יוהאן סבסטיאן באך (1685–1750), מחשובי המלחינים בהיסטוריה, כתב את אורטוריית חג המולד (Weihnachtsoratorium, BWV 248) בשנת 1734. היצירה מורכבת משישה חלקים, שכל אחד מהם בוצע ליטורגית בכנסיות לייפציג במהלך ששת ימי החג בין 25 בדצמבר ל-6 בינואר. האורטוריה מבוססת על פרקי הברית החדשה העוסקים בסיפור לידתו של ישו, ומאופיינת בשימוש יצירתי בחומרים מוזיקליים מוקדמים שבאך עיבד מחדש.

תזמורת הבארוק ירושלים, הפועלת למעלה משני עשורים, מתמחה בביצוע יצירות מהמאות ה-17 וה-18 בכלים תקופתיים. בקונצרט זה נכללו כלים ייחודיים מהתקופה, ביניהם:

כינורות, ויולות וצ'לי בארוקיים – המיתרי שלהם העניקו צליל חם ורך יותר מזה של כלים מודרניים.

קונטינואו (צ'מבלו ועוגב קטן) – יצרו את התשתית ההרמונית ונתנו תמיכה לקולות הזמרים.

חצוצרות טבעיות וטימפני – הדגישו את האופי החגיגי של היצירה, במיוחד בפרקי הפתיחה ובחלקים השמחים.

אבובים ובסונים בארוקיים – העניקו צבעים מיוחדים לליווי האריות והקוראלים.

האורטוריה מורכבת מסיפורי הבשורה בשירת האוואנגליסט (טנור סולן), אריות רגשיות לסולנים, קטעים מקהלתיים רבי-הוד וקוראלים מרגשים.

האוואנגליסט (המספר) סיפר את סיפור חג המולד בקווים מלודיים דרמטיים המלווים בעדינות על ידי הבאסו קונטינואו.

האריות (אריות דה קאפו) שבוצעו על ידי הסולנים קרן מוצרי (סופרן), ניצן אלון (אלט), דוד נורטמן (טנור) וגיא פלץ (באס) ביטאו רגשות אישיים והתעמקו במשמעות הדתית של האירועים.

המקהלה גילמה תפקיד מרכזי, בין אם בהבעת תהילה שמימית כגדוד מלאכים או בהובלת הקהל דרך הכוראלים הלותרניים, שהיו מוכרים למאמינים בלייפציג של המאה ה-18.

רגעי השיא בקונצרט

הפרק הראשון של האורטוריה, שנפתח במוזיקה מבריקה עם חצוצרות טבעיות וטימפני, העניק פתיחה חגיגית ומרשימה לערב. בחלק החמישי, שהתמקד בסיפור ביקור שלושת האמגושים, בלט דואט בין סופרן לבאס בליווי אבוב עדין. החלק השישי חתם את הערב ברוב הוד והדר עם מקהלה עוצמתית וקטעי חצוצרות רמים, שהשאירו את הקהל נפעם.

הביצוע של תזמורת הבארוק ירושלים הצליח להעניק לקהל חוויה אותנטית, מרגשת ומלאת השראה. השילוב בין כלים היסטוריים, זמרים מוכשרים ופרשנות מוזיקלית מדויקת הפך את הערב לחגיגה אמיתית של יצירתו הגאונית של באך.