גרפיטי או אמנות – אנונימי מצייר פורטרטים על קירות העולם

ודה ומתוודה, יש לי חיבה מיוחדת לאמנות רחוב – להומור, למחאה, לתנאי העבודה הבלתי אפשריים, ובייחוד ליצירות המדהימות. זה שלוש שנים אני מתעד את הגרפיטי ואמנות הרחוב במרסיי, וחשבתי שכלום לא יפתיע אותי. טעיתי !

גרפיטי או אמנות – אנונימי מצייר פורטרטים על קירות העולם

ודה ומתוודה, יש לי חיבה מיוחדת לאמנות רחוב – להומור, למחאה, לתנאי העבודה הבלתי אפשריים, ובייחוד ליצירות המדהימות. זה שלוש שנים אני מתעד את הגרפיטי ואמנות הרחוב במרסיי, וחשבתי שכלום לא יפתיע אותי. טעיתי !

מודה ומתוודה, יש לי חיבה מיוחדת לאמנות רחוב – להומור, למחאה, לתנאי העבודה הבלתי אפשריים, ובייחוד ליצירות המדהימות. זה שלוש שנים אני מתעד את הגרפיטי ואמנות הרחוב במרסיי, וחשבתי שכלום לא יפתיע אותי. טעיתי!

מאת עמית מנדלזון

הפטריה הראשונה (La Plaine - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

Cours Julien היא אחת מאותן שכונות שהתיירים אף פעם אינם מגיעים אליהן, וחבל. מוזנחת משהו, מאוכלסת בצעירים ובוהמיינים, מלוכלכת אבל יותר מכול… "מקושקשת". קירות השכונה מצופים שכבות שכבות של עבודות גרפיטי מדהימות, היום הן כאן ומחר כבר לא. החיים הדינמיים בשכונה הביאו כל אמן גרפיטי לבצע את זממו על קירותיה; הטובים, הפחות טובים והוונדלים.
כדי לתעד כראוי את השכונה מן הראוי לבקר בה לעתים קרובות וזה בדיוק מה שאני עושה.

הציור הראשון הופיע לפני כשנה ונראה יותר כבלון ניסוי. הוא צויר במברשת אוויר (airbrush) ולא בספריי כרגיל, בדיוק מדהים ובצבעים בוהקים. למה בלון ניסוי ? כדי לוודא שלא ישמידו את העבודה ונדליסטים הקוראים לעצמם 'אמני גרפיטי' אבל מתמחים רק בחתימת שמותיהם על הקירות. כמה ימים מאוחר יותר הופיעה תמונה נוספת ליד הראשונה, וחודשיים אחר כך הופיעה תמונה בקצה השני של השכונה. קשה להחמיץ את הסגנון האחיד, אבל קשה עוד יותר לפספס את הלוגו.

האישה בכחול (Cours Julien - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

כמה חודשים אחר כך כבר היו דלתות וקירות רבים בשכונה מלאים בדיוקנאות מדהימים, של אותו אמן באותה טכניקה ובצירוף אותה חתימה. כשלקחתי למקום שני תיירים אמריקנים מניו יורק, הם החלו לצלם במרץ ובהתלהבות והודיעו לי שבוויליאמסבורג שבניו יורק נמצאות עבודות של אותו אמן, כולל הלוגו והטכניקה. מי הוא ? איש אינו יודע !

בחיפוש באינטרנט אכן מצאתי תמונות נוספות במקומות שונים בעולם.

בחיפוש אחרי תמונות נוספות גיליתי אמנית נוספת שתרמה מכישרונה – Alice. הסגנון שלה שונה, אבל התזמון והעובדה שהציורים של השניים מופיעים ביחד לפעמים על שתי פאות של קופסת תקשורת, תומכים בהנחה שהשניים עבדו יחדיו. היות ואיש לא הבחין בהם, נראה שהם עבדו בלילות כמו כל אמן גרפיטי אמיתי.

תיירים - עבודה של אליס (cours-julien - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

מדי פעם אני נתקל בציור נוסף משלהם פה ושם בשכונות אחרות בעיר, אבל ה-Cours Julien הוא הגלריה שלהם, ועד היום איש לא פגע באף אחת מהעבודות שהופכות את דלתותיה וקירותיה העלובים של השכונה המרופטת לקנבס מדהים של אמנים חריגים. חבל שמדריכי התיירים מעולם לא הגיעו לשם אף שנדרשות רק עשר דקות הליכה מהמרכז התיירותי, ולמרות עשרות המסעדות הנהדרות במחירים סבירים שממוקמות שם. תיירות תמיד היתה עסק בורגני, אמנות הרחוב בדיוק להיפך.

 

 

 

הקש כאן כדי לראות את כל הגלריה

 

מודה ומתוודה, יש לי חיבה מיוחדת לאמנות רחוב – להומור, למחאה, לתנאי העבודה הבלתי אפשריים, ובייחוד ליצירות המדהימות. זה שלוש שנים אני מתעד את הגרפיטי ואמנות הרחוב במרסיי, וחשבתי שכלום לא יפתיע אותי. טעיתי!

מאת עמית מנדלזון

הפטריה הראשונה (La Plaine - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

Cours Julien היא אחת מאותן שכונות שהתיירים אף פעם אינם מגיעים אליהן, וחבל. מוזנחת משהו, מאוכלסת בצעירים ובוהמיינים, מלוכלכת אבל יותר מכול… "מקושקשת". קירות השכונה מצופים שכבות שכבות של עבודות גרפיטי מדהימות, היום הן כאן ומחר כבר לא. החיים הדינמיים בשכונה הביאו כל אמן גרפיטי לבצע את זממו על קירותיה; הטובים, הפחות טובים והוונדלים.
כדי לתעד כראוי את השכונה מן הראוי לבקר בה לעתים קרובות וזה בדיוק מה שאני עושה.

הציור הראשון הופיע לפני כשנה ונראה יותר כבלון ניסוי. הוא צויר במברשת אוויר (airbrush) ולא בספריי כרגיל, בדיוק מדהים ובצבעים בוהקים. למה בלון ניסוי ? כדי לוודא שלא ישמידו את העבודה ונדליסטים הקוראים לעצמם 'אמני גרפיטי' אבל מתמחים רק בחתימת שמותיהם על הקירות. כמה ימים מאוחר יותר הופיעה תמונה נוספת ליד הראשונה, וחודשיים אחר כך הופיעה תמונה בקצה השני של השכונה. קשה להחמיץ את הסגנון האחיד, אבל קשה עוד יותר לפספס את הלוגו.

האישה בכחול (Cours Julien - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

כמה חודשים אחר כך כבר היו דלתות וקירות רבים בשכונה מלאים בדיוקנאות מדהימים, של אותו אמן באותה טכניקה ובצירוף אותה חתימה. כשלקחתי למקום שני תיירים אמריקנים מניו יורק, הם החלו לצלם במרץ ובהתלהבות והודיעו לי שבוויליאמסבורג שבניו יורק נמצאות עבודות של אותו אמן, כולל הלוגו והטכניקה. מי הוא ? איש אינו יודע !

בחיפוש באינטרנט אכן מצאתי תמונות נוספות במקומות שונים בעולם.

בחיפוש אחרי תמונות נוספות גיליתי אמנית נוספת שתרמה מכישרונה – Alice. הסגנון שלה שונה, אבל התזמון והעובדה שהציורים של השניים מופיעים ביחד לפעמים על שתי פאות של קופסת תקשורת, תומכים בהנחה שהשניים עבדו יחדיו. היות ואיש לא הבחין בהם, נראה שהם עבדו בלילות כמו כל אמן גרפיטי אמיתי.

תיירים - עבודה של אליס (cours-julien - Marseille) - צילום: עמית מנדלזון

מדי פעם אני נתקל בציור נוסף משלהם פה ושם בשכונות אחרות בעיר, אבל ה-Cours Julien הוא הגלריה שלהם, ועד היום איש לא פגע באף אחת מהעבודות שהופכות את דלתותיה וקירותיה העלובים של השכונה המרופטת לקנבס מדהים של אמנים חריגים. חבל שמדריכי התיירים מעולם לא הגיעו לשם אף שנדרשות רק עשר דקות הליכה מהמרכז התיירותי, ולמרות עשרות המסעדות הנהדרות במחירים סבירים שממוקמות שם. תיירות תמיד היתה עסק בורגני, אמנות הרחוב בדיוק להיפך.

 

 

 

הקש כאן כדי לראות את כל הגלריה

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן