טיפת דמו האחרונה, האם סבל או לא, את התשובה אקבל רק באמצעות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. עליכם להבין שאנחנו צריכים ועדה כזו. זו דרישה מינימאלית.״