זוכרים את הימים שבהם קפצתם מהמיטה בלי לחשוב פעמיים? שבהם לא הייתם צריכים לבדוק את התאריך על קופסת התרופות, או להיאבק במשקפי הקריאה רק כדי לקרוא תפריט במסעדה?

השנים חולפות, ואיתן מגיעות תופעות שלא ממש הזמנו – חלקן מפתיעות, אחרות מצחיקות (בדיעבד), ויש גם כאלה שהיינו שמחים להחזיר לחנות עם הקבלה. אבל רגע לפני שנשקע בנוסטלגיה, אולי בעצם יש גם צדדים חיוביים לכל זה?

השלפוחית שהשתלטה על לוח הזמנים

בעבר, כל יציאה מהבית הייתה עניין ספונטני. היום יש תוכנית סדורה שכוללת מיפוי מדויק של כל השירותים הציבוריים באזור. שלפוחית השתן כבר לא מה שהייתה פעם – לא יוצאים לטיול בלי לדעת איפה היעד הבא, וקפיצה לקניון כבר לא תלויה רק במבצעים – אלא גם בנגישות לחדרי מנוחה.

גם על הלילות השלפוחית השתלטה, עם אינספור פעמים בהם מתעוררים ומאבדים את השינה הנעימה והרציפה.

הזיכרון – עדיין כאן, רק קצת יותר איטי

פתאום שמות של אנשים נשמעים מוכרים אבל לא מתחברים לפנים, ומילים פשוטות מתעקשות להיתקע בקצה הלשון. לפעמים נכנסים לחדר במטרה מסוימת, רק כדי לעצור ולשאול את עצמנו: "מה בעצם רציתי לעשות פה?".

גם רשימות קניות הפכו מפריט אופציונלי לכלי הישרדותי, כי מי באמת זוכר לבד מה חסר בבית?

הגוף ששולח תזכורות מכל כיוון

אם פעם התלונה הכי גדולה הייתה עייפות אחרי יום עמוס, היום היא מגיעה גם אחרי בוקר רגוע על הספה. הברכיים מחליטות להשמיע פסקול משלהן בכל ירידה במדרגות, הגב זורק רמזים דקים על כך שאולי היינו צריכים להרים את הקניות בצורה אחרת, ואפילו אחרי שינה טובה – השרירים מגיבים כאילו יצאנו למסע כומתה.

שיער – לאן הוא נעלם ומדוע הוא חוזר במקומות לא צפויים?

השיער על הראש הופך לדליל, ובמקביל מתחילות לצמוח קווצות שיער במקומות שלא היו שם קודם. פתאום האוזניים מקבלות תשומת לב לא רצויה, וגם האף מחליט להצטרף לחגיגה. אם רק היה אפשר להעביר את השיער ממקום למקום, הבעיה הייתה נפתרת בקלות.

אוכל – מה שפעם אהבנו, היום דורש משא ומתן

הימים שבהם אפשר היה לאכול הכל ללא חשש הולכים ומתרחקים. מאכלים חריפים הופכים לאויבים מרים, ארוחה מאוחרת מדי יכולה לשבש לילה שלם, ולפתע מתגלים מאכלים שבעבר לא הפריעו לנו ועכשיו הם שולחים אותנו לחפש פתרונות טבעיים לכל תחושת אי-נוחות. וכל זה, כמובן, תוך ניסיון לשמור על תזונה מאוזנת כי "הגוף צריך את זה".

אבל רגע, יש גם יתרונות!

אז נכון, הגוף שולח הפתעות פחות נעימות, והזיכרון לא מה שהיה – אבל בגיל הזה יש גם צדדים חיוביים שאי אפשר להתעלם מהם:

• חופש אמיתי – פחות לחץ של עבודה, יותר זמן לעשות דברים שבאמת אוהבים.
• אפשר להגיד "לא" בלי תירוצים – כי בגיל הזה, מותר פשוט לא לרצות.
• אף אחד לא מצפה שתהיו מעודכנים בטכנולוגיה – ואם כן, הנכדים תמיד יוכלו לעזור בכך.
• פרופורציות טובות יותר על החיים – מה שפעם היה דרמה גדולה, היום נראה כמו עניין שולי.
• סוף סוף זמן להשקיע בעצמכם – תחביבים, טיולים, קריאה וכל פעילות מהנה ומספקת אחרת שדחיתם כל השנים מקבלת את הזמן שלה.

לסיכום, למרות שיש לא מעט שינויים שלא ביקשנו בגיל השלישי, יש גם חופש, ניסיון חיים וחוכמת השנים. אם מסתכלים על הכל בפרספקטיבה הנכונה – אפשר למצוא בכל שלב משהו חיובי, כי בסופו של דבר מדובר בשלב חדש ומסקרן בחיים שצריך לנצל במלואו.