Skip to content

תערוכת "הושענא" של אסתר שניידר: בין קדושה ליומיום

במוזיאון בת ים לאמנות נפתחת בימים אלו תערוכת היחיד הראשונה של האמנית אסתר שניידר, "הושענא". המציגה גוף עבודה חדש הכולל ציורים ופסלים בקנה מידה אנושי, החוקר את המתח שבין קדושה לחולין, בין מרחבי היומיום למוזיאון, ובין זכרי לנקבי
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

תערוכת היחיד הראשונה של האמנית אסתר שניידר, "הושענא" מציגה ציורים ופסלים בקנה מידה אנושי, החוקרים את המתח שבין קדושה לחולין, בין מרחבי היומיום למוזיאון, ובין זכרי לנקבי.

בלב התערוכה ניצב מפגש בין שני עולמות: אוהל מועד – המשכן ששימש את בני ישראל במדבר, והמרחב הביתי, הנראה כרחוק ממנו אך למעשה מתקיים בדיאלוג מתמשך עמו. שניידר פורשת את יצירותיה כמנדלה או כקונסטלציה של כוכבים סביב מרכז, תוך יצירת מרחב ציורי-פיסולי רווי צבע וחושניות המזמין את הצופה להשתקע בו.

אמנות כגשר בין עבר להווה

אסתר שניידר, המושפעת משדות תרבותיים רבים, יוצרת תחבירים חזותיים המוסיפים ממד חושני לחוויה האמנותית. אביה, מיכאל שניידר (1957–2020), היה חוקר מיסטיקה עברית קדומה, ודרכו חקרה האמנית את המשמעויות הסמליות של הצורות והצבעים בהם היא עושה שימוש. כך, סמלים וחומרים שונים משתרגים לשפה מקודדת המשלבת מקורות יהודיים עם השפעות ארכיטקטוניות מצריות, מניאטורות פרסיות, וסופרמטיזם רוסי.

"אבא" אסתר שניידר

שם התערוכה, "הושענא", מתכתב עם המושג המקראי הנגזר מהפסוק "אנא ה' הושיעה נא" (תהילים קי"ח, כה), והמנהג המסורתי של נטילת ענפי ערבה בחג הסוכות. עם זאת, התערוכה נפתחת דווקא לקראת חג הפסח, כאשר התחינה לישועה מתפרשת כמחאה מתמשכת, הנמשכת מאז סוכות 2023 ועד היום.

קדושה ויומיום – בין אוהל מועד למרחב הביתי

אחד הדימויים המרכזיים בתערוכה הוא אוהל מועד, המשכן הנודד שהוקם במדבר. שניידר מחברת בין הקדושה הטמונה במשכן לבין פעולות יומיומיות, כמו טיטוא הרצפה או עריכת שולחן, שהופכות לטקסים אינטימיים של התחברות לרוחני. בתערוכה מתפרשים אלמנטים שונים מהמשכן כבעלי גוף אנושי: פני המנורה, שולחן לחם הפנים ועוד, כאשר פרופורציות המשכן מותאמות לקנה המידה האנושי.

האמנות של שניידר מבקשת לאתגר את התפיסה הקלאסית של קדושה, תוך יצירת משחק והזרה: הכיור הופך למרחב היטהרות, ארון הברית למיטה זוגית, המזבח למטבח ושולחן לחם הפנים – לשולחן אוכל. היא חוקרת כיצד הגוף יכול להיות כלי והיכל לרוחניות, וכיצד הרהיטים המקיפים אותנו טומנים בחובם משמעויות קדושות ואלביתיות גם יחד.

שפה של צבעים וחומריות

שניידר מעניקה לתערוכה ממד חושני באמצעות פלטת צבעים עזה וססגונית. הקשת המוצבת בכניסה משמשת כמבוא לספקטרום הצבעוני העשיר שבתערוכה, בו כל צבע נושא עמו משמעות סימבולית. האדום – הרימון, הדם ואבן האודם; הסגול – החיבור בין חום לקור; הכחול – השמים והמים, הרוחניות והשקט; והצהוב – אור, זהב ולהבה.

אוצרת: הילה כהן-שניידרמן

מובי – מוזיאוני בת ים לאמנות, רח' סטרומה 6, בת ים
שעות פעילות:
רביעי: 10:00–14:00
חמישי: 14:00–20:00
שישי: 10:00–14:00
שבת: 10:00–16:00

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן