Vive la petit difference

יחי ההבדל הקטן – קחו חרא בצד אחד ושים לידו דבש בצד אחר. לכאורה שניהם נמרחים היטב על לחם, נכון?, אבל נכון שיש לכם רגש דחייה חזק בלב מן ההשוואה? שלשום תקף שר הבטל"א החוזר בן גביר את רונן בר, ראש השב"כ היוצא. אני מניח שהוא עשה את זה ברשותו ובעידוד של הביבי.
אז בואו ונשים את הביוגרפיה של שניהם זה לצד זה: החלטתי עבורכם לפתוח מקור גלוי של מידע: לפתוח ויקיפדיה. תסתכלו בערך: ראש השב"כ רונן בר ובערך: השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. בן גביר התנפל אתמול על בר בפראות, כינה אותו בוגד ועבריין וקרא לאסור אותו בצינוק.
אז ככה: אין ספק שרונן בר צריך ללכת הביתה על כישלונו החמור בחוסר התרעה לפני ה7 באוקטובר 23. אבל בואו ונראה מי האיש? – רונן בר היה קצין ולוחם בסיירת מטכ"ל. השתתף במבצע חטיפתו של השייח' עובייד מביתו בכפר ג'יבשית בלבנון. התגייס לשב"כ ב-1993, תחילה כלוחם ביחידה המבצעית. לחם ופיקד על מבצעים רבים בעזה וביהודה ושומרון. היה מפקד השטח של מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס. ב-2001 מונה לסגן ראש יחידת המבצעית המיוחדים, הוביל את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל, ב-2005 מונה למפקד היחידה. ב-2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ, הוביל את המבצע להריגת רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי ואת מבצע האיתור של שלושת הנערים החטופים. בהמשך הושאל ל"מוסד" ושירת גם בו בתפקידי שטח מסווגים. ב-2016 מונה לראש מטה השב"כ, ב-2018 לסגן ראש השב"כ ואחר-כך לראש עצמו. באמתחתו מספר פרסי בטחון חסויים.

לעומתו האדון איתמר בן גביר, הצטרף בנעוריו לנוער "מולדת", ממנה עבר לנוער "כך" של כהנא. למד בישיבת "הרעיון היהודי" מיסודו של הרב כהנא. לא גוייס לצה"ל, לטענתו כי הצבא לא רצה בו. כשהוכרזה "כך" כארגון טרור, המשיך את פעילותו בארגון "חזית הרעיון", שהוכרז אף הוא אחר כך כארגון טרור. התמחה בפרובוקציות והתפרעויות, בעיקר ליד מצלמות טלוויזיה. התפרסם כשאחז בסמל הקדילאק שנתלש ממכוניתו של יצחק רבין ואמר "סמל הוא סמל, ומסמל שכמו שאנחנו הגענו לסמל הזה – אנחנו יכולים להגיע לרבין". שבועיים אחר-כך, רבין נרצח.
בהמשך טען האדון שהנצחתו של רבין מוגזמת והקים יחד עם ברוך מרזל הכהניסט את הוועד למען הדמוקרטיה, שקרא לשחרורו של יגאל עמיר. תלה בסלון ביתו את תמונת הרוצח ברוך גולדשטיין. השתתף ב"מצעד הבהמות". עד פברואר 2009 הוגשו נגד בן גביר 46 כתבי אישום, מתוכם הורשע בשמונה, בהם בעבירות התפרעות, השחתת מקרקעין, הפרעה לשוטר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור, והסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. כעבור שש שנים אמר שהוגשו נגדו עוד שבעה כתבי אישום, בהם זוכה. על פי נתונים אלו, הוגשו נגדו 53 כתבי אישום, מהם הורשע בשמונה. האבסורד הוא שבר עומד בראש ארגון שפועל יום ולילה להצלת חיים. במסגרת זו, הארגון הציל גם את בן-גביר המאויים לא מעט פעמים בשנים האחרונות. בן-גביר עסק בזמן הזה בהשתלטות פוליטית על המשטרה והציף את ישראל במאות אלפי כלי נשק. בתקופתו חלה עליה תלולה בכל מדדי הטרור, הפשע והאלימות בישראל.  אתמול התנפל בן-גביר על בר רק כי השב"כ ביצע את תפקידו, על פי סעיף 7א' לחוק השב"כ וקיים בדיקה (שלא הבשילה לחקירה) סביב האפשרות שגורמים חתרניים שהוצאו מחוץ לחוק חדרו למערכות השלטון בישראל. זה בדיוק תפקיד שירות בטחון כללי בישראל, בין היתר. זכרו: כל אחד ואחד מאתנו יצטרך להסביר לעצמו, למצפונו ולהיסטוריה בצד של מי הוא היה. כדאי לזכור את הבדיחה על הדבורה ועל הזבוב בשביל לזכור היטב את הלקח. אבל הממשלה הזאת יותר מלאה בשרים מסוגו של בן גביר מאשר אנשים מסוגו של רונן בר.

Finita la Comedia?

האם ההצגה נגמרת? האמת שאני גם כבר לא יודע אם אלו ימי פומפיי האחרונים או שמא אלו תקוות השווא והאדרנלין הממלאים את עורקי. גם היום, עם ישראל ניצח. גם היום, השפיות ניצחה. גם היום, הצדק ניצח. זו אמונתי ותקוותי כאחד. אל תסתכלו אל תוך הכנסת. נשארה שם רק האשפה. כן זה מסריח, מלא בתולעים, צחנה בלתי נסבלת, אבל הזבל תמיד יסיים את דרכו במזבלה. לעומת זאת, מחוץ לכנסת, זה היום התשיעי ברציפות, עשרות אלפים גדשו את הרחובות. חברי אופוזיציה, מכל הסיעות, העבירו את הלשכות שלהם אל מחוץ למשכן המצחין. גם בשעות אלו הם מקיימים פגישות עם הציבור על האספלט. ההפגנה אמש הביאה אל במת המחאה את נציגי סיעות האופוזיציה. אפשר לכעוס על רבים מהם, אבל ההתיצבות שלהם על הבמה אחת הייתה מאוד חשובה.  בכירי המשק נפגשו הערב והודיעו שיעמדו לצד מדינת ישראל כגוש אחד! מממן החמאס, זה שבעצם מחריבה של הדמוקרטיה, נתן אמש עוד מופע של פאניקה על הבמה. קל לראות כמה שהוא מעורער, או לפחות לא מאוזן. לרגע היה נדמה שגברת שמפניה תפסה את מקומו על הבמה.
הוא מאבד קשר עם המציאות. הוא תובע אנשים, מאיים על אחרים…עוצמת המצוקה כעוצמת הפאניקה. על גברת שמפניה אפשר לדלג. היא יצאה מהמחילה, הגיעה לבית המשפט מתודלקת בתרופות הרגעה, פניה מנופחות, מנסה לאיים ולאשים…גם אצלה עוצמת המצוקה כעוצמת הפאניקה. החבל מתהדק על חבורת המרגלים שעבדה בשגרירות קטאר בישראל. חלקם נחקרים, חלקם מזמרים, חלקם מתחילים להבין מה המשמעות הבטחונית של "מגע עם סוכן זר". הקב"ט מוסר את מה שאפשר, בסופו של דבר כמאמר הביטוי: כל החרא צף.  ההפיכה של הטרוריסט נבלמה. גם בתוך המשטרה יש אנשים טובים שמבינים לאן הרוח זורמת. גם בכירי הבכירים לא רוצים ליפול עם הטרוריסט. אפשר לטעות שהם עובדים עבורו.  תביטו היטב ותגלו שחלק מהאנשים שהוא מינה כבר לא ממש אתו. ברור לי שהם לא יקריבו את חייהם עבור טרוריסט מורשע. המחאה עובדת! לא הייתי בישראל היום ולא אהיה בימים הקרובים. אני מסתכל על חברותי וחברי למחאה בהערצה! כולנו מחויבות לעשות הכל ולהגן על שומרי הסף. על האספלט, בצעדות, בשיירות, ברשתות, בתרומות. חייבים לעשות! גם מחר! עד שננצח! עם ישראל מציל את מדינת ישראל מידי מממן החמאס וחבריו לשגרירות קטאר בישראל! תודה עליכם! עם מופלא, תודה.