מליאת הכנסת אישרה הבוקר  (חמישי) בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה-2025.  64 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים. בעת ההצבעה יצאו כל חברי האופוזיציה מהאולם וההצבעה נערכה בנוכחות כל חברי קואליציה. הימנעות האופוזיציה מנוכחותם בעת ההצבעה העידה על התנגדותם לדורסנות הממשלה  והחוק.
על פי המוצעים הסדרים משלימים בהתאם להרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים שנקבע בהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4). בין היתר, מוצע לקבוע כי בחירה של הוועדה בשופט לבית המשפט העליון, שטרם מלאו לו 55 שנים, תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה. כמו כן, מוצע לקבוע כי שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית המשפט המחוזי במשך חמש שנים לפחות. עוד מוצע לקבוע כי נציג ציבור בוועדה יהיה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. על נציגי הציבור יחולו הוראות מתקנון הכנסת לעניין סייגים לבחירתם ודרכי השעיה. בנוסף, מוצע לקבוע מצבים שונים שיביאו לבחירה מחדש של חברי הכנסת ושל נציגי הציבור לוועדה לבחירת שופטים. כך למשל, אם חל שינוי בהשתייכות חבר הכנסת החבר בוועדה לבחירת שופטים לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה.
הדיון בחוק החל אתמול בשעה 12:30 בצהריים, והוא הגיע לאישור סופי בצל מחאות הענק נגד המהפכה המשפטית, שעליה הכריז לוין בתחילת 2023. בניסיון להפתיע את הקואליציה, האופוזיציה משכה את רשימת הדוברים מטעמה – כשלוש שעות לפני השעה שבה סוכם לסיים את הדיון. עם זאת, השר לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן עלו לנאום ולמשוך זמן עד להגעת חבריהם למשכן, וההצבעה החלה בשעה 06:15 – בתום דיון שארך כ-18 שעות.
השר לוין אמר במליאה כי "עשינו הלילה היסטוריה". לדבריו, "לאחר עשרות שנים בהן מערכת המשפט הייתה סגורה בפני ציבורים רבים, שונה הרכב הוועדה להרכב מאוזן ומייצג של כלל חלקי העם בדרך שתבטיח מינויים מקצועיים וגיוון מלא של כלל הערכאות, כולל בית המשפט העליון. זהו סוף לשיטת 'חבר מביא חבר', וסוף לפסילת מועמדים ראויים רק בשל השקפתם המשפטית השונה מהקו שהשליטו ראשי המערכת לאורך השנים. מהיום, מערכת המשפט פתוחה לכולם – גם למי שיש לו אג׳נדה אחרת ומחזיק בהשקפת עולם משפטית אחרת".

מיד לאחר ההצבעה, האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד גיל גן-מור,  נטען כי הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025. לפי העתירה, "המטרה של הממשלה, אז והיום – היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
מטעם סיעת הדמוקרטים בראשות סגן הרמטכ"ל (מיל') האלוץ יאיר גולן נמסר כי "ממשלת ישראל ביצעה היום מתקפה ישירה על הדמוקרטיה. בהצבעה ריקה מלגיטימציה, מול מליאה שוממת, הקואליציה הפכה לאיום ישיר על הדמוקרטיה הישראלית. שום הצבעה מבישה לא תשנה את המציאות – העם לא ייתן לממשלה הזו להרוס את המדינה. ישראלים מכל קצוות החברה מבינים שהמאבק הזה הוא על הכול: על אחינו החטופים בעזה, על הדמוקרטיה, על העתיד, על הבית שלנו".

‏"ניאבק בכל דרך – בכנסת, ברחובות, בבתי המשפט. נעמוד כחומה בצורה מול ממשלה מסוכנת שהחליטה לשבור את הכלים. מדינת ישראל קמה כדמוקרטיה – והיא תישאר דמוקרטיה", לשון התגובה.
ח"כ מירב מיכאלי, ראש סיעת העבודה צייצה ברשת X : "ממשלת טבח נתניהו נשארה ערה כל הלילה כדי לסייע לנתניהו להימלט מאימת הדין. הלוואי והייתה לממשלת טבח נתניהו כזו נחישות גם כדי להוציא את 59 החטופות והחטופים מאימת חמאס בעזה".
"הגשנו כעת עתירה דחופה לבג"ץ נגד התיקון ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים- מהלך שמהווה פגיעה קריטית בעצמאות מערכת המשפט הישראלית", נמסר מהתנועה לאיכות השילטון, "התיקון הזה הוא לא "איזון" כפי שמנסים להציג אותו, אלא מהפך מוחלט – מעבר ממנגנון שמבטיח מינוי שופטים על בסיס מקצועי, למערכת פוליטית שתהפוך את בחירת השופטים לחלק מהמשא ומתן הקואליציוני. התנועה טוענת בעתירתה לעליון כי "התיקון מהווה חריגה מסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת, בעצמאות הרשות השופטת, בהפרדת הרשויות ובמערך האיזונים והבלמים", "לא ניתן לממשלה לנצל את תקופת המלחמה כדי להרוס את יסודות השיטה." אומר עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה.