בג"ץ הוציא היום (שישי) צו ארעי והקפיא את ההחלטה על פיטורי ראש שב"כ רונן בר עד לדיון בהחלטות שהוגשו בנושא. לאחר החלטת הממשלה הלילה הוגשו לבג"ץ חמש עתירות נגד הפיטורים על ידי מפלגות באופוזיציה ועמותות. עתירה נגד פיטוריו של בר הוגשה על ידי מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים, וכן הוגשו עתירות נוספות על ידי התנועה לאיכות השלטון, פורום "חומת מגן לישראל", התנועה לטוהר המידות ויוזמת "מכונת האמת". השופטת גילה כנפי-שטייניץ כתבה כי ההחלטה התקבלה "מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך" והוסיפה כי העתירות ייקבעו לדיון בהקדם האפשרי ועד לתאריך 8.4.


שר התקשורת שלמה קרעי הגיב להחלטה בפוסט ברשת החברתית X וכתב: "כבוד השופטת כנפי-שטייניץ, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10.4 או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון". ח״כ אריאל קלנר (ליכוד) הגיב להקפאת הפיטורים של ראש השב״כ: ״עיזבו את זה שמדובר בצו אנטי דמוקרטי שהממשלה צריכה להתעלם מקיומו, אבל הצו הזה הוא הוכחה רטרואקטיבית למה בג״צ לא יכול להיות זה שממנה כאן ועדת חקירה. מי שלוקח סמכות למינוי ראשי מערכת הביטחון, שלא יבוא בטענות למה הוא צריך להיחקר על מחדליהם״. עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שעתרה עם מפלגות האופוזיציה לעליון כנגד הפיטורים הגיב: "החלטת בג"ץ היא צעד ראשון וחשוב במאבק להגנה על עצמאות מערכות אכיפת החוק ושומרי הסף בישראל. נמשיך להיאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו נגד ניסיונות הפגיעה בשלטון החוק ובחקירת הקשרים המסוכנים בין מקורבי ראש הממשלה לקטאר.", החלטת השופטת מציינת במפורש כי הצו הארעי ניתן "על מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך", ומחייבת את המשיבים להגיש את תגובתם לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע.
ממפלגות האופוזיציה שהגישו את העתירה נמסר הבוקר כי "מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים הקשורים בחקירות שב"כ בלשכתו, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר". בעתירה נכתב כי פיטורי ראש שב"כ נעשים כאשר הארגון "חוקר בימים אלה את אנשי אמונו של ראש הממשלה, המלווים אותו שנים, והבקיאים בכל תג ותו בחייו, בחשד שקיבלו כסף מגורמים הקשורים במישרין ופועלים עבור מדינת קטאר". המפלגות העותרות הוסיפו כי הפיטורים נעשו "רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון השבעה באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון. הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן שראש הממשלה מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וממשלת ישראל כולה מעכבת בגלוי וביודעין מהלך שיכול לבדוק את אחריותה לאסון". מהתנועה לטוהר המידות נמסר כי בעתירה שהגישה "הוצגה התשתית העובדתית המלמדת כי ההחלטה לפטר את ראש שב"כ נובעת מהחקירות אותן מנהל הארגון כנגד ראש הממשלה, כפי שהתבטאו שרי הממשלה לא אחת, ומעמדתו של ראש שב"כ אשר קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית". לדברי העותרים, ההחלטה סותרת את ההליך שקבעו ממשלות קודמות בדבר סיום כהונה של ראש שב"כ, ואת חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. "מעבר לכך, זוהי החלטה שהתקבלה בניגוד עניינים של ראש הממשלה, משיקולים זרים ברורים, שחברי הממשלה אף לא טרחו להסתיר, ובחוסר סבירות", הוסיפו.