Skip to content

קונספירציית לוזון, התיאוריה הנפוצה

אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, ייראה אחרת. מאת זיו טרנר

קונספירציית לוזון, התיאוריה הנפוצה

אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, ייראה אחרת. מאת זיו טרנר

הנה הקונספירציה שרבים חושבים עליה: בעקבות האלימות במשחקי ליגה לאומית (הליגה הארצית של פעם), בוטלו משחקי המחזור של ליגת העל והלאומית. למה ליגת העל? כי ללוזונים יש עכשיו המון פצועים ומורחקים. אולי על זה היה הביקור של היו"ר. אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, ייראה אחרת

 מאת זיו טרנר

האלימות הגיעה לשיא חדש במשחק בין לוד לרמת גן. איך מודדים את השיא הזה? כמות נפגעים? מעורבים? עצורים? טבלה השוואתית עם ניקוד לסוג הפציעה על פי גיליון נפגעים מחדר המיון הקרוב? מה שאותי מפתיע זו השתיקה. כמה יללות קטנות של עיתונאים, חדרי חדשות שאין להם על מה לדווח קפצו על המציאה, אבל רוחבי, כולם אומרים, "אז מה חדש?" יש באמת עניין חדש באלימות? היא התגברה מהשבועות האחרונים? לא נראה לי. האלימות הכדורגל הישראלי לא נמצאת שם מאז מכבי פתח תקווה ולא עברה למגרש. היא תמיד היתה.

מי שמפחד ללכת למשחק עם הבן שלו  מבין על מה אני מדבר

הירידה החדה באוהדים לא קשורה רק לרמת המשחק. אלמנט הפחד מבריח את האוהדים השפויים, כי היו הרבה כאלה. רף הסכנה ביציעים עולה ומתגבר, כי הריכוז של אספסוף צעקני, אלים, גס רוח, רק מתגבר. יותר מדי קבוצות ענק של לה פמיליה, האוהדים השרופים, יציע 7-8-4-6 וכל מיני יצורי ביצה ישראלית אחרים. זה כבר לא מקום פורקן של ספורט בריא ומותח, אלו רק ערסים מתלהמים בהמוניהם, ליתר דיוק, לא כולם כאלו, יש ביציעים עוד בודדים שלא. מי שמפחד ללכת למשחק ולהביא את הבן שלו לשם, מבין על מה אני מדבר.

המשחקים האחרונים רק הביאו את היציע למגרש. בדרך היו ועדיין יש כמה תחנות אימה של בעלי קבוצות שבמו פיהם מייצרים אלימות כמו רבבת אוהדים בכל שבוע, גם אם במשך עונה שלמה רבבת אוהדים לא קונה כרטיסים לקבוצה. כזו היא מכבי פתח תקווה של משפחת לוזון. איומים ובריונות לשמה מדווחים כמעט כל שבוע לפני המשחק, בחדרי השופטים, על קבוצות יריבות, גידופים של שחקנים וכל מה שלא תרצו לראות הכדורגל. ואלה חוצים את הקבוצה ישירות לשולחן המפואר של יושב ראש ההתאחדות, מלך הקומבינות הישראלי, אבי לוזון. בתקופתו איבדנו את הכדורגל. הוא מת, לא טביב, לא בן זקן, לא שירצקי. הכדורגל מת.

החלטת בית הדין השלוליתי של ההתאחדות לפרנסת משפחת לוזון הפתיעה רבים, ואני מנחש כי זו היתה הפתעה רק בגלל הצעקות שעלו מסביב. היחידים שלא הופתעו היו בני משפחת לוזון. עדיין מופתעים? באמת למישהו יש ספקות כי אבי לוזון, כנראה, לא מעורב בהחלטה הזו? לפני שבועיים עמי פזטל הגיע ודיבר בשבחה של ההתאחדות בחנוכת היכל הפאר החדש שלה, אז אין קשר ליו"ר? אין קשר להחלטה? ב"משחק המכות" היו"ר עזב דקות לפני האירוע, אז הוא לא מגיב, ישבו במכובדים היו"ר והתובע של ההתאחדות, אז מה הפלא שהתובע מספר כי למכבי פתח תקווה והפועל חיפה מגיע עונש שווה?!

ניסיתי לברר ללא הצלחה אם "דייני בית הדין העליון של ההתאחדות" (בחיי שזה מצחיק, תגידו שוב), מקבלים משכורת מההתאחדות, ובשפה פשוטה, מלוזון, אבי לוזון. אפילו אם לא, ולא אמר להם, הם יודעים מצוין מה עליהם להחליט בהתאם לרוח המפקד. אפילו שניסה לנתק עצמו ולהיראות ממלכתי, הוא ביקר באימון מכבי פתח תקווה. היו"ר של ההתאחדות הגיע. ומה בדיוק מטרת הביקור? מעניין אם יש להם חשבון בדיסקונט.

אז הנה הקונספירציה שרבים חושבים עליה: בעקבות האלימות במשחקי ליגה לאומית (הליגה הארצית של פעם), בוטלו משחקי המחזור של ליגת העל והלאומית. מה עניין שמיטה? למה ליגת העל? כי ללוזונים יש עכשיו המון פצועים ומורחקים. אולי על זה היה הביקור של היו"ר. אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, יקבל זווית אחרת, כזו שלא תגרום לאיבוד נקודות למכבי השנואה פתח תקווה. חבל שאת היו"ר אי אפשר לדחות.


נשארנו עם אייל ברקוביץ' וההפגנות

אייל ברקוביץ' בהפגנה (צילם: דן בר-דוב)
אייל ברקוביץ' בהפגנה. הוכיח שהוא הראוי והמתאים ביותר (צילם: דן בר-דוב)

אלונה ברקת התפטרה מההתאחדות. יופי לה, תזמון של פוליטיקאית ליגה ג'. טביב מנצל את המומנטום לברוח מהאוהדים ובמקום לומר נכשלתי, ויהיו עוד כמה בימים הקרובים. נשארנו עם אייל ברקוביץ' וההפגנות, ואני עוד מפרגן לו. אפילו שיש לו אינטרסים אישיים מכאן ועד הודעה חדשה נגד לוזון, הוא היחיד בכל מדינת ישראל, בן בכור בכדורגל הישראלי שיש לו את האומץ לעשות מעשה. היחיד. אומץ לב כזה זה הנדרש והמתאים לשר הספורט של ישראל. על חסרונותיו, ברקוביץ' הוכיח כי הוא הראוי והמתאים ביותר, בטח יותר משרת הספורט, הגברת לימור לבנת, שמשום מה תמיד נדמה לי שהיא מחכה יום בשביל לקרוא עיתונים ופרשנים, ואז להצהיר מהי הדעה שלה. ונשאלת השאלה, מי צריך את שרת הספורט?

תרבות חדשה השתרשה בישראל, לא קוראים לילד בשמו. הולכים סחור סחור, ומִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר. עיתונאים יודעים את האמת הישירה ומפחדים לספר אותה. מחניפים ומתחנחנים אל מול הגביר ומספרים שרק המערכת רקובה, אבל הפוץ בסדר, באמת שהוא בסדר. לבודדים, אולי פחות, יש את האומץ הנדרש להגיד בקול רם וצלול – אבי לוזון, אתה אשם!!!

הנה הקונספירציה שרבים חושבים עליה: בעקבות האלימות במשחקי ליגה לאומית (הליגה הארצית של פעם), בוטלו משחקי המחזור של ליגת העל והלאומית. למה ליגת העל? כי ללוזונים יש עכשיו המון פצועים ומורחקים. אולי על זה היה הביקור של היו"ר. אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, ייראה אחרת

 מאת זיו טרנר

האלימות הגיעה לשיא חדש במשחק בין לוד לרמת גן. איך מודדים את השיא הזה? כמות נפגעים? מעורבים? עצורים? טבלה השוואתית עם ניקוד לסוג הפציעה על פי גיליון נפגעים מחדר המיון הקרוב? מה שאותי מפתיע זו השתיקה. כמה יללות קטנות של עיתונאים, חדרי חדשות שאין להם על מה לדווח קפצו על המציאה, אבל רוחבי, כולם אומרים, "אז מה חדש?" יש באמת עניין חדש באלימות? היא התגברה מהשבועות האחרונים? לא נראה לי. האלימות הכדורגל הישראלי לא נמצאת שם מאז מכבי פתח תקווה ולא עברה למגרש. היא תמיד היתה.

מי שמפחד ללכת למשחק עם הבן שלו  מבין על מה אני מדבר

הירידה החדה באוהדים לא קשורה רק לרמת המשחק. אלמנט הפחד מבריח את האוהדים השפויים, כי היו הרבה כאלה. רף הסכנה ביציעים עולה ומתגבר, כי הריכוז של אספסוף צעקני, אלים, גס רוח, רק מתגבר. יותר מדי קבוצות ענק של לה פמיליה, האוהדים השרופים, יציע 7-8-4-6 וכל מיני יצורי ביצה ישראלית אחרים. זה כבר לא מקום פורקן של ספורט בריא ומותח, אלו רק ערסים מתלהמים בהמוניהם, ליתר דיוק, לא כולם כאלו, יש ביציעים עוד בודדים שלא. מי שמפחד ללכת למשחק ולהביא את הבן שלו לשם, מבין על מה אני מדבר.

המשחקים האחרונים רק הביאו את היציע למגרש. בדרך היו ועדיין יש כמה תחנות אימה של בעלי קבוצות שבמו פיהם מייצרים אלימות כמו רבבת אוהדים בכל שבוע, גם אם במשך עונה שלמה רבבת אוהדים לא קונה כרטיסים לקבוצה. כזו היא מכבי פתח תקווה של משפחת לוזון. איומים ובריונות לשמה מדווחים כמעט כל שבוע לפני המשחק, בחדרי השופטים, על קבוצות יריבות, גידופים של שחקנים וכל מה שלא תרצו לראות הכדורגל. ואלה חוצים את הקבוצה ישירות לשולחן המפואר של יושב ראש ההתאחדות, מלך הקומבינות הישראלי, אבי לוזון. בתקופתו איבדנו את הכדורגל. הוא מת, לא טביב, לא בן זקן, לא שירצקי. הכדורגל מת.

החלטת בית הדין השלוליתי של ההתאחדות לפרנסת משפחת לוזון הפתיעה רבים, ואני מנחש כי זו היתה הפתעה רק בגלל הצעקות שעלו מסביב. היחידים שלא הופתעו היו בני משפחת לוזון. עדיין מופתעים? באמת למישהו יש ספקות כי אבי לוזון, כנראה, לא מעורב בהחלטה הזו? לפני שבועיים עמי פזטל הגיע ודיבר בשבחה של ההתאחדות בחנוכת היכל הפאר החדש שלה, אז אין קשר ליו"ר? אין קשר להחלטה? ב"משחק המכות" היו"ר עזב דקות לפני האירוע, אז הוא לא מגיב, ישבו במכובדים היו"ר והתובע של ההתאחדות, אז מה הפלא שהתובע מספר כי למכבי פתח תקווה והפועל חיפה מגיע עונש שווה?!

ניסיתי לברר ללא הצלחה אם "דייני בית הדין העליון של ההתאחדות" (בחיי שזה מצחיק, תגידו שוב), מקבלים משכורת מההתאחדות, ובשפה פשוטה, מלוזון, אבי לוזון. אפילו אם לא, ולא אמר להם, הם יודעים מצוין מה עליהם להחליט בהתאם לרוח המפקד. אפילו שניסה לנתק עצמו ולהיראות ממלכתי, הוא ביקר באימון מכבי פתח תקווה. היו"ר של ההתאחדות הגיע. ומה בדיוק מטרת הביקור? מעניין אם יש להם חשבון בדיסקונט.

אז הנה הקונספירציה שרבים חושבים עליה: בעקבות האלימות במשחקי ליגה לאומית (הליגה הארצית של פעם), בוטלו משחקי המחזור של ליגת העל והלאומית. מה עניין שמיטה? למה ליגת העל? כי ללוזונים יש עכשיו המון פצועים ומורחקים. אולי על זה היה הביקור של היו"ר. אז נדחה את המחזור, הפצועים יחזרו, אולי המורחקים יקבלו דחייה, ומשחק הדרבי החם מול הפועל היורדת הסדרתית, פתח תקווה, יקבל זווית אחרת, כזו שלא תגרום לאיבוד נקודות למכבי השנואה פתח תקווה. חבל שאת היו"ר אי אפשר לדחות.


נשארנו עם אייל ברקוביץ' וההפגנות

אייל ברקוביץ' בהפגנה (צילם: דן בר-דוב)
אייל ברקוביץ' בהפגנה. הוכיח שהוא הראוי והמתאים ביותר (צילם: דן בר-דוב)

אלונה ברקת התפטרה מההתאחדות. יופי לה, תזמון של פוליטיקאית ליגה ג'. טביב מנצל את המומנטום לברוח מהאוהדים ובמקום לומר נכשלתי, ויהיו עוד כמה בימים הקרובים. נשארנו עם אייל ברקוביץ' וההפגנות, ואני עוד מפרגן לו. אפילו שיש לו אינטרסים אישיים מכאן ועד הודעה חדשה נגד לוזון, הוא היחיד בכל מדינת ישראל, בן בכור בכדורגל הישראלי שיש לו את האומץ לעשות מעשה. היחיד. אומץ לב כזה זה הנדרש והמתאים לשר הספורט של ישראל. על חסרונותיו, ברקוביץ' הוכיח כי הוא הראוי והמתאים ביותר, בטח יותר משרת הספורט, הגברת לימור לבנת, שמשום מה תמיד נדמה לי שהיא מחכה יום בשביל לקרוא עיתונים ופרשנים, ואז להצהיר מהי הדעה שלה. ונשאלת השאלה, מי צריך את שרת הספורט?

תרבות חדשה השתרשה בישראל, לא קוראים לילד בשמו. הולכים סחור סחור, ומִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר. עיתונאים יודעים את האמת הישירה ומפחדים לספר אותה. מחניפים ומתחנחנים אל מול הגביר ומספרים שרק המערכת רקובה, אבל הפוץ בסדר, באמת שהוא בסדר. לבודדים, אולי פחות, יש את האומץ הנדרש להגיד בקול רם וצלול – אבי לוזון, אתה אשם!!!

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן