המרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית שופך שמן למדורת הדרת הנשים ופרסם דו"ח בנושא. חרדים טוענים שהכל מגמתי – המרכז שולח נשים לשבת בקווי מהדרין ולספר אחר כך מה עבר עליהן. 

מספר קווי התחבורה המופרדים ירד באופן משמעותי במהלך השנה שחלפה, מ-2500- ל-550 ואילו הדרת הנשים במרחב הציבורי עלתה ב 66%. כך גילתה ראש המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית בישראל, ענת הופמן. הדו"ח, העוסק בהדרת נשים מהמרחב הציבורי, נחשף בסוף השבוע במהלך התכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2.

>>>בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו

במהלך הדיון בפאנל התכנית, העלתה הופמן את הבג"ץ שהגיש המרכז לפלורליזם כבר ב -2007 נגד חברת "אגד", שבו נדרשה המשיבה שלא לאפשר את ההפרדה בין נשים וגברים בנסיעות של החברה. בג"ץ החליט אז שלא להתערב בסידור שבין "אגד" לבין ראשי העדות החרדיות בעניין קווי המהדרין, זאת, בתנאי שהדברים נעשים בהסכמה. עוד ביקש בג"ץ לאמץ את המלצות הוועדה שהקים משרד התחבורה בנושא זה, ולהציב בכל האוטובוסים, לרבות באלה שמוגדרים כ"קווי מהדרין", שילוט המתיר לכל אדם לשבת בכל אחד מן המושבים באוטובוס, על פי רצונו.

  בציבור החרדי יש הטוענים כי חשיפת הדו"ח דווקא כעת, מעוררת תמיהה. לטענתם, התנועה הרפורמית, שיודעת להגיב בזמן אמת על כל אירוע הקשור ביחסי דת ומדינה, המתינה עד הערב, כדי להביא נתונים חשובים על הטלטלה שאופפת אותנו סביב קווי המהדרין, אחד מעיסוקיו העיקריים בשנים האחרונות.

בשנה האחרונה מקיים המרכז לפלורליזם פרויקט חדש הנקרא 'תופסות מקום'. הוא מונה כמה עשרות נשים שמתנדבות להתיישב בקדמת האוטובוס בקווי מהדרין ואחר כך לספר את חוויותיהן. פרויקט זה נחשף רק לאחרונה, לאחר עלייתה של טניה רוזנבליט לקו מאשדוד לירושלים. טניה, התפרסמה כמי שנקלעה באקראי לנסיעה ההיא, אך יש הסוברים כי היא הודרכה על ידי ארגונים שונים.

השופט אליקים רובינשטיין התבטא בעבר באותו עניין ומדבריו אפשר ללמוד על הסיבות להקמת קווי המהדרין. כך הוא כותב בשלהי פסק הדין : "אף שביקשתי לשמור את חתימת הדברים לאמירה ברורה בדבר החובה לנהוג בדרך ארץ ובדבר הצורך בשמירת כבודו של הזולת ובסובלנות – ציוויים החלים על הכל – אתייחס לעניין אחר אשר דומה שיש לו משקל נכבד בענייננו: הטענה בדבר הצפיפות הגוברת בקווי התחבורה הציבורית. עיון בחומרים השונים שהוצגו בפנינו (לרבות בדו"ח הוועדה) מלמד, כי נימוק מרכזי שהועלה לצורך של הציבור החרדי בהפרדה היא הצפיפות בקווי התחבורה, הגורר דוחק רב ומגע פיזי (עניין שאינו רצוי לא רק מטעמים שבהלכה ויש למיטב ידיעתנו גם נשים חרדיות שאף שאינן חפצות להנציח אי-שוויון, מעדיפות הפרדה מטעמי אסתטיות סביבתית). טוב יעשו המשיבים – משרד התחבורה בכובעו הרגולטורי, והמשיבות כמפעילות תחבורה ציבורית – אם יתנו דעתם גם לעניין זה ".(בג"ץ (746/07) המרכז לפלורליזם ואח' נגד משרד התחבורה ואגד).

לנוכח המתרחש כיום, יש לשים לב לשורה שבה מתנה השופט את קיום ההפרדה בהסכמה. ואת זה איש לא מצליח לזכור. בשני הצדדים.